שאלתם את עצמכם פעם למה החברה הקבועה של ישראל היא ארה"ב? מניין מגיעים הסיוע, הצהרות התמיכה ולחיצות היד החמות שארה"ב מעניקה לישראל על בסיס קבוע? האמת שזו שאלה מורכבת, אבל לפחות חלק מהתשובה אפשר לייחס ליהודי ארה"ב – המרכז היהודי השני בגודלו בעולם והגדול ביותר מחוץ לישראל. אז הפעם החלטנו לתת כבוד ליהדות ארה"ב ולעולים ממנה במסגרת הפסיפס הישראלי.
יהדות ארה"ב: קצת סטטיסטיקה
לפי ההערכות, נכון ל-2020 חיים בארה"ב כ-7.5 מיליון יהודים, מתוכם 64% רואים את היהדות שלהם כהשתייכות דתית, ו-15% מגדירים את היהדות שלהם לפי מוצא אתני או תרבותי. 68% מהיהודים האמריקאים משויכים לזרם דתי כלשהו. עם זאת, בארה"ב ההשתייכות הדתית ליהדות לא בהכרח דומה לאופן שבו היא נתפסת בישראל. כך, למשל, התנועה הדתית הגדולה ביותר בקרב יהדות ארה"ב היא התנועה הרפורמית, שמונה 37% מהיהודים במדינה. התנועה האורתודוקסית, שכוללת חרדים ודתיים מודרניים, מונה בסך הכול 9-10% מיהודי ארה"ב.
בבל המודרנית: יהדות ארה"ב והיחס לישראל
מרבית היהודים בארה"ב לא רואים את ארץ ישראל כמרכז הזהות היהודית, ואת היהדות בתור לאום. רבים מהם אף היגרו לאמריקה בתקופה שהאפשרות לעלות לארץ כבר הייתה קיימת אך בחרו במודע דרך אחרת. עם זאת, אחרי קום המדינה, ובמיוחד אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים, התחילו יהודי ארה"ב לתמוך בישראל, לשלוח אליה תרומות כספיות, ולראות בה מולדת לאומית. באותה תקופה, כינה דוד בן-גוריון את יהדות ארה"ב "גלות בבל מודרנית", כגנאי על כך שאנשיה מסתפקים בתרומות ולא עולים לארץ. עד היום, כ-70% מהיהודים האמריקאים מרגישים קשר כלשהו למדינת ישראל.
זה שעולה וזה שיורד
מאז קום המדינה הגיעו לארץ כ-120,000 עולים מארה"ב, וזאת בקצב הולך ועולה. מעניין לראות שבקרב העולים יש אחוז משמעותי של מי שמגדיר עצמו דתי, ובפרט של הזרם האורתודוקסי. יחסית לגלי עלייה אחרים, העולים מארה"ב משתלבים יחסית בקלות בשוק התעסוקה הישראלי, וככלל, מסתגלים די מהר לחיים בישראל. נוסף על כך, רבים מהעולים מארה"ב השתלבו באקדמיה הישראלית, ואף מונו למשרות בכירות במגוון מוקדי כוח ועשייה. במקביל, מתקיימת תנועה הפוכה, של ישראלים שיורדים מהארץ לארה"ב, בין אם מסיבות אידיאולוגיות או לצורך הזדמנויות תעסוקתיות. ההגירה לארה"ב התחילה כבר עם קום המדינה, וכיום ההערכות עומדות על בין 100 ל-500 אלף ישראלים שחיים באמריקה.
יהודי מקצועי
רק באמריקה אפשר לשאול מישהו מה הוא עושה בחיים, והוא יגיד "יהודי מקצועי" (professional Jew). הסיבה: ריבוי יהודים הפעילים בארגונים היהודיים במדינה, ביניהם ארגונים דתיים, ארגונים חינוכיים וארגונים לפיתוח מנהיגות קהילתית, וגם ארגונים רבים שעוסקים בתמיכה בישראל, בקשר עם ישראל ובעידוד עלייה. בין הארגונים המוכרים בתחום אפשר למצוא את "הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה" (JFNA), ארגון גג של קרוב ל-150 פדרציות יהודיות ברחבי ארה"ב ששם לו למטרה לפעול למען רווחת ושגשוג הקהילה היהודית העולמית. בין היתר, הפדרציות השונות מקיימות קשרים עם ארגונים בישראל, למשל, פדרציית יהודי ניו יורק, המייצגת את הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם מחוץ לישראל, משתפת פעולה עם הקונגרס הישראלי במיזמים שונים, דוגמת "מועצות ההסכמה" המקומיות הפועלות ברחבי ישראל.
על ימין ועל שמאל
באופן מסורתי, יהדות ארה"ב הייתה מזוהה עם המפלגה הדמוקרטית ועם תנועות ליברליות, והנתונים לא היו שונים בקרב העולים. עם זאת, הזיהוי עם השמאל בפוליטיקה האמריקאית לאו דווקא מצביע על אידיאולוגיה שמאלית גם בפוליטיקה הישראלית. נכון, העולים מארה"ב רגילים להפרדה מוחלטת של הדת מהמדינה, ולקיומן של אלטרנטיבות דתיות רבות, על כן, בשאלות של דת ומדינה רבים מהם מזוהים עם השמאל הישראלי. אך התפיסות הכלכליות הנפוצות בארה"ב, ואפילו במפלגה הדמוקרטית, הן ימניות (כלומר קפיטליסטיות) בהרבה מאלה הישראליות.
