זה היה אמור להיראות לגמרי אחרת. מועצת ההסכמות של הקונגרס הישראלי ליחסי יהודי–ערבים הייתה אמורה להתכנס למפגש במרכז למורשת בגין בירושלים ולאחריו לסייר יחד בעיר. משבר הקורונה, המשבש את חייהם של אנשים ברחבי העולם, שיבש גם את התכנון המקורי הזה, ועורר תהייה עמוקה יותר: האם אפשר ליצור שיח פרודוקטיבי ולבנות הסכמות ללא מפגש פיזי בין חברי המועצה?

אין דרך טובה יותר מפשוט לנסות.

זום על יחסי יהודי–ערבים בישראל בצל הקורונה

הקונגרס הישראלי החליט שחבל לוותר על המפגש שתוכנן, אלא שבמקום לקיימו במציאות – התקבלה החלטה לקיימו במרחב הדיגיטלי, כלומר בעזרת אפליקציית שיחות הווידיאו זום. בשעה הנקובה מתכנסים חברי המועצה, 25 במספר, הכוללים יהודים, ערבים ונוצרים, והדיון מתחיל בזמן. סימן ראשון להצלחה?

בתחילת המפגש, לאחר החלפת ברכות, מבקשות מנחות הקבוצה ד"ר רויטל חמי-זינימן וד"ר אוריאנה עבוד ארמלי מחברי וחברות המועצה לתת טעימה מהאופן שבו הם חווים את משבר הקורונה בחייהם הפרטיים והציבוריים.

עד מהרה מתברר שהקורונה חוצת מגזרים ומגדרים: ד"ר ג'ומאנה עיסא-חדד, מהמחלקה לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, מתארת את התקופה כ"מלחיצה", היפא סבאג מנהלת תחום חינוך במנאראת-ון ליר, מתארת את המצב כ"קרקע שנשמטת לפתע מתחת הרגליים", וספואן מריח, מנהלת תחום מיעוטים בקרן לידידות, מדבר באופן מחויך על הפרופורציות שהקורונה מעניקה לנו: "אם עד לפי שבועיים היינו מתלוננים אם ההפוך הוגש לנו לא מספיק חם, עכשיו אני סוגר על קפה בוץ בלי סוכר – רק כדי לצאת החוצה". באופן פחות מחויך מתאר ספואן את העבודה האינטנסיבית של הקרן לידידות בעת הזו ואת תרומתה להקמת מערך הקורונה בבתי החולים.

הצד היפה של הקורונה: מבט מישראל לאיטליה

זווית מעניינת נוספת נשמעת מפיו של האב ד"ר פרנצ'סקו וולטג'יו מ"בית הגליל", שהתייחס למצב הנורא באיטליה, וגם בו מצא נקודה חיובית: "אנחנו צריכים גם להודות לווירוס הזה. למרות הסבל הנורא שהוא גורם הוא גם תורם לסולידריות. אני שומע על שינוי המצב באיטליה – שכנים שלא היו מדברים זה עם זה פתאום מתחילים להתעניין זה בשלומו של זה במעלית. הקשר והמחויבות בין בני האדם הם משהו חיובי שקורה בעקבות הווירוס". את ההיבט הגלובלי מחזקת תמר אסרף, רכזת הסברה במועצה אזורית מטה בנימין: "אנחנו עוסקים במצב הגלובלי ולא רק המקומי, כי המצב מהווה דאגה לכל בני האדם באשר הם".

לאחר שחברי המועצה משתפים זה את זה גם בחוויות המשפחתיות ("הילדים לא מבינים איך זה שאני בבית אבל לא יכול להיות איתם" היא חוויה משותפת כמעט לכולם), מתחילות לצוף גם ההשפעות הפחות משמחות של המצב על יחסי יהודים וערבים בישראל.

"יהודים וערבים חיים בשני עולמות שונים בהקשר של הקורונה"

"מפריע לי שכשמתפרסמים נתונים על יישובים שבהם יש נדבקים בקורונה, הרבה פעמים לא מזכירים בכלל יישובים ערביים", מספרת ד"ר מיטל פינטו, מבית הספר למשפטים בצפת ובקריית אונו.

גם ד"ר מוחמד ותד, דיקן בית הספר למשפטים בצפת, מרגיש שבהקשר של קורונה, יהודים וערבים חיים בשני עולמות שונים: "אני צופה בטלוויזיה ואני לא מקבל שום מידע על היישובים הערביים. גם ברמת המרואיינים: לא מראיינים מומחי רפואה, משפטים וכלכלה שהם ערבים. זה מזכיר לי את האנקדוטה השחורה של תחזית מזג האוויר: פעם לא הוזכר שום יישוב ערבי בתחזית, היום יש רק את נצרת".

מנגד, נעשים מאמצים להנגשת המידע, כפי שמבהיר מתן יפה, מייסד ומנכ"ל עמותת "כוכבי המדבר" הפועלת לפיתוח דור חדש של מנהיגות בדואית צעירה, שינגיש את המידע לציבור הערבי.

הפער בהנגשת המידע בין שני הציבורים עולה גם מדבריו של אשראף ג'בור, מנהל התוכנית הלאומית להנגשה להשכלה הגבוהה "רואד": "אנחנו מגיעים לכ-50,000 תלמידים המיועדים לאקדמיה, ורואים שלחלק ניכר אין מחשב או אין אינטרנט. בתקופות כאלה רואים את הפערים שיש במדינה".

אקרם סאקאללה, חבר מועצה ומחזיק תיק הבריאות ותיק הדתות לענייני מוסלמים ונוצרים בעיריית לוד, מסכם חלק זה של הדיון בקטע פרוזה שכתב: "כולנו שווים". הקטע מדבר אל ליבם של כל חברי המועצה.

הסקר קבע: אלה הנושאים שבהם תדון המועצה

שיח ומפגשים בין המגזרים השונים אפשר למצוא בישראל לא מעט. הקונגרס הישראלי, שהוקם על ידי אנשי אקדמיה, משפט ועסקים ופועל באוניברסיטת בר-אילן, לא מסתפק בכך. הוא שואף לבניית הסכמות אופרטיביות בין חלקי החברה הישראלית, שאליהן יגיעו הישראלים בעצמם.

חברי המועצה, הגם ששמחים על עצם קיום הדיאלוג ואף מתרגשים ממנו, מודעים לכך, כפי שמיטיב לשקף מוחמד דראוושה, מנהל תחום תכנון, שוויון וחיים משותפים בגבעת חביבה: "אני שבע דיאלוגים. נפגשתי והכרתי מספיק פעמים. אני מחפש תהליך שיוביל להסכמות על שינויים משמעותיים ביחסים בין שתי הקבוצות, המבוססים על אינטרסים משותפים".

לאמירה הזו מצטרפות המנחות, והן מתחילות להגיע למטרת המפגש: קביעת הנושאים שבהם תדון המועצה, וחלוקה לקבוצות דיון. כדי להגיע להכרעה, מציפות המגשרות את הנושאים שגובשו במפגשים הקודמים של מועצת ההסכמות כנושאים שיש לדון בהם, ומבקשות מחברי המועצה להצביע בזמן אמת מה יהיו ארבעת הנושאים הנבחרים.

במקרה הזה אין צורך לחכות למדגמים, ותוצאות האמת קובעות מייד שהנושאים שנבחרו לדיון הם:

1. מדו-קיום לשוויון בקיום: סוגיות של שוויון והוגנות (משאבים, תפקידים, אקדמיה וחיים אזרחיים), דמוקרטיה ושותפות מלאה באזרחות.
2. חינוך לפלורליזם והכרת האחר.
3. גיבוש זהות ישראלית משותפת.
4. יצירת חיים דו לשוניים במדינה אחת.

לאחר דיון קצר על אודות ההחלטות והדרך להתקדם לקראת חלוקה לקבוצות, המפגש ננעל. אך ההחלטה באילו נושאים תדון המועצה אינה ההסכמה היחידה שאליה הגיעו המשתתפים במפגש הזה. תוך כדי הדיון, הציפו החברים את העשייה שלהם בתקופה זו, והתגלו חפיפות בפעילויות והצעות לשיתופי פעולה קונקרטיים. שיתופי הפעולה האלה יזכו גם לסיוע בקידומם מהקונגרס הישראלי, כפי שהבהירה ד"ר מירב גלילי, מנכ"לית קרן מנומדין, שהשתתפה אף היא במפגש.

חשיבות המפגש, גם אם הוא וירטואלי כרגע

 לא רק ההתקדמויות שהושגו במפגש חשובות, ולא רק שיתופי הפעולה שנותרו ממנו. עצם קיומו של המפגש והמשך שגרת קיום מפגשי המועצה בעת הזו, גם אם אלה מפגשים וירטואליים, חשובים כשלעצמם, כך סיכמה ד"ר יעל אפרון, סגנית הדיקן של בית הספר למשפטים בצפת: "מבחינתי, קיום המפגש ושמירת הקשר בין חברי המועצה בתקופה הזו הם כבר היי-לייט של עשייה".

אז האם אפשר להגיע להסכמות מרחוק? הבדיקה הראשונית מוכיחה שכן. מה הלאה? נמשיך לעדכן.