הארמנים

כדי להבין לעומק את החברה הישראלית, יש לזכור שהיא אינה עשויה מקשה אחת. היא מורכבת מפסיפס אנושי של קהילות, תרבויות וזהויות שכל אחת מהן שונה וייחודית, ושאת חלקן רוב הישראלים לא מכירים מספיק. הפעם בסדרת הפסיפס הישראלי, נכיר קצת יותר את הקהילה הארמנית. כן, זו שמוכרת לנו מ"הרובע הארמני" בעיר העתיקה בירושלים.

קשר קדום לארץ ישראל

הקשר בין העם הארמני ובין ארץ ישראל החל עוד בימי אימפריות אשור ובבל, כאשר נמצאו שתי הטריטוריות תחת שלטון משותף. בין השנים 95 ל-55 לפני הספירה אף נמצאה ארץ ישראל תחת שלטונו של מלך ארמניה, טיגראנס הגדול, שעמד בראש אימפריה שנפרשה מהים הכספי ועד לים התיכון. הקשר בין הארמנים ובין ארץ ישראל התחזק עוד יותר בעקבות התנצרות ארמניה, ועולי רגל ארמנים החלו לפקוד את המקומות המקודשים לנצרות בישראל ובירושלים, והקימו בה כנסיות ומנזרים. בארץ קיימים עשרות אתרים בעלי זיקה למורשת הארמנית, ביניהם הרובע הארמני בירושלים, קפלת הארמנים בכנסיית הקבר ופסיפס הציפורים, מנזרים וכנסיות עתיקות ביפו, ברמלה ובחיפה.

הארמנים והחברה הישראלית

הקהילה הארמנית בישראל גדלה במידה משמעותית בזמן מלחמת העולם הראשונה כאשר הגיעו לארץ ניצולי הגירוש מאנטוליה והרצח ההמוני של הארמנים בידי לאומנים טורקים. חלק מהפליטים מצאו מקלט במתחם הכנסייה הארמנית בירושלים, כיום הרובע הארמני, וחלקם התיישבו ביפו, בחיפה, בעכו ואף בפתח תקווה. ב-1920 הקימה קהילת ניצולים ארמנים את הכפר שייח' בוראק בסמוך לעתלית, והתקיימה בו עד שננטש ב-1981.

מאז ועד היום נותרה אוכלוסיית הארמנים פחות או יותר יציבה, עקב הגידול הטבעי כנגד ההגירה היוצאת, והיא מונה, על פי הערכות, כמה אלפי אנשים. אף כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מטעמים שונים, מזהה את הארמנים כחלק מקבוצת הנוצרים הלא-ערבים, אפשר להיווכח שזוהי קהילה ייחודית.

נצר לעם קדום

הארמנים הם אחד העמים העתיקים בהיסטוריה. ירוואן, בירת ארמניה המודרנית, נוסדה במאה השמינית לפנה"ס, כשהיא מקדימה את רומא בכמה עשרות שנים. הארמנים הם עם למוד תלאות וסבל. מוצאם באזור הרמות הפוריות שבין הים הכספי לים השחור (למרגלות האררט המוזכר בתנ"ך), מיקום אסטרטגי בין אסיה, אירופה והמזרח התיכון, שהפך אותם ואת ארצם ליעד לכיבושים ולמלחמות.

תרבות עשירה

לארמנים כתב ושפה ייחודיים ועולם תרבות מקורי ועשיר עם שורשים בני אלפי שנים. במהלך הדורות, פיתחו ושכללו הארמנים אומנויות כאדריכלות, פיסול, חרשות מתכת, אריגת בדים ושטיחים, ואי אפשר לשכוח את קדרות הקרמיקה הארמנית הייחודית, שהפכה לאחד מסימני ההיכר של הקהילה הארמנית בירושלים.

הראשונים לאמץ את הנצרות

הארמנים היו העם הראשון בהיסטוריה שאימץ את הנצרות כחלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית שלו. זה קרה בשנת 301 לספירה כאשר גרגורי מביא האור, פטרון האומה, הטביל לנצרות את מלך ארמניה טירדט השלישי, את אנשי החצר שלו וכמה מאצילי הממלכה. טירדט הורה לגרגורי להמשיך ולהטביל את העם כולו, ובאותה שנה הכריז על הנצרות כדת הלאומית של המדינה. מאז ועד היום מהווה הדת חלק מהותי וחשוב מהזהות הארמנית.

קרדיט תמונה: איתן אלחדז ברק.
התמונה הוצגה בתערוכת צילומי העיתונות 'עדות מקומית' וזכתה בתואר בחירת האוצרת בקטגוריית דת ואמונה.