זה הרגיש כמו פרק של "הכרישים". יזמים יהודים וערבים מכל רחבי הארץ מעבירים "פיץ'" על היוזמות שלהם בפני קהל עמיתים ושולחן רשמי של מומחים. בסופה של כל הצגת יוזמה נשמעות מחיאות כפיים סוערות ומשולחן המומחים עולות הצעות לפיתוח פיילוטים, למימון היוזמות והצעות לשינויים מינוריים. בפועל, מדובר באירוע מרגש בהרבה מתוכנית טלוויזיה: אירוע סיום קורס גישור למנהלי ומנהלות יחידות נוער ממועצות יהודיות וערביות מכל רחבי הארץ. כדי להבין מדוע מצאו את עצמם דווקא מנהלי ומנהלות יחידות הנוער של הרשויות המקומיות בקורס גישור, ומה לקורס גישור ולפיתוח יוזמות חינוכיות, צריך להבין שני דברים: את התפקיד המשמעותי שיש למנהלי יחידות הנוער בזירת החינוך הבלתי פורמלי ואת דרך הפעולה הייחודית של הקונגרס הישראלי.

מנהלי יחידות נוער: תפקיד מורכב בצומת של עשייה

התפקיד של מנהלי יחידות נוער ברשויות מקומיות הוא מורכב. הוא דורש מכלול של יכולות: החל מרמת איסוף וניתוח נתונים מהשטח וניתוחם לזיהוי צרכים, דרך תכנון אסטרטגי של תוכניות פעולה ותקצובן, ניהול התוכניות בשטח לרבות ניהול העובדים, ועבודה בהתממשקות עם אגפים נוספים באופן שוטף.

המורכבות הזו מולידה גם ייחודיות. תפקידם של מנהלי יחידות הנוער מאפשר להם להיות במגע הדוק גם עם הנוער וגם עם הרשויות השונות העוטפות אותו, וזאת לא בתוך מערכת החינוך הפורמלית. התוצאה: מעמד מיוחד, כפי שהיטיב לתאר זאת אחד המשתתפים בקורס: "אנחנו דמויות חינוכיות ויש לנו מעמד ממלכתי. הנוער והסביבה נושאים אלינו עיניים". והעיניים האלה נדרשות במיוחד מחוץ למסגרת החינוכית הפורמלית, בשעות הפנאי, כאשר הקונפליקטים צפים ולעיתים אף מתלהטים לאלימות.

מתוך תובנות אלה נולדה היוזמה לקורס הגישור הייעודי למנהלי ומנהלות יחידות נוער בערים יהודיות וערביות.

קורס גישור, אבל אחר: גישור כדרך חיים

מה שמייחד את קורס הגישור הייעודי הזה מקורס גישור קלאסי הוא לא רק קהל היעד, אלא גם הגישה הפרו-אקטיבית שמלווה אותו. הקורס, פרי שיתוף פעולה של הקונגרס הישראלי עם המרכז לחברה משותפת גבעת חביבה, הוא לא קורס שמטרתו המרכזית הענקת תעודת מגשר. הקורס מעודד שימוש בכלי הגישור בפועל, במישור היומיומי.

לאורך הקורס נדרשים המשתתפים לזהות אתגרים בעבודה היומיומית, ולהציע יוזמות שייתנו מענה בדרך גישורית. את הקורס בנו והובילו ד"ר רחלי אשוול-יקר, מרצה בתוכנית לניהול וליישוב סכסוכים ומו"מ באוניברסיטת בר-אילן, וד"ר רויטל חמי-זינימן, מנחת ומובילת תהליכי בניית הסכמות בקונגרס הישראלי וחברת סגל בתוכנית לניהול וליישוב סכסוכים ומו"מ באוניברסיטת בר-אילן. "האתגרים שאיתם מתמודד מנהל מחלקת קהילה בבית שמש שונים מהאתגרים שאיתם מתמודדת מנהלת קהילה בסביון או בכפר כנא", הסבירה ד"ר רויטל חמי-זינימן. "עם זאת, בעיות תקשורת ואי-הסכמות זה משהו שמשותף לכולנו, כבני אדם".

חיים משותפים עם משקפי גישור

כדי להיות מגשרים מוסמכים צריך להכיר את הבסיס התיאורטי של הגישור, ואכן הקורס כולל את כל החומרים שמהם בנויים קורסי גישור, הן בפן התיאורטי והן בפן המעשי, אך הדגש בקורס ניתן על רכישת שפת הגישור כמשקפיים המאפשרים מבט אחר על המציאות. הבסיס ליכולת להרכיב משקפיים אלה הוא היכולת להיכנס לנעליו של האחר. וזו יכולת שאפשר לאמן, כפי שאפשר היה לראות בשלב הסימולציות בקורס, שבהן התנסו המשתתפים גם בתפקיד המגשרים וגם בצדדים השונים של הקונפליקט שלפניהם. לדוגמה, סימולציה שהציגה סכסוך שכנים מבוסס זהות בין ערבים ליהודים, או סימולציות גישור בסכסוך במקום העבודה. "מעניין היה לראות את המשתתפים נכנסים לדמות", סיפרה ד"ר רחלי אשוול-יקר, "הן כצדדים בעלי רגישויות תרבותיות שונות והן כמגשרים הנדרשים להתייחס לסכסוך על כל היבטיו". ואכן, בוגרי הקורס רואים ביכולת זו כלי עבודה חשוב, כפי שאמרה אחת מהן: "לקחתי מהקורס לא רק מתודות שאני כבר מיישמת בצוות בפועל, אלא גם את היכולת לראות את הקונפליקט בעיניו של האחר".

העובדה שמדובר בקורס שהנושא הלאומי נמצא בבסיסו הורגשה היטב. הרי במציאות הישראלית קשה להתעלם מהמצב הביטחוני ומהמתח שהוא מעורר. כך, למשל, דווקא המפגש שעסק בהקשבה ובחשיבותה התקיים ביום שבו התרחש פיגוע בכניסה לירושלים, אולם שימוש בכלי הגישור וההקשבה אִפשר לשוחח בכנות על חיים משותפים בין יהודים וערבים גם בזמנים כאלה, תוך הבנה שהקשבה היא כבר צעד לפתרון.

עו"ד, מגשר וסולחאי: רבות הדרכים להגיע להסכמות

עוד פן ייחודי בקורס היה הערך המוסף שנתנו לו מרצים בתחומים שמעבר לתיאוריית וכלי הגישור. בין השאר, המשתתפים נפגשו עם ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל המרכז ליישוב סכסוכים ומדיניות ציבורית של הקונגרס הישראלי, שהציג בפניהם מודלים שונים של בניית הסכמות חברתיות, ועם עו"ד עמראן כנאנה, מנהל המרכז היהודי-ערבי בגבעת חביבה.

אחת ההרצאות המרתקות ביותר נערכה כחלק ממפגש שעסק במודלים מודרניים ומסורתיים של גישור. את ההרצאה העביר מנהל מרפאות מאוחדת בכפר כנא והסביבה, הסולחאי דהאמשה סודקי.

סולחאי הוא כינוי למי שחבר בוועדת הסולחה הערבית, שתפקידה ליישב מחלוקות בקהילה. סודקי שוחח עם המשתתפים על מודלים מסורתיים לגישור ויישוב סכסוכים בחברה הערבית ושיתף אותם בסיפורי מקרה מהשטח.

מסיירת גישור ועד מתודולוגיה ניהולית: הכירו את המיזמים

במפגש החגיגי שחתם את הקורס הציגו מנהלי ומנהלות יחידות הנוער את היוזמות שפיתחו במהלך הקורס בפני דרג המפקחים הארצי של משרד החינוך. זה הרגע שאותו תיארנו כפרק של "הכרישים".

בין היוזמות שהוצגו אפשר למנות את זו שבאה לעודד מפגש בין בני נוער יהודים וערבים על רקע שפת הגישור, וזאת מתוך הבנה שקיים ניתוק בין בני הנוער, שכלל לא נפגשים אלה עם אלה. המיזם שהוצע, וזכה לחיזוק מצד המפקחים שנכחו, התמקד בבניית מסע קיץ משותף לבני נוער יהודים וערבים שיכלול הכשרות בשפה הגישורית, דיון בשאלות של זהות כבסיס למחלוקת, תרגול השפה העברית, וחיזוק תחושת השייכות המשותפת. הפיילוט צפוי להתחיל כבר בקיץ הקרוב.

מיזם נוסף עסק במתווה לתוכנית מנהיגות בקרב בני נוער בכמה מגזרים. תוכנית המנהיגות תפעל בקבוצות קטנות ברשויות שונות, ותוכנה החינוכי יכלול לימוד שפת הגישור וכלים לבניית הסכמות. בשלב השני של התוכנית יתקיימו סמינרים משותפים ופעילויות שמחברות בין הקבוצות. "המיזם יצמצם את הפערים בין החברות, ויחזק את תחושת הביטחון להתבטא באזור מוכר וגם במרחב הציבורי המעורב", סיכמה המשתתפת שהציגה את המיזם. מבעד למחיאות הכפיים המפקחים כבר הציעו לחבר את היזמים החינוכיים לתוכניות מנהיגות שכבר פועלות בשטח, ושבהן יוכלו להשתלב הכלים הגישוריים.

מיזם שלישי שהוצג התמקד במודל עבודה שמטרתו לייעל את הקשר בין הגורמים השונים ברשויות המקומיות. מנהלי יחידות הנוער הודו שאחד האתגרים המשמעותיים בעבודתם החינוכית הוא הקושי לתכלל בין הגורמים השונים ברשות המקומית, ולכן היזמים החינוכיים רצו להפוך את הקושי לשיתוף פעולה מפרה. המיזם הוא פיתוח מודל של עבודה משותפת ויצירת חיבורים בין הגורמים למען מטרה משותפת – חינוך הנוער, תוך שימוש בכלים של גישור ובניית הסכמות שיאפשרו חלוקה חכמה של משאבים.

המיזם הרביעי שהוצג, נגע בבעיית האלימות בקרב בני הנוער סביב נושאים שונים שמעסיקים אותם – מהיחס לאחר ועד מיניות ומגדר. ההצעה נגעה להקמת "סיירת גישור" בקרב בני הנוער שילמדו את השפה הגישורית ויהפכו להיות שגרירים של יישוב סכסוכים בחברה שממנה הם מגיעים. "בעתיד", הם הציעו, "יהיה אפשר לפתוח את המרכז הארצי לגישור בני נוער".

"שריר ההסכמות בחברה הישראלית התנוון. המשימה הלאומית שלנו היא המיזמים שלכם"

את תעודות המגשר המוסמך העניקו למשתתפים מנחות הקורס, ד"ר רויטל חמי זינימן וד"ר רחלי אשוול-יקר. אליהן הצטרפו גם הגברת מקבולה נסאר, אחראית תחום התקשורת בגבעת חביבה, וד"ר עו"ד גלעד וינר. "אחד הדברים היפים שיצא מקורס הגישור הזה", סיכמה ד"ר רחלי אשוול-יקר, "זה שעוד לפני שהיוזמות יוצאות לשטח אתם כבר מיישמים ביום יום כלים שלמדתם ומשנים את המציאות באמצעות השפה הגישורית". גם ד"ר רויטל חמי זינימן הסכימה: "אתם שגרירים. עכשיו כשאתם רואים איזה אפקט אישי היה לגישור עליכם, תחשבו מה זה יעשה בקהילות שלכם. קחו את זה הלאה".

"פגשנו אנשים מרשימים, המשמשים מודל מנהיגות לקהילותיהם", סיכם את הקורס ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל המרכז ליישוב סכסוכים ומדיניות ציבורית של הקונגרס הישראלי. "שריר ההסכמות בחברה הישראלית התנוון, והמשימה הלאומית בזירת החינוך היא המיזמים שלכם. השאלה היא לא אם נגיע לקונפליקט, אלא איך נגשר עליו. עכשיו, לאחר שהשלמתם את הקורס, אתם מגשרים ויש לכם כלים לקדם הסכמות ולפעול יחד. דעו, שכשהמיזמים שלכם יצאו לשטח יהיו להם גב ותמיכה של 12,000 פעילי שטח, חברי מועצת העם – אנשים שאכפת להם ורוצים לקדם הסכמות ושיח בחברה הישראלית".

קרדיט תמונה ראשית: דור פזואלו