שיטוט ברחוב רבי עקיבא הסואן שבבני ברק מספק חוויה ייחודית לכל ישראלי שרוצה לטעום משהו מאווירת הרחוב החרדי. החוויה הזו הפכה למיוחדת אף יותר עבור קבוצה של 25 יזמים חברתיים מכל קצות הקשת של החברה הערבית, שסיירו בבני ברק במסגרת "תוכנית 21" של הקונגרס הישראלי.

תוכנית 21 היא חלק מפעילות ענפה של הקונגרס הישראלי שמטרתה לעודד יוזמות חברתיות משותפות לציבור הערבי והיהודי, שיקדמו הסכמות בין המגזרים ויתרמו לאיחוי השסע הלאומי. בחלקה הראשון של תוכנית 21 למדו יזמים חברתיים יהודים על החברה הערבית, ולאחר מכן החל לפעול החלק השני בתוכנית, שבמסגרתו לומדים יזמים חברתיים ערבים על החברה היהודית. תוכנית ההכשרה כוללת סדנאות, הרצאות וסיורים הדדיים ביישובים ערביים ויהודיים. הפעם, כאמור, יצאו יזמים מהחברה הערבית לרחובות בני ברק במטרה להכיר טוב יותר את החברה החרדית.

להכיר מקרוב: אנשים מגוונים, מטרה משותפת

היזמים בתוכנית מגיעים מכל רחבי הארץ: רהט, כפר אבטין, ירושלים, שפרעם, חריש ועין מאהל. התחומים שבהם היזמים עוסקים בשגרה שונים ומגוונים, החל מהעלאת מודעות למתמודדי נפש בחברה הערבית, דרך אנשי חינוך וכלה במנהלי מחלקות נוער. עם זאת, לכולם משהו אחד במשותף: לנסות ללמוד ולהכיר לעומק את אחד המגזרים המעניינים ביותר בישראל – החברה החרדית.

חוסרים בידע ובהיכרות אישית מהווים חסם משמעותי בפני כל יזם חברתי המעוניין לפעול לאיחוי שסעים. פערי הידע של הציבור הערבי על החברה החרדית הם משמעותיים במיוחד, שכן הפסיפס החרדי עצמו הוא מורכב. מה ההבדל בין חסיד לליטאי? למה יש חרדים שחובשים מגבעת ישרת תיתורה ואילו אחרים חובשים מגבעת עם חלק קדמי מקופל כלפי מטה? מדוע יש חרדים שעובדים ואחרים שלומדים תורה? מה חושב הרחוב החרדי על ערביי ישראל, ומה דומה ושונה בין ערכי ערביי ישראל לערכי החרדים? ברור שביום אחד אי אפשר ללמוד את כל הדקויות והניואנסים השונים, אך בהחלט אפשר להתחיל להכיר, וזה בדיוק מה שעשו היזמים בסיור.

על גגות בני ברק משהו קורה בלילה

"אנחנו נמצאים באחד הבניינים היחידים שמתנשאים לגובה של תשע קומות בבני ברק", פותח את הסיור בצלאל שטאובר, מנהל תוכניות ההכשרה של הקונגרס הישראלי ומוביל התוכנית לצד חן קופרמן מעמותת בלנדר. "אם תשימו לב", ממשיך בצלאל, אשר בני ברק היא גם עיר מגוריו, "כל הבניינים סביבנו נמוכים מחמש קומות. הסיבה קשורה קשר הדוק לדרך החיים של התושבים בה: בשבת אסור להשתמש במעלית, לכן הבניינים לא גבוהים, כך שגם בשבת יהיה אפשר לעלות במדרגות".

אחד המשתתפים מפתיע את בצלאל כאשר הוא מקשה ושואל מדוע אין אפשרות להשתמש ב"מעלית שבת", פתרון שהתקבל אצל חלקים רחבים מהציבור הדתי. "יש המחמירים שלא נוהגים להשתמש במעלית שבת", מחייך בצלאל, "לכן הפתרון הזה לא מיושם פה בבני ברק".

מה עוד אפשר ללמוד מסיור בבני ברק? המון. ביקור בחנות כלי כסף יכול לספר סיפור עשיר על התרבות היהודית והאופן שבו היא מיושמת בבתים חרדיים, כאשר כל כלי משמש צוהר מאלף שדרכו הביטו היזמים לעוד מנהג, דרך חיים או מסורת בקרב החברה החרדית. כך, למשל, גביעי קידוש עם מתקן למזיגת תכולת הכוס בו זמנית להרבה כוסיות קטנות עבור ילדי המשפחה מספרים את הסיפור הדתי-דמוגרפי באופן מוחשי מאוד.

"האמת שרוח המנהג הזה של התכנסות משפחתית דומה מאוד למה שקורה אצלנו במגזר", אומר אחד המשתתפים בתוכנית. "גם אנחנו חמים ומשפחתיים, מאוד חשוב לנו להיפגש יחד באופן קבוע, סביב ארוחה, להתעדכן ולשמוע מה חדש אצל בני המשפחה והקהילה. זו הסיבה שבקורונה היה לנו מאוד קשה עם ההגבלות".

זה לא סוד שבתקופת הקורונה שני המגזרים שהופנו אליהם אצבעות מאשימות בהפצת התחלואה הם המגזר החרדי והמגזר הערבי. הקושי סביב ההגבלות בתקופת הקורונה במגזר החרדי ובמגזר הערבי מצא סימוכין גם במחקר שביצענו במסגרת "מדד ההסכמות" של הקונגרס הישראלי, שלפיו 71% מהציבור הישראלי מעריך כי אירועים המוניים בקהילה החרדית תרמו במידה רבה להימשכות המגפה ו-70% מעריך שאירועים המוניים במגזר הערבי תרמו במידה רבה להימשכות המגפה – הרבה מעבר להערכות שנתנו המשיבים לציבורים אחרים בישראל.

עוד מפגשים תרבותיים מעניינים מתרחשים כאשר פוגשת הקבוצה את קופות הצדקה הפזורות ברחוב החרדי, מקבלת הדרכה בחנות מגבעות או פוגשת חנות שכבר אי אפשר למצוא ברחוב הישראלי בקלות: חנות דיסקים. "אין כאן דיסקים של זמרות?" שואלת אחת המשתתפות ופותחת פתח לאחד הנושאים השנויים במחלוקת בתוך החברה הישראלית – שירת נשים במגזר החרדי.

איסור ייחוד, משרת אם ותפילה בלובי של המשרד

קווי הדמיון בין המגזרים אף באים לידי ביטוי בעולם העסקי. בהרצאה שכללה יזם חברתי, רואה חשבון ואסטרטג תקשורתי שמעו היזמים על שוק העבודה בעולם החרדי. ההרצאה עסקה בהתאמות המיוחדות של שוק העבודה הרגיל לחברה החרדית, כמו אינטרנט נקי, תפילות במניין בלובי המשרד ואיסור ייחוד בין גבר לאישה בחדר סגור. "האמת שזה גם קיים בחברה הערבית", מעיר אחד המשתתפים, ומסביר: "יש משפט מפורסם בערבית שאומר 'בחדר שבו נמצאים גבר ואישה – נמצא גם השטן'".

ההרצאה המשיכה ונסבה על מקום האישה בשוק העבודה: יזמית שאלה כיצד בפועל משתלבות הנשים החרדיות בשוק העבודה – כאשר עליה מוטלת גם החובה לדאוג לחובות הבית, דבר אשר היא מכירה היטב מהחברה הערבית. המרצה השיב כי מקומות עבודה חרדיים רבים מציעים "משרות אם": שעות עבודה המתחילות מאוחר ומסתיימות מוקדם, כך שנשים יוכלו לשלב בין עבודה לטיפול בילדים.

עוד נקודה שנידונה בהרחבה הייתה כיצד אפשר לשלב צעירים עם פערי השכלה בשוק העבודה המודרני. "בסוף גם אצלכם וגם אצלנו יש צעירים שלא יודעים אנגלית או מתמטיקה", אומר אחד היזמים למרצה. "נכון, וזה אחד האתגרים הכי גדולים היום בשילוב צעירים בעולם התעסוקה", משיב המרצה, העוסק בהשמה של צעירים חרדים במקומות עבודה מותאמים להם. "בסוף אני לא בא ומחייב אף אחד ללמוד משהו שהוא לא רוצה ללמוד. אם בא אליי צעיר ואומר לי שהוא רוצה להתפרנס ומוכן גם לעבוד קשה בשביל להשלים את הידע הנדרש לכך – ברוך הבא. אם הוא בא להתבטל וחושב שהכול יגיע לו על מגש של כסף – אני מראה לו את הדלת החוצה".

"השפה אולי שונה – אבל הערכים הם אותם ערכים"

הסיור מתקרב לסיומו, והמשתתפים הולכים בניחותא בחזרה להסעה, ומשוחחים ביניהם. "האמת שהופתעתי לטובה", מתוודה אחד המשתתפים. "לפני שהתחיל הסיור הסתובבתי קצת ברחובות פה בעצמי. הגעתי לבית כנסת מקומי וביקשתי ללכת לשירותים. קצת חששתי, בכל זאת, 500 מתפללים שנראים מאוד שונה ממה שאני מכיר ממלאים את אולם התפילה. אבל כולם היו ממש נחמדים אליי, ממש הראו לי את הדרך לשירותים וליוו אותי", הוא אומר בסיפוק ומסכם: "תראה, בסוף אנחנו, הערבים והחרדים, לא כל כך שונים".

משתתף אחר עלה על ההסעה בסוף הסיור כאשר הוא מעלעל בספר "מסע הפלאות למידות טובות" שקנה לילדיו באחד מחנויות הספרים הרבות שהיו פזורים בדרך. הספר מספר את סיפורה של ספינת ה"גאוותניק" המלאה בבעלי מידות רעות. "אני אגיד לך את האמת?" אומר היזם כשהוא מסיים לעלעל בספר, "השפה שלנו ושל החרדים אולי שונה, המנהגים שלנו אולי שונים – אבל הערכים הם אותם ערכים. הינה, תראה, ספר ילדים שמלמד על מידת הגאווה – קניתי לילדים שלי. על מידת הגאווה אפשר וצריך ללמד כל ילד, לא משנה אם הוא ערבי או יהודי".

גם בצלאל שטאובר סיכם את הסיור בסיפוק ובציפייה להמשך התוכנית: "היזמים סיימו את הסיור כשהם מכירים טוב יותר עוד זרם בחברה היהודית, היכרות המהווה תנאי ליזמות חברתית משפיעה. ברגע שמחברים בין יזמים שחפצים להכיר את החברה הישראלית טוב יותר, ומקנים להם ידע וכלים להבנה הדדית בין החברה הערבית לחברה היהודית – אפשר לקדם פתרונות מעשיים לקידום איחוי השסעים בחברה הישראלית".