אחד החלקים הפחות מוכרים של הפסיפס הישראלי מייצג את קהילת היהודים הקראים, זרם יהודי עתיק, שנמצא במחלוקת עם היהדות הרבנית כבר אלפי שנים. כיום, חיים בישראל כמה עשרות אלפי יהודים קראים, המקיימים את מצוות הדת היהודית בדרכם הייחודית על פי התורה הכתובה בלבד. ריכזנו בשבילכם מספר דברים שאולי לא ידעתם על קהילת היהודים הקראים בישראל.
היהדות הקראית – תפיסות
שמם של הקראים נובע מהמילה "מקרא", זאת כיוון שהתורה שבכתב היא הבסיס לאורח החיים שלהם. הקראים לא מכירים בסמכות אנושית לפרש את התורה באופן מחייב, והמשמעות היא ש"התורה שבעל פה", שעל בסיסה התגבשה ההלכה האורתודוקסית, אינה נתפסת כמחייבת, ואף נוגדת בחלקה את התורה שבכתב. לכן לא רואים הקראים את התורה שבעל פה כדברי אלוהים. לפי המסורת הקראית, כל אדם אחראי על מעשיו, ואסור לו להישען על דברי רבותיו בלי לחקור בעצמו את הדרך הנכונה שלפיה יש לנהוג.
היהדות הקראית – פרקטיקה
אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין המסורת הקראית לזו הרבנית הוא לוח השנה. לוח השנה הקראי לא קבוע מראש, אלא מבוסס על קידוש החודש על פי "ראיית ירח", כפי שהיה נהוג בכל בית ישראל בימי בית המקדש. הקראים מציינים רק חגים ומועדים הכתובים בתנ"ך, ולא את חנוכה ואת ל"ג בעומר, שמקורם במסורות רבניות. נוסף על כך, דיני השחיטה שלהם שונים לגמרי: השחיטה הרבנית אינה כשרה לגרסתם, וכך גם ההפך. לכן, הקהילה מפעילה אטליזים לשיווק בשר ועוף על פי השחיטה הקראית. דיני הטומאה והטהרה אצל הקראים נשמרים בקפידה יתרה, ואת בית הכנסת הם רואים כ"מקדש מעט" ולכן הם נכנסים אליו רק בטהרה ולאחר חליצת הנעליים. כמו ביהדות הרבנית, גם ביהדות הקראית יש "אדוקים" יותר ואדוקים פחות.
הקראים: עדה עצמאית?
בישראל חיים לפי ההערכות כ-40,000 קראים. למה רק "לפי ההערכות"? כיוון שבמשרד הפנים הקראים רשומים כיהודים ואינם מוכרים כעדה נפרדת. עם זאת, מבחינת שירותי הדת ליהודים הקראים יש אוטונומיה דתית, ומערך נפרד בכל הקשור לנישואים, גירושים, חברת קדישא, כשרות וגיור. הם מנהלים את חייהם הדתיים ללא שום תלות בממסד הרבני ויש להם בית דין לענייני אישות הפועל במרכז הקהילתי ברמלה. בית הדין מוכר על ידי מוסדות המדינה, והמדינה מנפיקה תעודות נישואים וגירושים לבית הדין.
היחסים עם היהודים הרבניים
מאז ומעולם ראו הקראים את עצמם כחלק בלתי נפרד מעם ישראל, ואף כמקור לעם ישראל, ולאורך מרבית ההיסטוריה גם היהודים הרבניים ראו בהם זרם יהודי לכל דבר. בראשית הציונות ראו עצמם מרבית הקראים חלק מהלאום היהודי. עם זאת, למרות הלאומיות המשותפת, המחלוקות הדתיות יצרו הפרדה בפועל, וכל אחד מהזרמים סירב להתחתן עם בני הזרם השני מחשש ממזרות שנבע מהבדלים בדיני הנישואים והגירושים. בהכללה אפשר לומר כי יחסם של הרבנים באירופה אל הקראים היה עוין יותר מזה של הרבנים בארצות האסלאם, אולי בשל העובדה שבארצות מזרח אירופה הקראים לא זיהו את עצמם כיהודים, כנראה כתוצאה של האנטישמיות שהייתה נפוצה שם. עד היום קיימות במזרח אירופה קהילות קראיות, שמשייכות את עצמן ללאום תורכי המכונה "קראילאר". כיום אפשר לקיים נישואים "מעורבים" בין קראים ליהודים רבניים והזוג בוחר היכן להינשא.
הציונים הראשונים?
לקראים יש קשר עתיק יומין לארץ ישראל ולירושלים. כבר בימי הביניים קראו הקראים ליהודי התפוצות לעלות לארץ ולדבר בלשון הקודש, ובכך לקדם את הגאולה. בית הכנסת העתיק ביותר שפעיל בירושלים הוא בית הכנסת הקראי, שהוקם על פי המסורת במאה השמינית, ונמצא ברחוב הקראים. בסמוך לבית הכנסת בירושלים נמצא מרכז מורשת בני מקרא, המספר את סיפורה של הקהילה, אורח החיים הקראי ומנהגי הקהילה. הקראים מתגייסים לצה"ל, אך משוחררים מפעילות בחגים על פי לוח השנה שלהם, כיוון שלצה"ל אין את האמצעים לספק להם שירותי דת. כיום, רוב היהודים הקראים בישראל מגיעים במקור מהקהילה הקראית במצרים.
רמלה: המרכז הקראי
כיום רוב הקראים בעולם חיים בישראל, אך יש גם קהילה קראית משמעותית בארה"ב. בארץ, קיימות קהילות קראיות ברמלה, באשדוד, באופקים, בבאר שבע, בקריית גת, בבת ים, בראשון לציון, בערד, בירושלים ובמושבים מצליח, בית עזרא ורנן. הקהילות הקראיות הגדולות ביותר בארץ נמצאות ברמלה ובאשדוד. ברמלה נמצא גם המרכז הקראי העולמי של היהדות הקראית, הכולל את בית הכנסת המרכזי, מבנה קהילתי, מרכז מבקרים, בית הדין הקראי, ספרייה מרכזית, לשכת רישום נישואים וגירושים, לשכת הרב הראשי ומשרדי הקהילה.
קרדיט תמונה ראשית: דינה שנן רמות
