כשיצאתי מהבית לכיוון ערב ההשקה של "אמנת הכבוד ההדדי הירושלמית" לא הייתי בטוחה שאצליח להגיע. באותו בוקר הודיעה הקואליציה שהיא דוחה את מתווה הנשיא, ועשרות מטרים ממקום ההתכנסות נערכה הפגנה נוספת נגד הרפורמה המשפטית, כולל חסימות כבישים. בזירת הפוליטיקה הארצית נראה היה שהסכמות ושיח מכבד – רחוקים מתמיד. האם דבר דומה עלול לקרות לנו גם בזירה העירונית? לפי מחקר שאנחנו עורכים בימים אלה בכמה ערים בישראל, הסבירות לכך אינה נמוכה, והשאלה היא פחות האם זה יקרה, ויותר מתי זה יקרה. נקודת הזמן הזו יכולה להגיע כבר באוקטובר הקרוב.

הבחירות המקומיות: אנחנו כבר יודעים לאן זה יכול ללכת

בעוד חודשים ספורים, לקראת חודש אוקטובר, יתחילו הקמפיינים של המתמודדים השונים לרשויות המקומיות. ניסיון העבר מלמד, שקמפיינים אלה מגדילים את השסעים בין האוכלוסיות השונות בעיר, בין השאר בשל שיח פוגעני ברשתות החברתיות, הפצת פייק ניוז והעלאת טענות לגופם של ציבורים במקום לגופם של דברים.

הקמפיינים האלה העסיקו לא מעט את מועצת ההסכמות של הקונגרס הישראלי בירושלים. מדובר בקבוצה של תושבים המשמשים נציגי ציבורים שונים בעיר, המקיימים שיח סביב מחלוקות וקשיים שעולים מהחיים המשותפים, ומנסים יחד, בעזרת כלי גישור ויישב סכסוכים, למצוא פתרונות.

הפתרון שגיבשו יחד חברי מועצת ההסכמות: ניסוח "אמנת הכבוד ההדדי הירושלמית", שתקבע כללים לניהול השיח בתקופת בחירות, ואשר עליה יחתמו המתמודדים לראשות העיר מהסיעות השונות. מה יהיה התמריץ לחתימה? לחץ מלמטה, מתושבי העיר. לכן, הערב שנקבע להשקת האמנה, היה חייב להיות משמעותי.

ואכן, על אף הקושי התחבורתי בשל ההפגנות שבחוץ, התכנס באותו ערב גרעין של עשרות ירושלמים אכפתיים במרכז המוזיקה, כדי לדרוש מהמנהיגים המקומיים דבר אחד: כבוד הדדי.

מי משחית את השיח, הפוליטיקה או הציבור?

באירוע ההשקה השתתפו חברי כנסת, פוליטיקאים מקומיים ואנשי תקשורת, שדנו על עתידה של העיר ועל האפשרות לקיים פוליטיקה אחרת, לא כסיסמה אלא כתוכנית פעולה.

בתחילת האירוע הציג ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי, נתונים לא קלים לעיכול על מצב המתח הדתי בירושלים. לפי מחקר שנערך בימים אלה בירושלים, המתח כה משמעותי, עד כי הוא מביא רבים מתושבי העיר לשקול לעזוב את העיר. "לכן האמנה הזו היא משמעותית כל כך, בדיוק עכשיו. אנחנו רוצים לחיות יחד, במרחב העירוני ובכלל. לשאול את עצמנו איך אנחנו רואים את החיים המשותפים האלה", טען ד"ר וינר וזכה להנהוני הסכמה מהקהל.

בשלב זה עלו לבמה משתתפי הפאנל הראשון לאותו ערב: חברי הכנסת הרב אברהם בצלאל מש"ס ומשה (קינלי) טור-פז מיש עתיד. למרות היריבות הסיעתית, חולקים בצלאל, שהיה סגן ראש העיר, וטור-פז, שעמד בראש מנהל החינוך העירוני, את האהבה לירושלים. נוסף על כך, שניהם חלקו תחושה אחת: השימוש של פוליטיקאים בשיח מפלג ואלים נובע מלחץ ציבורי.

"במליאה אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים לתקוף, כי הציבור רואה. אבל בהיכרות אמיתית, בשיחה אחד על אחד או בפורומים קטנים, השיח שונה מאוד. אנחנו רואים שהפערים לא כאלה גדולים. כי גם אם אידיאולוגית אנחנו שונים, וזה בסדר, אנחנו יודעים לחיות זה עם זה. רואים את זה בארגוני חסד ועזרה הדדית. כשמכירים זה את זה אנחנו יכולים להסתדר עם כולם." אמר ח"כ בצלאל, והוסיף: "כדי לייצר שינוי בשיח, צריך לייצר אחדות בציבור. זה בוודאות יוביל לשינוי גם אצל הפוליטיקאים".

בהמשך, הדגיש ח"כ טור-פז את ההזדמנות הקיימת דווקא במישור העירוני: "בניגוד לזירה הארצית שם הציבור מצפה מאיתנו הפוליטיקאים לריב, ואפילו להקצין עמדות, במישור העירוני תמיד משתלם לעבוד ביחד. אין גרוע יותר ממריבה של שכנים, ולכן ברמה המוניציפלית אין שום אינטרס לריב".

ירושלים של היום, ישראל של מחר

בפאנל השני השתתפו המתמודדים מהבחירות לראשות העיר ב-2018, ח"כ זאב אלקין וסגן ראש העיר לשעבר עופר ברקוביץ', הפרשן הפוליטי של "כיכר השבת" ישי כהן, וכתבת N12 לענייני ירושלים ענבר טוויזר, שהנחתה את הפאנל. הפאנל עסק בשתי בעיות עם פתרון אחד: קידום שיתופי פעולה ושיח מקרב במסגרת העירונית.

הבעיה הראשונה שעלתה היא הבעיה הארצית: "אני לא חושב שהשיח האלים מגיע רק מצד אחד של המפה. אפשר לפגוש את ההקצנה של השיח בכל גוני הקשת הציבורית במדינה", אמר חבר הכנסת אלקין, ששיתף כי גם הוא וילדיו חווים על בשרם אלימות ברשת. "יש התבטאויות על חרדים, על מתנחלים, על שמאלנים, על להט"ב. כל אחד תורם את חלקו. והרשת בכלל היא מאוד אלימה, זה חלק מהטבע שלה, וזה חלק מהבעיה של השחתת השיח. מה שאלים תופס".

את הבעיה במצבה של העיר תיאר סגן ראש העיר לשעבר, עופר ברקוביץ': " אנחנו רואים תהליך נסיגה במגוון של ירושלים, ויש חשש אמיתי לצביונה המגוון של ירושלים. השאלה היא לא כמה חרדים יהיו, אלא אילו חרדים יהיו. האתגר שלנו הוא למצוא דרך לחיות ביחד, לייצר ביטחון קהילתי לציבור החילוני בשכונות מתחרדות, להקים מוקדי תרבות תוססים גם כשהשלטון הוא חרדי או סמי-חרדי. אם המנהיגות לא תדע לקדם תהליכים שמקרבים בין הציבורים, הדברים ילכו ויחריפו".

כנציג הפוליטיקה הארצית בפאנל, הדגיש ח"כ אלקין את מה שכולנו יודעים – הבעיה הירושלמית היא למעשה בעיה ארצית: "ירושלים בעיניי תמיד הייתה מעבדה למדינת ישראל של המחר. ולכן, בעיניי היא גם הזדמנות אדירה. אם לא נדע לפתור את המחלוקות פה בעיר, לא נדע לפתור אותם גם בעוד 30-20 שנה במדינת ישראל כולה, ומצד שני, כל מודל שיעבוד פה יזכה לביקוש גדול אחר כך כשמדינת ישראל תעבור את התהליך הדמוגרפי שהיא עוברת".

אז איך שומרים על אופטימיות? אמנת הכבוד ההדדי הירושלמית

למרות הבעיות, ישי כהן, הנציג החרדי בפאנל, היה אופטימי: "רוב הסיפור של חרדים וחילונים, בטח בירושלים, הוא בעיה של חוסר היכרות", הוא אמר, והוסיף: "יש נטייה, כשיש התנהגויות בעייתיות, להאשים את הציבור החרדי כולו, ואני חושב שזה לא היה קורה אם היינו מכירים טוב יותר. כדי להגדיל את הטוב של כולנו, אנחנו צריכים שיח".

גם עופר ברקוביץ' הציע פתרון: "בתקופת הבחירות חשוב לזכור שגם אם אומרים את האמת, והיא לא פשוטה מהצד החילוני, יש דרך לעשות את זה. האם אתה מכליל קבוצה שלמה? האם אתה מסית? אני חושב שהאמנה הזו מנסה לשנות לא את נושא השיחה, אלא את ה'איך'. אפשר להיאבק על דברים שחשובים לציבור. אבל צריך לשמור על כבודו של אדם וכבודה של קהילה, ולהבין שבסוף אנחנו אחים. אם זה לא יעבוד יחד – זה פשוט לא יעבוד".

ההסכמות שהתגבשו בפאנלים היו הקדמה מצוינת לרגע החשוב ביותר בערב הזה: ההשקה. הראשון לחתום על האמנה היה יו"ר האופוזיציה במועצת העיר, יו"ר תנועת התעוררות אדיר שוורץ, שהוא גם אחד ממובילי מועצת ההסכמות שלנו בירושלים. "היום אני חותם על האמנה הזו בידיעה ברורה שזה יקשה על 'התעוררות' בקמפיין. כיו"ר האופוזיציה, הציבור שלי מצפה ממני להילחם עד טיפת הדם האחרונה על האינטרסים שלו", אמר אדיר, והוסיף: "אני חושב שהמשימה שלנו כשליחי ציבור היא לייצג את הציבור שלנו עד הסוף ובכל הכוח, אבל תמיד לראות את הציבור האחר. כי בהגדרה יותר רחבה – הציבור שלנו הוא הציבור הירושלמי כולו".

שני עלה לחתום הרב אלחנן גרוסבוים, נציג דגל התורה במועצת העיר, שהודה למועצת ההסכמות העירונית: "אני מודה לכל מי שיזם את האמנה הזו, והעלה את המודעות, ואני מקווה שמירושלים היא תצא גם למקומות אחרים. כאחד שמשתתף בהרבה פאנלים לקראת ואחרי בחירות, אין לי ספק שזו הדרך הנכונה לקיים בחירות".

לאחר מכן עלה יוסי שוחט, נציג מטה תנועת "העבודה" בירושלים. לבסוף, חתמה את האירוע יעלה דה-לנגה, ראש מטה יש עתיד בירושלים. "אני מאחלת לנו שנהיה גלויים זה לזה, ושנביא שיח מכבד, אכפתי, שננסה כל הזמן להבין מה כואב לאחר, וככה נגיע לאחדות ולאהבה".

ומה עכשיו? לאחר אירוע ההשקה, חברי מועצת ההסכמות ממשיכים לקדם את החתימה עליה. גם סגני ראש העיר לורה וורטון ויוסי חביליו כבר חתמו, וצפויים לחתום עליה גם ראש העיר משה ליאון וסגנו חיים כהן. אפשר לומר שהשלב הראשון של המיזם מתקרב לסיומו המוצלח. עכשיו אנחנו נערכים לשלב הבא: ניטור השיח של חותמי האמנה לפני, במהלך ואחרי הבחירות המקומיות.

"מועצות הסכמה נוספות שאנחנו מפעילים בעוד ערים בישראל מקבלות השראה מהנעשה בירושלים", סיכם ד"ר גלעד וינר את הערב, "ובכל הארץ האמנה הזו זוכה להתעניינות, כי יש עכשיו צמא לאופטימיות". האם מירושלים תצא הבשורה? אנחנו מאמינים שכן.

מעוניינים לקדם אמנת כבוד הדדי גם בעיר שלכם? פנו אלינו.