כותרת ההזמנה שנחתה בתיבת הדואר הנכנס של חברי קהילת "מועצת העם" הייתה מפתיעה: "מסכימים על הבר: והפעם – הרצאה של קרן מרציאנו".
הפתעתם הייתה במקום. בדרך כלל עוסקים מפגשי "מסכימים על הבר" בשסעים השונים בחברה הישראלית: הדתי, האידיאולוגי, הלאומי או העדתי, תוך מפגש עם דמויות מפתח, קובעי מדיניות, אנשי תקשורת ומומחים, שעוסקים בשסעים אלה.
כך, למשל, במפגשים קודמים זכינו להכיר קצת יותר את עדת יוצאי אתיופיה, דרך סיפורו האישי של יוסי ואסה, יוצר וכוכב הסדרה "נבסו". במפגש אחר נפגשנו עם יאיר שרקי, עיתונאי, פובליציסט וכתב חדשות 12 לענייני דתות וחרדים, אשר פתח לנו צוהר לחברה החרדית. מוקדם יותר השנה הכרנו טוב יותר את החברה הדרוזית בישראל, הקשר שלה לחברה הישראלית והתהליכים שהיא עוברת בשנים האחרונות במפגש עם סא"ל (מיל') ספואן מריח.
אז מה הקשר בין מפגשי "מסכימים על הבר" לבין קרן מרציאנו, כתבת ועורכת בתחום הכלכלי בחדשות 12, או במילים אחרות: מה בין כלכלה לבין השסעים בחברה הישראלית?
"כיצד אפשר לדעת מהם ערכיה של מדינה?"
את התשובה נתן ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי, בדברי הפתיחה לערב, בבר הג'מס בבאר שבע: "אחד מהקורסים שהיו לי כשהייתי סטודנט לתואר הראשון במשפטים היה במשפט חוקתי. המרצה נכנס בשיעור הראשון ושאל כיצד אפשר לדעת מהם ערכיה של מדינה. הסטודנטים באולם, ואני ביניהם, חשבנו שהתשובה נמצאת כנראה בחוקה של המדינה. אבל המרצה הפתיע עם תשובה בלתי צפויה כשאמר שהערכים של המדינה נמצאים דווקא בספר התקציב שלה. את הקשר הזה, בין עולם הערכים המשפטי לבין השיח הכלכלי, שממחיש מהו הפער בין הרצוי למצוי, אנחנו לא תמיד זוכרים", הדגיש גלעד, "וזו הסיבה שבמסגרת אירועי 'מסכימים על הבר' הזמנו הערב את קרן מרציאנו כדי לדבר על הקשר בין כלכלה וחברה, ועל השפעתה של הכלכלה על כלל השסעים בחברה הישראלית".
"יושבים פה תומכי רפורמה ומתנגדי רפורמה"
המפגש עם קרן מרציאנו נחלק לשלושה חלקים: הרצאה על כלכלה וחברה, הצצה לסיפורה האישי ולמאחורי הקלעים של אולפני החדשות, וכמובן – זמן לדיון ולשאלות של חברי הקהילה. לאחר שסקרה קרן את מצבה של החברה הישראלית נכון להיום, היא הגיעה למה שמשקף בעיניה את ליבת העשייה העיתונאית.
"כל עיתונאי רוצה להביא כמה שיותר סקופים, ואין סיפוק גדול יותר מלפתוח מהדורה מרכזית בידיעה בלעדית שלך. אבל אני חושבת שלכתבים כלכליים יש תפקיד נוסף: להנגיש את הנושא הכלכלי לציבור הרחב. כי בסוף, כלכלה משפיעה על החיים של כולנו פה בארץ".
כדוגמה לקשרים ההדדיים בין חברה לכלכלה, מתייחסת קרן למציאות שאנחנו פוגשים בימים אלה ברחוב: "קחו לדוגמה נושא שעלה לכותרות לאחרונה על רקע השינויים הצפויים במערכת המשפט – משקיעים שמושכים את הכסף שלהם מההייטק הישראלי. ברגע שהחברה לא יציבה, ברגע שהשסעים מעמיקים בינינו והדבר מתבטא במראות שמגיעים אלינו מהרחוב הישראלי בתקופה האחרונה – כל זה מבריח משקיעים, כי משקיעים אוהבים יציבות".
אזכור מצבה הכלכלי של ישראל נוכח השינויים במערכת המשפט מוליד גל התלחששויות רועמות בקהל, וקרן מייד מתייחסת לנושא: "אני לא אכנס לנושא הפוליטי, למרות שהוא ודאי בוער בכם. אני בטוחה שיושבים פה בקהל תומכי רפורמה ומתנגדי רפורמה, אבל כולכם יכולים להסכים איתי שיש שסע בחברה הישראלית".
פרצופים סקפטיים ניבטים מהקהל, ואחד המשתתפים זורק לחלל החדר: "אבל עם כל הכבוד, את בכלל מתנגדת לרפורמה". הנהוני הסכמה מראשם של חצי מיושבי החדר מלווים את אמירתו. "האמת, שזה לא משנה מה דעתי האישית", מתייחסת קרן לאמירה ברוגע. "התפקיד שלי בתור עיתונאית הוא קודם כול להביא את הנתונים – והנתונים בהחלט מספרים סיפור: אחד המדדים שמגלים לנו אם מדינה נמצאת במשבר כלכלי או לא הוא שיעור האבטלה בה. אז למרות מה שאתם אולי חווים בקניות בסופר או בחשבונות המים והחשמל או בגובה הארנונה, כשמסתכלים על המשק הישראלי ועל נתוני האבטלה הנמוכים יחסית לעולם – אפשר להגיד באופן ברור שמדינת ישראל אינה נמצאת במשבר כלכלי. לפני שאתם מתרגזים ומתנפלים עליי", מחייכת קרן, "אני אוסיף עוד משהו חשוב. תמיד כשאני אומרת שהמצב של הכלכלה הישראלית הוא טוב, אני מייד מוסיפה שיוקר המחיה גבוה. תראו, הנתונים מראים שהאבטלה נמוכה, והמשק במגמת צמיחה. אבל הבעיה היא לא בנתונים. הבעיה היא שהתחלקנו לשתי כלכלות: יש את כלכלת ההייטק ויש את כל השאר".
על כלכלה וחברה: המשימה הלאומית של ישראל
בהקשר זה, הדגישה קרן את החשיבות של יחסי הגומלין בין תעשיית ההייטק לשאר המשק: "אחת המשימות הלאומיות החשובות ביותר שעומדת לפתחה של הממשלה היא כיצד מצד אחד לתת לתעשיית ההייטק להמשיך להצמיח את המשק הישראלי אבל מצד שני לדאוג גם לשאר התעשייה, כלומר לפתח את כל מה שהוא לא הייטק", וכדוגמה לתעשייה שחשוב למדינת ישראל לפתח מביאה קרן את החקלאות.
חיבור נוסף של נושא החברה והכלכלה שבו נגעה קרן היה שוק העבודה: "מדינת ישראל חייבת להכניס אל תוך שוק העבודה אוכלוסיות שלמות שאינן נמצאות בו. לצד היתרונות הכלכליים האדירים שיזניקו את המשק הישראלי, הדבר יכול לגשר גם על פערים חברתיים כמו מעמדות סוציו-אקונומיים, לטשטש את ההבדלים בין המרכז לפריפריה ואפילו לסייע באיחוי השסע הדתי-חילוני. זה פשוט אינטרס של כולנו בתור חברה".
האם נבחרי הציבור עושים מספיק בעניין זה? אפשר להבין מקרן שהיא סבורה שהם יכולים לעשות יותר: "זו עבודה קשה וארוכה שמוטלת על נבחרי הציבור שלנו. אבל מה לעשות שפה בישראל יש תחושה שאלה לא הפוליטיקאים שעובדים למען הציבור, אלא הציבור הוא שעובד למען הפוליטיקאים. זה נכון גם לפוליטיקאים מימין וגם לפוליטיקאים משמאל, אגב. יש מדינות בעולם שבהן לא יודעים מי ראש הממשלה ולא יודעים מיהם השרים. הסיבה לכך פשוטה: הם עובדים בשקט. אבל פה בישראל נוצר היפוך של המשוואה: התחושה שאנחנו, האזרחים, כל הזמן עובדים בשביל הפוליטיקאים".
מלוד למסך: לדבר מרוקאית בפריים טיים
את החלק הבא של ההרצאה מקדישה קרן לסיפור האישי שלה. היא מספרת על הדרך שעשתה מלוד, עיר ילדותה, דרך השירות הצבאי בגלי צה"ל, המעבר לתל אביב, והגשת "תוכנית חיסכון" עד שהגיעה לעמוד בראש הדסק הכלכלי של חברת החדשות.
"נולדתי וגדלתי בלוד. מובן שיש דברים שמלווים אותי מאז ורואים את זה גם על המסך", מספרת קרן. "לפני כמה שנים זכיתי לראיין את רנה אביטבול, מדליקת משואה בת 92 שהתנדבה בשערי צדק. רנה הזכירה לי נורא את סבתא שלי, אז בסוף הריאיון איתה אמרתי לה שני משפטים במרוקאית שסבתא שלי נהגה להגיד לי. האמת, לא ידעתי איזה הד זה יעשה, ואני מאוד שמחה שיצא לי לדבר במרוקאית בפריים טיים".
ההרצאה מסתיימת, וחברי מועצת העם שואלים את קרן המון שאלות, החל משאלות על המצב המשפטי והחברתי ברחוב והקשר לנושא הכלכלי, דרך החיים מאחורי תוכנית החדשות הנצפית ביותר בישראל וכלה בניסיונות לחלץ מקרן עצות למשקיעים מתחילים. הערב מסתיים בדיונים ערים סביב השולחנות בבר: חברי מועצת העם מדברים ביניהם על ההרצאה של קרן, על מה שהם לוקחים איתם מהערב, וכיצד אפשר לבנות עתיד כלכלי וחברתי טוב יותר.
חשוב לדעת איך לא להסכים, חשוב יותר לדעת להקשיב
"המפגש עם קרן הערב יכול לשנות את השיח בציבור הישראלי", אומר לאחר ההרצאה עידו אטיאס, חבר קהילת מועצת העם. "בסופו של דבר מגיעים אנשים שונים מהחברה הישראלית, שחושבים אחרת זה מזה, יושבים על כוס בירה באווירה רגועה – ופשוט מקשיבים זה לזה".
"זה לא סוד שהשסעים בחברה הישראלית עמוקים מאוד", מוסיף רן שי, יו"ר מועצת התלמידים הארצית, שגם נכח באירוע. "האחריות של כולנו היא ליצור אחדות בינינו ולכן הגעתי הערב – להכיר יותר את החברה הישראלית ולהבין טוב יותר מה התפקיד שלי ביצירת אחדות ושותפות בינינו. הערב הזה לימד אותי שחשוב לדעת איך לא להסכים – ואיך כן להקשיב".
"אני רואה את התוכנית של קרן בכל ערב", מוסיפה משתתפת נוספת, "אבל המפגש היום היה שונה. גם כי קרן דיברה על נושאים שהיא לא עוסקת בהם בתוכנית עצמה, אבל גם בגלל הקהל שהגיע: דבר אחד זה לשבת בסלון שלך מול המסך לבד, דבר אחר לגמרי זה לשבת יחד עם עוד אנשים מרחבי החברה הישראלית ובעלי דעות מגוונות".
"הסוגיה הכלכלית מערבת את כל השסעים בחברה הישראלית", מסכם את הערב ד"ר עו"ד גלעד וינר. "קרן עזרה לנו להבין טוב יותר איך סוגיות כלכליות משפיעות על חיי היומיום שלנו אבל גם על השאלות הגדולות ביותר שמרכיבות את הויכוח בציבור הישראלי – הערכים שלנו", אומר גלעד ומוסיף: "באירוע הערב נכחו מתנגדי רפורמה ותומכי רפורמה, אנשים מהימין ואנשים מהשמאל, צעירים ומבוגרים, דתיים וחילונים. כולם ישבו יחד וקודם כול הקשיבו. אולי זה גם בהשפעת הבירה", מחייך גלעד, "אבל הייתה באוויר פתיחות שקשה למצוא במקומות אחרים. משהו נפתח בלבבות ואִפשר לאנשים לא רק להיפתח לרעיונות חדשים אלא גם לחשוב מחדש על קביעות שמזמן לא פינינו זמן להרהר בהן".
