יערה פארן

איך מגיעים להסכמות? אנחנו מאמינים שהסכמות צומחות מלמטה, מהאנשים עצמם. נכון, יש חשיבות רבה לניהול תהליך בניית הסכמות באופן מקצועי ומבוסס מחקר, ולשם כך אנחנו חוקרים לעומק את החברה הישראלית, מבצעים הכשרות לגישור חברתי, ומקדמים פתרונות משפטיים שונים; אך בסופו של דבר, בלי שהאנשים עצמם ייפגשו, לא תהיה לכך משמעות.

זו הסיבה שאחד ממיזמי הדגל של הקונגרס הישראלי הוא מיזם "מועצות ההסכמה". מועצות אלה כוללות נציגים של הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית, במתווה מקומי או כלל-ארצי, והן מורכבות לצורך דיון סביב נושא מסוים במטרה לתת לו מענה פרקטי. בשנה האחרונה, למשל, פעלו מועצת הסכמה ארצית בנושא השסע הלאומי ומועצות הסכמה מקומיות שהתמקדו בשסע הדתי בערים ירושלים, תל אביב, חריש, אופקים ולוד. הפעלת מערך מועצות ההסכמה אינו פשוט, שכן הוא מצריך גם גיוס נציגים, גם הקניית כלי גישור חברתי וידע על החברה הישראלית וגם ניהול סדרת מפגשים קבועה. רכזת השטח של מערך מועצות ההסכמה העירוניות היא יערה פארן, במקור ממושב בית עובד, וכיום מתגוררת בירושלים ולומדת מדעי הסביבה ויחסים בינלאומיים. יערה מגיעה מעולם המכינות ומעידה על עצמה שהיא מאוד מחוברת זהותית ליהדות החילונית, ושהיא פועלת מתוך זיקה למורשת ולתרבות היהודית החילונית ששואבת מעולם המושבים והקיבוצים.

יערה פארן באירוע הקונגרס
רכזת השטח של מערך מועצות ההסכמה העירוניות היא יערה פארן. קרדיט תמונה: עודד אנטמן

מועצות ההסכמה העירוניות: לא רק שיח

אחד הנושאים שתמיד העסיקו את יערה הוא כיצד אפשר למצוא פתרון לסכסוכים בדרכי שלום. זו הסיבה שהיא קפצה על ההזדמנות להצטרף לשורותיו של הקונגרס הישראלי ולמלא את התפקיד החשוב של ריכוז מועצות ההסכמה העירוניות בכל הארץ: "רציתי ללמוד יותר על מציאת הסכמות בתוך מרחב של קונפליקט, ולא מתוך הכרעה לצד כזה או אחר, מתוך רצון להבין איך יוצרים חיים משותפים יחד". ישבנו לדבר איתה בדיוק על הנקודה הזו.

יערה, יש הרבה מיזמי מפגש בישראל. מה מייחד את הפעילות של הקונגרס הישראלי?

בקונגרס הישראלי אנחנו שמים דגש על העשייה והפרקטיקה. מועצות ההסכמה הן לא עוד פרויקט של קבוצות שיח בין חילונים לחרדים או דתיים. זה לעולם לא יישאר ברמת השיח, שהוא בהחלט חשוב, אבל הוא תמיד גם יקבל ביטוי במציאות דרך מיזמים ופעילות שטח שמובילות המועצות.

תוכלי לתת דוגמאות למיזמים משותפים שצמחו במועצות ההסכמה?

בהחלט. אחד המיזמים המעניינים, שצמח בשטח והגיע בסוף לקובעי מדיניות, נוצר במועצת ההסכמה באשדוד. הוא נקרא "אכיפה לטובה" ונולד לנוכח תחושת אפליה בעיר בין חרדים לחילונים בנוגע לאכיפת כללי הקורונה. המהלך שיצרו במועצת ההסכמות, בשיתוף עיריית אשדוד, היה לחלק דו"חות חיוביים למי שכן עומד בכללים, ולא רק שהוא הצליח במישור המקומי, הוא גם אומץ כמודל על ידי משטרת ישראל. מיזם מעניין נוסף שמועצת ההסכמה בירושלים הוציאה לפועל היה קמפיין הסכמות סביב סוגיות מחלוקת בעיר. במסגרת הקמפיין שני מאיירים, חילונית ודתי, איירו סדרת איורים על הסכמות, והאיורים הללו הוצגו בתחנות הרכבת הקלה בירושלים במשך כמה חודשים, כך שכמה עשרות אלפי תושבים ומבקרים נחשפו למסרים של גישור בסוגיות מחלוקת.

מפגש של מועצת הסכמה
"המובילים בעלי רקורד עשייה חברתי". קרדיט תמונה: סיוון שחור

ומהם המיזמים שנרקמים השנה במועצות ההסכמה המקומיות?

השנה המיזמים עדיין בשלבי חשיבה, אבל אני יכולה לספר שבירושלים ובתל אביב מתכוננים לבחירות המקומיות. הם בונים מיזמים שמטרתם לצמצם את השיח האלים האופייני לקמפיינים של בחירות מקומיות. הרעיון הוא לעודד מועמדים לאמץ אמנת בחירות שתעודד את המתמודדים להנמיך את הלהבות ולשמור על כללי שיח מסוימים במהלך הקמפיינים.

להגדיר את הזהות מחדש, ולבטא אותה במילים

איך בוחרים את המשתתפים במועצות ההסכמה ודואגים לייצוג הולם של הצדדים השונים בעיר?

בשלב ראשון אנחנו מאתרים את המובילים של כל מועצת הסכמה. אלה אנשים שעוברים הכשרה מקצועית בכלי גישור חברתי, והם אלה שיהיו אחראים לגיוס המשתתפים ולניהול הדיונים, בליווי של הקונגרס הישראלי כמובן. אנחנו משקיעים בתהליך איתור המובילים כדי למצוא נציגים שמחוברים למרחב העירוני באופן משמעותי, ושיש להם רקורד עשייה חברתי. בדרך כלל לכל מועצת הסכמות יהיו שני נציגים, למשל נציג חרדי ונציג חילוני, אבל בחלק מהמקרים יהיו שלושה מובילים, כדי לייצג ציבור נוסף, למשל בלוד, שבה היה חשוב שיהיה ייצוג של הדתיים הלאומיים בעיר. מובילי המועצות, יחד איתנו, מגייסים את שאר חברי המועצה. גם כאן אנחנו מחפשים אנשים שמעורים היטב במה שמתרחש בעיר שלהם, יודעים להוביל פרויקטים ולהתמודד עם קונפליקט, ונוסף על כך מייצגים סוג מסוים של אוכלוסייה בעיר. בקיצור – מי שיוכלו להמשיך ולסחוף אחריהם תהליכים של הסכמות גם בהמשך דרכם.

את פוגשת את המשתתפים לאורך המסלול כולו. איך את רואה שהמועצות משפיעות עליהם?

כמו בכל מפגש אנושי, יש במועצות ההסכמה שבירה של סטריאוטיפים והורדת חומות. רואים כיצד הסובלנות גוברת בעזרת הכלים הגישוריים שנצברו בהכשרה ובדיוני המועצה, ויש לציין שמדובר בתהליך שהם עוברים כפרטים בתוך הקבוצה וגם בתהליך קבוצתי. אני ממש יכולה לראות כיצד התפיסה הזהותית של המשתתפים מתרחבת, והם מצליחים להקשיב באמת לכאב ולצרכים של האדם שעומד מולם, להבין יותר את המורכבות, ובסוף גם לבטא את הצרכים, הרצונות ונקודות המחלוקת באופן שיכול להוביל לבניית הסכמות קונקרטית.

יערה פארן בפגישה
"במועצות ההסכמה יש שבירה של סטריאוטיפים והורדת חומות". קרדיט תמונה: סיוון שחור

תוכלי להסביר יותר כיצד בעצם מתרחש התהליך הזה?

מפגש עם תפיסות ועם תרבות שונה משלי, והצורך להסביר את עצמי לאחר, דורשים ממני להבין את עצמי בצורה טובה יותר. כשמכניסים למערבולת הזאת גם שאלה פרקטית שצריך לתת לה מענה, הפרקטיקה הזו מאפשרת דיוק של האמונות והערכים שלי אל מול האחר, ופתאום מערבולת האמונות והערכים מתנקזת למשהו קונקרטי שגבולות ההסכמה בו ברורים לעצמי יותר. נכון, זו קפיצה מחשבתית שדורשת יצירתיות, אבל זה אחד הכלים שלמדתי בקונגרס הישראלי. זה מרגש שאני זוכה להיות חלק מהדבר הזה.

מייצרים אלטרנטיבה: אפשר לשנות את השיח ולהגיע להסכמות

מהם האתגרים שאת עומדת בפניהם במסגרת ריכוז פעילות מועצות ההסכמה המקומיות?

היתרון בלהיות רכזת התוכנית בקונגרס הישראלי זה שאני לא זאת שצריכה לפתור את הבעיות של כל עיר, כי בתפיסה שלנו האחריות לפתור את הבעיות מוטלת על חברי המועצות עצמם. האתגר שלי הוא לעזור למובילי המועצות להגיע להבנות הנוגעות לניהול המועצות באופן שוטף, כדי שיוכלו להגיע לאותן הסכמות או מיזמים משותפים.

אני רואה שאת מחוברת לעומק לתפיסה של הקונגרס הישראלי. את יודעת להסביר למה?

אני מאוד שמחה שאני לוקחת חלק בעשייה של הקונגרס הישראלי. כשאנחנו בתוך מציאות מסוכסכת, היא משפיעה על הפסיכולוגיה שלנו ומכניסה דפוסים של אלימות לשיח. אנחנו רואים את זה בכל מקום היום, גם במרחב הציבורי וגם במרחב האישי. ככל שאנחנו חיים במציאות מסוכסכת יותר זמן, אנחנו פחות מסוגלים לדמיין אלטרנטיבה, ואני מרגישה שזה בדיוק מה שהקונגרס הישראלי עושה – נכנס ללב הקונפליקט במטרה לייצר דפוסי חשיבה אחרים. אפשר לומר שהקונגרס מאמן את שריר ההסכמות, שקצת התנוון בחברה הישראלית.

איך מאמנים את שריר ההסכמות?

מועצות ההסכמה מאפשרות ליישם דפוסים של הקשבה, הבנה והפעלה של כלים גישוריים לבניית הסכמות, כל זאת במקום דפוסים שגורמים לצדדים להתחפר בעמדותיהם באופן נוקשה. במובן זה, הקונגרס הישראלי הוא תנועת נגד לאלימות הגוברת.

יערה פארן משתתפת באירוע
"מועצות ההסכמה מאפשרות ליישם דפוסים של הקשבה".

את מרגישה שיש פה במועצות ההסכמה איזו בשורה לחברה הישראלית?

עצם העובדה שאנשים מכל הארץ משתתפים בפרויקט של מועצות ההסכמה המקומיות ומשקיעים מזמנם כדי לחולל שינוי, מעוררת תקווה. גם הנתונים מהשטח מצביעים על בשורה אמיתית: בעיר חריש, למשל, פועלות כבר ארבע מועצות הסכמה במקביל, בשכונות שונות, והעירייה אימצה את מודל מועצות ההסכמה כחלק מהתוכנית השנתית שלה.

לסיכום, תוכלי לספר לי על רגע שבו הבנת שהמועצות מחוללות שינוי משמעותי במציאות?

בוודאי. זה היה בערב בירושלים שבו הפגשנו את כל מובילי המועצות מכל הארץ ושם כולם סיפרו על המיזמים שלהם ועל הקונפליקטים שעליהם המיזמים באו לענות. זה נתן הקשר רחב למה שאנחנו עושים כאן, ולפוטנציאל של המיזם כאשר יגיע לכל המועצות המקומיות בישראל. באותו רגע הבנתי שאנחנו לא לבד, שהקונגרס הישראלי מתבסס על פעילותם של ישראלים רבים במגוון מקומות, ושאנחנו מתמודדים עם זה יחד. זה בהחלט נותן תקווה.

קרדיט תמונה ראשית: מור שקיפי לאטי

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו

עוד במגזין

לוגו

לקהילת "מועצת העם" כבר הצטרפת?

אם מעניין לך פה וחשוב לך שהשיח הישראלי יהפוך להיות שיח של הסכמות, אנחנו רוצים אותך במועצת העם.

איך מצטרפים לפעילויות, לסיורים ולהרצאות?

דילוג לתוכן