מצד אחד, סקר של עמותת "השחר החדש" מלמד כי 70% מתושבי הנגב חשים עוינות המופנית כלפיהם כאשר הם שומעים שיחה בשפה הערבית. מצד שני, יש סיפורים מרגשים על שיתופי פעולה בין מגזריים ועל צעירים בדואים שמסייעים לצעירה יהודייה חד-הורית. כנס בנושא חיים משותפים בנגב שערכו במשותף עמותת השחר החדש, הקונגרס הישראלי ושגרירות ארה"ב העלה על סדר היום נושא חשוב ורלוונטי לחברה הישראלית: החיים המשותפים בנגב, על אתגריהם וההזדמנויות הטמונות בהם.
כשחברה, עסקים, פילנתרופיה ורשויות שלטוניות נפגשים במקום אחד
הכנס, שנועד לבחון את הצרכים, ההזדמנויות והאתגרים השונים הקיימים בנגב לאור משבר הקורונה, הונחה על ידי היזם החברתי הוותיק ד"ר מיכאל (מייק) נפתלי. רשימת המשתתפים המכובדת כללה נשים ואנשים המחזיקים בתפקידי מפתח במגזרים השלישי, הציבורי והעסקי, אנשי אקדמיה, אקטיביסטים ועוד.
הרשימה החלקית כוללת את שר הכלכלה והממונה על פיתוח הנגב והגליל – מר עמיר פרץ, נשיא הקונגרס הישראלי וקרן מנומדין – מר חיים טייב, נציג שגרירות ארה"ב בישראל – ג'ו וויריחס, יו"ר השחר החדש בנגב – ד"ר ווג'יה אבו קוידר, מנהל תחום חיים משותפים במחלקה לדיפלומטיה ציבורית של שגרירות ארה"ב – מר עומר בנציוני, מנכ"לית קרן מנומדין – ד"ר מירב גלילי, מנכ"ל הקונגרס הישראלי – ד"ר עו"ד גלעד וינר, ונציגי מועצת ההסכמות של הקונגרס הישראלי – ד"ר מוחמד אלנבארי ומתן יפה.
חיים טייב, נשיא הקונגרס הישראלי וקרן מנומדין: "מדינת ישראל צריכה להשקיע יותר משאבים בנגב"
כאזור המתפרש על פני 60% משטח מדינת ישראל ואשר הרכב האוכלוסייה שבו כולל יותר מחצי מיליון תושבים, חלקם יהודים (שני שלישים מכלל האוכלוסייה) וחלקם בדואים (השליש הנותר), קיימת חשיבות רבה ליצירת דו-שיח בין קבוצות הזהות השונות בו ולצמצום תופעות שליליות כמו ניכור ואי-שוויון.
נשיא הקונגרס הישראלי וקרן מנומדין, מר חיים טייב, התייחס בדברי הפתיחה שנשא לעניין המשאבים המושקעים בחברה הבדואית: "אני רואה חשיבות רבה בבניית מנהיגות צעירה ומובילה בחברה הבדואית כדרך להוביל אותה להצלחה ולשינוי מהותי. לשם כך, הקמתי את תוכנית 'מאיץ כוכבים' בתוך עמותת כוכבי המדבר, שמטרתו קידום מנהיגות צעירה בחברה הבדואית בנגב. כנשיא הקונגרס הישראלי, אני גאה בשיתוף הפעולה בין הקונגרס הישראלי לארגונים הפועלים בנגב, ובראשם כוכבי המדבר והשחר החדש. בתוך כך, אני גאה להכריז כי אשלש את ההשקעה שלי בחברה הבדואית ובחברה הדרוזית בשנת 2021, ואקדיש להן כ-15% מסך התקציב השנתי של קרן מנומדין. אבל זה לא מספיק. אני קורא מכאן לגופים ולחברות נוספים להשקיע יחד איתנו בכל מה שקשור להעצמת החברה הבדואית בנגב ואוכלוסיות מוחלשות נוספות, ואני קורא גם למדינת ישראל להשקיע יותר משאבים בנושא, כדי שנוכל להגיע לחברה בריאה. רק אם נתמוך זה בזה נרגיש חלק מהחברה; אין דרך אחרת לעשות את זה".
לאחר דברי הפתיחה שנשאו מספר מכובדים, נחלקו משתתפי הכנס לשלושה מושבים שהתקיימו במקביל, במטרה לדון בהיבטים השונים של סוגיית החיים המשותפים בנגב: מעורבות החברה האזרחית, השפעת המגזר העסקי ואחריות הרשויות השלטוניות.
ד"ר מוחמד אלנבארי, מנכ"ל עמותת ינאביע: "לחברה האזרחית יש יתרון עצום על פני הרשויות השלטוניות"
המושב הראשון, שעסק בשיתופי פעולה המתקיימים בזירה האזרחית, כלל שישה דוברים ממחוזות עשייה שונים. הסוגיה המרכזית שנידונה במסגרת הפאנל התייחסה למתיחות הקיימת בין הפעילות האזרחית בשטח לבין הרשויות השלטוניות, המקומיות והארציות כאחד. בפתח הדברים, ציין חבר מועצת ההסכמות של הקונגרס הישראלי ומנכ"ל עמותת ינאביע, ד"ר מוחמד אלנבארי, שלחברה האזרחית יש יתרון עצום בביצוע מהלכים והוצאה לפועל של רעיונות, כיוון שהיא לא כפופה לרגולציה. "זה הופך אותה להרבה יותר גמישה, ולכן היא מגיעה להישגים יפים".
גם הדוברות והדוברים האחרים התייחסו לנושא המתיחות בין הרשויות לבין השטח מנקודת מבטם על רקע תקציבים ורגולציה: "קיימת מצוקה אמיתית בקרב אוכלוסיית הקשישים הבדואים, שסובלים מבדידות, נטישה ואלימות, ואין לנו מספיק תקנים כדי לסייע להם", סיפרה מרים קאדי, מנהלת מרכז יום לקשיש ברהט. "אנחנו מקבלים עזרה, אבל זה לא מספיק. אני מזמינה את הרשויות לבקר פה ולראות על מה מדובר, יש הרבה מה לפתח ולקדם, נשארנו מאחור בהרבה נושאים". בין כלל הדוברים התקיימה הסכמה על חשיבות העבודה מול הקהילה, והקריאה שעלתה משם ביקשה להרחיב את מעגלי העשייה בשטח מול אוכלוסיות בכל הגילאים.
מתן יפה, מנכ"ל עמותת כוכבי המדבר: "הקורונה היא הזדמנות עצומה לשפר את שיתוף הפעולה בנגב"
מתן יפה, מנכ"ל עמותת כוכבי המדבר וחבר מועצות ההסכמות של הקונגרס הישראלי, לקח גם הוא חלק במושב הראשון וסיפר על הצד הנוסף של משבר הקורונה: ההזדמנות. בין השאר דיבר יפה על שיתופי פעולה מיוחדים המתרחשים בין המגזרים לאור משבר הקורונה: "יש לנו חבר'ה צעירים מעולים עם המון יכולת ורצון טוב שיכולים לייצר השפעה". בהמשך, סיפר על מקרה אנושי מרגש, שבמסגרתו סייעו שני בחורים מהחברה הבדואית לאם חד-הורית יהודייה בהשגת מיטת תינוק. "אני חושב שהקורונה חידדה את החשיבות של המרחב הלוקאלי לחיבור בין המגזרים, והעניקה לנו הזדמנות עצומה לשפר את שיתוף הפעולה בנגב".
תושבי הנגב רואים ברשויות המקומיות את הכתובת לטיפול בבעיותיהם
המושב השני בכנס עסק בזווית נוספת של החיים המשותפים בנגב: המערכות השלטוניות והשפעתן על החיים בנגב. את הפאנל הנחתה הגב' ניבה ראם, ולקחו בו חלק נציג משרד הכלכלה יריב מן, ראשי עיר וראשי מועצות בנגב בהווה ובעבר. אחד הנושאים הבולטים שעלה לדיון היה השפעת משבר הקורונה על ביצועי הרשויות השונות, אשר מתמודדות עם אתגרים לא קלים כמו אחוז אבטלה גבוה והחרפת העוני. "ניכר שישנה התקדמות מסוימת בנושא שיתוף הפעולה בין האשכולות השונים בנגב, אך עם זאת, הקורונה חשפה פערים שעלולים להחריף בהמשך. מי שהיה עני הפך להיות עני יותר, וגם אם יש כספים – הרשויות לא תמיד ממצות אותן עד תום", סיכמה ניבה ראם את הדברים. אחד האתגרים שצוינו כייחודיים עבור ראשי הרשויות בנגב הוא העובדה שהתושבים רואים בהם, ולא בממשלה, את הכתובת המרכזית לטיפול בבעיותיהם השונות. לצד האתגרים הללו, תוארו שיתופי פעולה וגילויי סולידריות ראויים לציון בין הרשויות השונות, כמו העברת קרקעות מרשות אחת לרשות אחרת.
אחריות המגזר העסקי: "בכל יום מייצרים שלום, ועל הדרך סודה"
במסגרת המושב השלישי, שעסק במעורבות ובאחריות של המגזר העסקי לנעשה בנגב, השתתפו דוברות ודוברים מטעם חברות עסקיות שונות. יניב אבוחצירא, נציג "סודה סטרים", שלקח גם הוא חלק בדיון, ציטט את מנכ"ל החברה ואמר: "בכל יום אנחנו מייצרים שלום, ועל הדרך סודה", ובכך הביע את עמדת החברה ביחס לקידום מטרות חברתיות לצד מטרות עסקיות מוצהרות ולחשיבות העבודה המשותפת של ערבים ויהודים במפעל.
נקודה משמעותית שעלתה במהלך הדיון נגעה בבעיית הפרט. המשתתפים הסבירו כי כדי לסייע לתושבי הנגב הבדואים להתערות בחברה המערבית, יש צורך להשקיע בחינוך מגיל צעיר: "כל המילים הגדולות כמו גיוון תעסוקתי חוזרות בסוף לפרט, ליכולת שלו, לעוצמה שלו ולחינוך איכותי", טענה ד"ר עדי שגיא, מנהלת מרכז מנדל למנהיגות בנגב. "אי אפשר להתחיל להכשיר אנשים בגיל 25, ולצפות שיגיעו לעבודות צווארון כחול ולתפקידים איכותיים. צריך להתחיל הרבה יותר מוקדם".
המלצה מעניינת שעלתה במהלך הדיון נגעה לאופן ההתנהלות של עמותות וארגונים במגזר השלישי, שלדעת המשתתפים זקוקים למודל עסקי כדי לממש את החזון שלהם. "אנחנו מחפשים את שביל הזהב בין כלכלה ובין חברה… צריך עוד אנשים, עוד כלכלה ועוד ממשלה שמעורבת במדיניות ובכספים", סיכמה ד"ר שגיא את המושב.
מבט לעתיד הנגב: קרן מנומדין הקימה את קואליציית היום שאחרי
הפאנל המסכם, בהנחיית מנהל הקונגרס הישראלי – ד"ר עו"ד גלעד וינר, עסק בשאלות הנוגעות במה שצפוי בעתיד לתושבי הנגב. בפאנל לקחו חלק מנכ"לית קרן מנומדין – ד"ר מירב גלילי, מנהל תחום חיים משותפים במחלקה לדיפלומטיה ציבורית של שגרירות ארה"ב – עומר בנציוני, מנהלת קרן נס ישראל – אודליה קרוצ'י, ומנכ"ל קרן יק"א – זאב מילר. יחד, ליבנו חברי הפאנל סוגיות הנוגעות לפיתוח ממשקי עבודה חכמים בין הרשויות השונות, ולאחריות הלאומית על ארגוני החברה האזרחית.
בפתח הדברים, ביקש ד"ר עו"ד וינר לברר עם המשתתפים כיצד ומדוע מתחברת העשייה שלהם לחיים בנגב. "קרן מנומדין הוקמה ע"י איש העסקים חיים טייב, שעוסק כבר כמה עשורים בפעילות למען הקהילה בארץ ובעולם", הסבירה ד"ר מירב גלילי, מנכ"לית הקרן. "אם יש מקום שאנחנו צריכים להיות בו זה בנגב, כדי לקדם חיים משותפים בין האוכלוסיות השונות… לאחרונה החלטנו לעבוד לפי מודלים שקיימים בעולם, המציעים שיטות חדשניות ליצירת אימפקט חברתי. בחרנו במתודה של מימון משולב – שילוב כוחות מעולם הפילנתרופיה, השקעות אימפקט ושיתוף פעולה בין מגזרים PPP – Public Private Partnership)). במסגרת כך הקמנו את 'קואליציית היום שאחרי', מיזם שמטרתו היא שת"פ בין גופי שלטון, גופים עסקיים וארגוני חברה אזרחית, שישלבו יחד כוחות ומשאבים במטרה לגשר על פערים קיימים. מדהים אותנו לראות את ההתגייסות וההיענות של משרדי ממשלה, קרנות וגופים עסקיים, שביקשו להצטרף ליוזמה שלנו ולסייע, מתוך הבנה שזה העתיד".
בהמשך, ביררו חברי הפאנל כיצד אפשר לעודד חיים משותפים גם בין ארגוני מגזר שלישי אשר מצויים בתחרות מתמדת ביניהם, תחרות שרק הועצמה בתקופת הקורונה. בהקשר הזה, סיפרה אודליה קרוצ'י, מנהלת קרן נס ישראל: "אני תמיד שואלת את עצמי למה תשע עמותות שונות במגזר הבדואי מבקשות אותה בקשה, בשינויים קלים, לגבי קידום מנהיגות בנוער הבדואי… קרן נס ממוקדת מאוד בנגב, ולכן לקחתי על עצמי להיות מתכללת ולהבין מה נכון לנגב, ולא מה נכון לעמותה זו או אחרת… בחרתי לעשות משהו מסוכן: הזמנתי את כל המבקשים להשתתף בסשן מיוחד, במטרה ליצור משהו אחד גדול עבור הנגב".
עומר בנציוני, נציג שגרירות ארה"ב, התבטא בנושא האחריות לתמיכה בארגוני החברה האזרחית: "קיבלנו המון בקשות תמיכה בעקבות הקורונה, אך אין זה ממקומנו לסייע כלכלית לעמותות. זה תפקידה של ממשלת ישראל. התפקיד שלנו הוא ללוות את הארגונים ולאפשר את העשייה, ולכן התמקדנו יותר במתן כלים פרקטיים, כמו איך לקיים מפגשים בין יהודים לערבים במרחב הווירטואלי".
סיכום
בסיכום הדברים התייחס מייסד ומנכ"ל השחר החדש בנגב, ג'מאל אלקרינאוי, למספר נתונים מעניינים שעלו בסקר שביצע הארגון. בסקר השתתפו 1,500 תושבים מן הנגב, ו-70% מהם ציינו כי הם חשים עוינות המופנית כלפיהם כאשר הם שומעים שיחה בשפה הערבית. נתון זה מתחבר לנתונים שעלו במסגרת משאלי הקונגרס השונים, המתייחסים לשסע הלאומי במדינת ישראל, ומעידים כי אכן יש צורך להמשיך בעשייה החברתית וביצירת חיבורים נוספים בחברה הישראלית. על אף הנתונים המורכבים, התמונה הכוללת שעלתה מן האירוע והשתקפה בדברי הנציגים השונים הינה אופטימית מאוד. נראה כי המעורבות של ארגונים וחברות ממגזרים שונים בנעשה בנגב אכן עשויה לחולל שינוי עמוק ומהותי. אנחנו, בקונגרס הישראלי, נמשיך בעשייה שלנו גם בכל הנוגע לחיים משותפים בנגב.
