את הדמיון המפתיע שקיים בין החברה הערבית המסורתית לחברה היהודית החרדית אפשר לגלות רק כשמתעקשים להכיר לעומק את הצד השני. "היו לנו חששות לפני הסיור, […] אבל גילינו עד כמה אנחנו דומים, אבל שונים ומפחדים זה מזה". כך אמר במהלך סיור בבני ברק יזם בדואי ואחד מעמיתי "תוכנית 21", תוכנית של הקונגרס הישראלי המכשירה יזמים יהודים וערבים לקדם פתרונות סביב השסע הלאומי.
חוסר הבנה בשסע הלאומי
השסע הלאומי הוא אחד השסעים הסבוכים וטעונים בישראל. בגל האחרון של סקר מדד ההסכמות שערכנו בקונגרס הישראלי נוכחנו לגלות כי 80% מהציבור תופסים את הממד הלאומי כגורם המפלג הראשון מבין השסעים. זהו נתון שיכול להיות פסימי ומרתיע, אבל לא עבור הקונגרס הישראלי, שלא חושש לצלול לעומק השסעים באמצעות סקרים ומחקרים כדי להבין את הניואנסים ואת הכאבים של הצדדים השונים.
סקר אחר שערכנו בדק נתונים סביב החיים המשותפים בארץ והצביע כי קיימים חוסר היכרות וחוסר הבנה בין הצדדים. עם זאת, הנתון המעודד שגילינו מהמשאל מעיד כי קיימת הסכמה בין היהודים לבין הערבים, שסבורים שמפגשים בין יהודים לערבים יכולים להפחית את המתח בשסע הלאומי (72% ו-77% בהתאמה). אלו סוגי הנתונים שהובילו את הקונגרס הישראלי להקים את תוכנית הדגל שלו, "תוכנית 21", כדי להציע תוכנית הכשרה ליזמים יהודים וערבים שנותנת מענה למתחים השונים בשסע הלאומי ותקדם גם פתרונות.
"תוכנית 21" קמה בדיוק מתוך הרצון להבין את הכאבים והאתגרים שעומדים בפני החברה היהודית והחברה הערבית, תוכנית יזמות חברתית שמסתכלת לשסע הלאומי בלבן של העיניים ומשם מתחילה לחשוב על פתרונות גישוריים כדי לצמצם אותו.
"תוכנית 21": יזמות חברתית לאיחוי השסעים
"תוכנית 21", המכונה כך ברמיזה ל-21% הערבים בחברה הישראלית, היא תוכנית שלא רק מכשירה יזמים חברתיים להתמודד עם השסע הלאומי, אלא גם מפגישה בין יהודים לערבים, נותנת להם כלים של גישור ותומכת בהם להקים יוזמות שונות מתוך היכרות עמוקה עם הצד השני ומתוך הבנה והפקת לקחים מהמחקרים בנושא.
ההכשרה בתוכנית כוללת מפגשים, סדנאות, הרצאות וסיורים הדדיים ביישובים ערביים ויהודיים, זאת כדי לאפשר לכל צד ללמוד על הצד השני לעומק. בחלקה הראשון של "תוכנית 21", למדו יזמים חברתיים יהודים על החברה הערבית. חלקה השני של התוכנית הוא תמונת מראה לחלקה הראשון, שבו לומדים דווקא יזמים חברתיים מהחברה הערבית על החברה היהודית. בסוף, הם נפגשים ומעודדים יחד יוזמות משותפות.
"במהלך ההכשרה של 'תוכנית 21' הלמידה של העמיתים הייתה סביב כמה צירים", מסביר חן קופרמן, מנכ"ל עמותת Blend.Ar ואחד משני מובילי התוכנית. "האחד הוא ציר היזמות, שבו הם הכניסו לארגז הכלים שלהם כלים של חשיבה יזמית, שבה הם מזהים צרכים ואתגרים חברתיים ולומדים דרכים יצירתיות לתת להם מענה. הציר השני הוא הציר הגישורי של גישור והסכמות יחד עם מחקר ונתונים מהשטח. הציר השלישי הוא ציר החברה הישראלית, שבו הם מכירים מקרוב את החברה ולומדים על סוגי הפתרונות שיתאימו לה".
מיהם אותם יזמים שלקחו חלק בתוכנית? "אי אפשר לראות ביזמים מקשה אחת", משיב חן ומדגיש עד כמה מגוונים המשתתפים: "מבדואים ביישובים לא מוכרים בדרום ודרוזים מהצפון וכלה ביזמיות שבחרו להתגורר בערים מעורבות ויהודיות". בצלאל שטאובר, מנהל תוכניות ההכשרה של הקונגרס הישראלי ומי שמוביל גם הוא את "תוכנית 21", הוסיף שהקריטריון המרכזי לאיתור המועמדים לתוכנית הוא "שיהיה להם את חיידק היזמות", וכשביקשנו ממנו להגדיר מיהו או מהו אותו חיידק היזמות הוא השיב ש"יזם הוא אדם שלא מקבל את המצב החברתי סביבו כמו שהוא והוא מאמין ביכולת שלו לשפר אותו".
היום אנחנו בנקודה מרגשת על ציר הזמן של התוכנית – בסוף תקופת ההכשרה של שני המחזורים, הראשון של יזמים יהודים והשני של יזמים מהחברה הערבית, ובפתחה של תקופת העשייה בשטח של יוזמות חדשות ומשותפות. רגע לפני שנשתף בגאווה מה מצפה לעמיתי התוכנית, בואו נחזור אל כמה נקודות משמעותיות בתהליך שעברו חברי המחזור השני של התוכנית, 25 יזמים מכל קצוות הקשת הערבית בישראל.
מרכישת ידע וכלים להגדרת הצרכים
התוכנית כללה שמונה מפגשים שעסקו בהיכרות עם החברה הישראלית, והעניקו כלים גישוריים וכלים של יזמות חברתית ועסקית. בין המרצים ניתן למצוא את יוסף מחפוד לוי, מנכ"ל חברת Insijam C.LS, ליאת גני, יזמת וסגנית נשיא לשעבר בחברת ההשמה הבינלאומית Manpower, יניב ריבלין, מנכ"ל ומייסד Bird ישראל, ורון לרמן, יו"ר מנהל קהילתי בירושלים וממייסדי מועצת ההסכמות הירושלמית של הקונגרס הישראלי. ההרצאות נגעו בזוויות שונות של סוגיות מפתח בחברה הישראלית מבחינה חברתית ועסקית, ומתוך העולמות הללו נתנו ליזמים כלים ליזמות.
"ברגע שמחברים בין יזמים שחפצים להכיר את החברה הישראלית טוב יותר ומקנים להם ידע וכלים להבנה הדדית בין החברה הערבית לחברה היהודית", מסביר בצלאל, "אפשר לקדם פתרונות מעשיים לקידום איחוי השסעים בחברה הישראלית".
מכירים את החברה והשטח מקרוב
אחד הרגעים המשמעותיים בתוכנית היה כשהיזמים הערבים הגיעו דווקא לאחד המעוזים הכי חרדיים בישראל – העיר בני ברק. עבור רובם זו הייתה הפעם הראשונה שהיו בעיר. זה גם המקום שהוליד את התובנות המעניינות של המשתתפים על הדמיון שמתגלה בין החברה היהודית המסורתית לזו הערבית המסורתית. הם ביקרו בעסקים מקומיים ושמעו הרצאה במתחם עבודה חדשני המיועד לציבור החרדי. "היזמים סיימו את הסיור כשהם מכירים טוב יותר זרם נוסף בחברה היהודית, והיכרות מהווה תנאי ליזמות חברתית משפיעה", סיכם את הסיור בצלאל.
כדי להעמיק בכלים היזמיים שרכשו בתוכנית הגיעו היזמים גם לעיר לוד ל"הכוורת – המרכז ליזמות וחדשנות חברתית של ישראל", שם הם שמעו הרצאה מפיה של פולה ברקן, יזמת חברתית, מלווה של מיזמים חברתיים ומנהלת פיתוח מיזמים של ארגון הג'וינט וקרנות הביטוח הלאומי. ההרצאה עסקה בחשיבות של אפיון בעיות ובדיוק החזון במיזמים חברתיים בקרב אוכלוסיות מעורבות. ברקן נשארה שעה ארוכה בתום המפגש כדי לשוחח עם העמיתים ולעזור להם אישית לדייק את החזון שלהם ליוזמות.
באחד ממפגשי השיא של התוכנית הרחיקו העמיתים עד היישוב נורית שלמרגלות הגלבוע, שם הם התארחו בביתה של עמיתת מחזור א' של "תוכנית 21", מירב אזולאי, חברת המועצה האזורית גלבוע, ושמעו את סיפור המאבק האישי של הרופא ד"ר עלי זועבי במסע שעבר בדרך להתגורר ביישוב נורית. העמיתים גם שמעו זווית נוספת לסיפור מפיו של רב היישוב, הרב אורי גמסון, על הקושי שלו כחרדי להתקבל לאותו היישוב.
"המפגש בנורית היה אחד הרגעים הכי משמעותיים עבורי בתוכנית", שיתף בצלאל. "השיח שהתפתח בקרב העמיתים בקבוצה על הדרכים השונות ללקיחת אחריות חברתית לימד אותי עד כמה אנחנו בקונגרס הישראלי יודעים לפעול ביעילות בזירות חדשות בעומק הסוגיות שמעסיקות את החברה הערבית בישראל. ראיתי כיצד העמיתים משתתפים בדיון בתשוקה ובאומץ ומרגישים שהוא משמעותי עבורם".
הכירו את היוזמות, מהנייר למציאות
במפגש האחרון והחגיגי שוחחו היזמים עם ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל המרכז ליישוב סכסוכים ומדיניות ציבורית של הקונגרס הישראלי, ושיתפו אותו בתחושות שלהם לגבי התוכנית, בכלים שרכשו ובתקוות שלהם להמשך. תקופת ההכשרה הסתיימה בקבלת תעודות ובהצגת היוזמות של המשתתפים בפני מר איתמר בר טוב, לשעבר מנכ"ל חברת בית שמש, איש עסקים ופעיל ציבורי, ומול מר סהר סלטר, מנהל קמפוס IL של מערך הדיגיטל הלאומי. "כדי שמיזמים יהיו אפקטיביים הם צריכים להיות מקצועיים ומבוססי מתודולוגיה כמו זו שאנחנו מלמדים בקונגרס הישראלי", אמר ד"ר עו"ד גלעד וינר. "עכשיו היזמים יוצאים לשטח כדי ליישם את כל מה שלמדו בעולמות התוכן שבהם הם פועלים. אנחנו נמשיך לעמוד לצידם, ללוות אותם ולתת להם גב בזמן שהמיזמים שלהם ישפיעו על החברה הישראלית".
מבט חטוף על היוזמות של עמיתי מחזור ב' ב"תוכנית 21" כבר מעיד על ההשפעה. הינה רק כמה דוגמאות: המיזם הראשון שכבר נמצא בשלב הפיילוט הוא עסק חברתי של בישול מזון שמטרתו לפתח אקטיביזם נשי בנגב ולקדם חיים משותפים דרך סדנאות אוכל לנשים יהודיות ובדואיות. היזם, בן 26 בלבד, מסייע לנשים מהכפר הבדואי עם הבירוקרטיות הנוגעות לניהול העסק ומכוון להפוך את העסק לעמותה ולהגיע ליותר ויותר נשים.
עמית אחר מקדם מיזם נוסף שמטרתו להגביר את ערך ההתנדבות בחברה הבדואית וגם לקדם חיים משותפים. כיצד? המיזם הוא למעשה סדרה של מפגשי היכרות והתנדבות מרוכזים שמפגישים בין בדואים וישראלים מכל רחבי הארץ, שיעברו יחד הכשרה משותפת ויתנדבו בתוך החברה הבדואית ומחוצה לה. כך, מתוך העשייה החברתית המשותפת, גם תורמים במקומות שזקוקים לכך וגם יוצרים מפגש בלתי אמצעי בין אוכלוסיות שונות.
יזמת אחרת מהתוכנית מפתחת בימים אלו מיזם שמעודד מעורבות מוניציפלית בישובים ערביים. היא בונה תוכנית מנהיגות לצעירים ערבים שבמהלכה יפגשו דמויות מכל הקשת הפוליטית הערבית והישראלית, ויקבלו כלים של גישור ובניית הסכמות. מיזם נוסף של אחת מעמיתות הקבוצה הוא הפיכת בניין מגורים בעיר חריש למרכז סביבתי-אקולוגי של חיים משותפים. בבניין מתגוררות משפחות יהודיות וערביות, ויחד הן עוסקות בבנייה ירוקה, בניצול של משטחים אקולוגיים ובהפיכת הבניין למרכז קהילתי ירוק. כך, דרך עשייה משותפת שחיצונית ללב השסע הלאומי, הם יוצרים ולומדים יחד על חיים משותפים.
המטרה: קהילת יזמות משותפת
"'תוכנית 21' לא מיועדת למשוכנעים", מדגיש בצלאל. "היא מפגישה אנשים מקצות הקשת, בעלי זהות עמוקה ומשמעותית ובעלי עמדה לגבי סוגיות מפתח. בתוכנית אנחנו מנסים לתת ערך של זהות יזמית ושל בניית הסכמות דווקא באותם מקומות רגישים".
כשחן קופרמן נשאל מה מצפה ליזמים עכשיו הוא משיב בהתרגשות: "עכשיו מתחיל השלב השני, שבו אנחנו נפגשים מדי שבוע עם הצוותים, מלווים את בוגרי שני המחזורים ויוצרים קהילת יזמים משותפת. מכאן אנחנו נשארים ללוות אותם ולעזור להם להוציא את המיזמים שלהם לפועל בצורה הכי טובה שיש. יחד נזהה את האתגרים, נבנה תקציבים וננסח אסטרטגיות וחזון".
"מכאן מתחילה הדרך האמיתית", סיכם גם בצלאל שטאובר. "נרקמה כאן קהילה יזמית של העמיתים משני המחזורים, היהודים והערבים, אנשים שלוקחים אחריות על המרחבים שבהם הם נמצאים. הקהילה תפעל לפתח יוזמות בתוך מרחבי הסכסוך היהודי-ערבי בשסע הלאומי". ד"ר עו"ד גלעד וינר מסכים עם בצלאל ומוסיף: "'תוכנית 21' היא דוגמא מצוינת לפעילותו של הקונגרס הישראלי, שלא רק חוקר ומביא תובנות רעננות על החברה הישראלית, אלא גם פועל בשטח, מכשיר יזמים מכל המגזרים ובונה תשתית של גישור והסכמות בישראל".
קרדיט תמונה ראשית: סיון שחור.
