יש דברים שנוטים להפתיע אותנו למרות שהם לגמרי צפויים. ערב לפני פתיחת מפגש הסיום החגיגי של "תוכנית התיכונים למנהיגות במשפט" שהיה אמור להתקיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ולהפגיש 250 תיכוניסטים מרחבי ישראל, החליטה הקורונה להרים שוב את הראש. אז כן, הצלחנו להיות מופתעים מכך ששוב מפגשים מתקיימים בזום.
כך או אחרת, השינוי ברגע האחרון לא עצר כ-250 תלמידי תיכונים שונים מלהתכנס בזום כדי לדון, לשוחח, להקשיב וללמוד על אחת מהסוגיות הבוערות ביותר שעוסקות ביחס בין דת למדינה בחברה הישראלית: השבת במרחב הציבורי.
מהי בדיוק תוכנית התיכונים, מה מעניין את התיכוניסטים בתוכנית ואיזו שאלה שלהם הוציאה את שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר משלוותה?
תוכנית התיכונים: מה חושבים צעירים על השבת במרחב הציבורי?
"תוכנית התיכונים למנהיגות במשפט" של מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי והקונגרס הישראלי מתקיימת כבר מספר שנים. התוכנית נועדה להעמיק את הידע של תלמידי תיכון מרקעים מגוונים על רעיון המדינה היהודית והדמוקרטית, מקורותיו והאתגרים שהוא מעורר, תוך חשיפה לאופיו של השיח המשפטי-חוקתי ופיתוח תרבות דיון ועבודה משותפת. נוסף על כך, התוכנית מעודדת היכרות בין תלמידי תיכון מזרמים חינוכיים שונים על ידי מפגש בלתי אמצעי ועבודה משותפת.
המפגשים בתוכנית מתקיימים בחמישה ימים מרוכזים במהלך שנת הלימודים. כל אחד מן המפגשים מתמקד בסוגיה מרכזית המעסיקה את הציבוריות הישראלית. כאמור, המפגש המסכם עסק בסוגיית השבת במרחב הציבורי.
בהתאם לתוכנית, התלמידים התחלקו לקבוצות מעורבות ללימוד מקורות, בהנחיית סטודנטיות וסטודנטים מצטיינים מהפקולטה למשפטים. לאחר מכן שמעו הרצאה מפיה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר ואז התכנסו חזרה לקבוצות קטנות כדי לדון בדבריה.
ביאליק, אחד העם ושופינג: מהי המשמעות של יום מנוחה?
כאמור, התוכנית התחילה בזום. מאות התלמידים התחלקו לעשרות חדרים קטנים בהובלת סטודנטית או סטודנט מהפקולטה למשפטים, והחלו לדון בנושא השבת במרחב הציבורי. המפגש נפתח בקריאה משותפת של מקורות מגוונים, החל במקורות היהודיים-הלכתיים של השבת והפסוקים מהתנ"ך העוסקים בה, דרך הוגי דעות יהודים מתקופות מאוחרות יותר כמו ביאליק ואחד העם, וכלה בפן החקיקתי המודרני של השבת בישראל, כפי שמשתקף בחוקי המדינה ובפסיקות בתי המשפט.
אפשר היה לחוש כיצד תפיסת התלמידים על סוגיות השבת מתרחבת. כך, לדוגמה, הוסכם בין התלמידים שיש היגיון רב בחוק שקובע יום מנוחה אחד לשבוע, אבל אך כאשר יורדים לפרטים, ההגדרות צריכות חידוד. למשל: האם אפשר לחלק בין מסחר לעבודה בשבת, כאשר המשמעות היא שכדי לקיים מסחר יש כאלה שצריכים לעבוד? כך גם כאשר עוסקים בסוגיה כמו תחבורה ציבורית בשבת: הירידה לפרטים ולסוגיות חשובה – מהי המשמעות של קיום מערך היסעים בשבת, האם נכון לסגור כבישים מסוימים בשבת ומה תפקיד המדינה בסוגיה זו?
שבת שלום, והשאלה שהדאיגה את השופטת בדימוס
ועכשיו לגולת הכותרת של היום: מפגש והרצאה עם שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, שעליה כתב נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק: "דליה ביססה את מעמדה כאחת מהחשובים והמקוריים בשופטי בית משפט זה. תרומתה חוצה את כל ענפי המשפט ואת כל תחומי המשפט". ואכן, חלק מתחומי המשפט שבהם עסקה דורנר הוא השבת במרחב הציבורי. בין השאר, פסקה דורנר במחלוקות כמו פתיחת רחוב בר-אילן בירושלים בשבת, ושידור תוכנית בהשתתפות אדם דתי בשבת.
אחת הזוויות המעניינות שהציגה דורנר לתלמידים הייתה השאלה אם בית משפט פוסק לפי החוק בלבד או שמא הוא צריך להתחשב במה שהציבור יעשה לאחר הפסיקה. במילים אחרות, האם יש לאפשר תחבורה ציבורית בשבת דרך שכונה חרדית גם אם הדבר יגרור הפגנות והפרת סדר ציבורי? דורנר הדגישה שכשופטת היא מחויבת לחוק, גם אם היא לא מסכימה איתו. השופטת בדימוס גם גילתה ברגע של וידוי כי היא לא אוהבת את כל החוקים, אבל זה לא משנה, כי כאזרחית היא תקיים אותם – אלו הם ערכי המדינה.
שאלה אחת שעלתה מהקהל הוציאה את דורנר משלוותה. אחד התלמידים שאל כיצד משפיעות נטיות פוליטיות של השופטים בהכרעה על סוגיות של יהדות ודמוקרטיה כמו שבת במרחב הציבורי. דורנר השיבה בנחרצות: "השופטים מפרשים את החוק, זה כן, אבל ממש לא מערבים את הדעות הפוליטיות שלהם בשיפוט. אם זה היה המצב – הם לא היו שופטים, הם היו הולכים להיות חברי כנסת". עוד הוסיפה דורנר כי היא מודאגת מעצם השאלה, וכי נראה שהשאלה נובעת מהאקלים התקשורתי שקיים היום ומאשים את בית המשפט העליון בפוליטיזציה.
קהל התיכוניסטים לא קיבל את התשובה על אף נחרצותה והקשה: הרי רק לפני כחצי שנה דחה בג"ץ את העתירות נגד חוק הלאום וקבע ברוב של עשרה שופטים יהודים מול שופט אחד ערבי, כי חוק היסוד ייוותר על כנו. האם גם כאן אין פסיקה שהולכת אחר נטייה או זהות פוליטית? דורנר המשיכה לטעון בנחרצות שלא: "אין כאן עניין פוליטי. אלה ערכי היסוד של מדינת ישראל וזה מה שהוביל את השופטים בפסיקתם".
לקראת סוף ההרצאה בירכה דורנר את יוזמי תוכנית התיכונים והמפגש הייחודי בין תלמידי תיכון שונים מרחבי החברה הישראלית, ובחוש הומור חתמה את ההרצאה ובירכה את כולם ב"שבת שלום".
"תוכנית התיכונים הופכת את לימודי האזרחות להזדמנות של מפגש בין תלמידים ודעות"
היום כמעט מגיע לסיומו, אך לא לפני שהתלמידים התחלקו חזרה לקבוצות ודנו בדבריה של דורנר. הם דיברו על החשיבות של השמעת דעות ונתינת מקום לקולות השונים בחברה הישראלית, החליפו חוויות מהיום ודיברו על הזווית המעניינת שהביאה דורנר בהרצאתה.
האם תוכנית התיכונים השיגה את מטרתה? לדברי עו"ד אלעד קפלן, מנהל מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי, לחלוטין כן: "אחד מאתגרי הליבה של החברה הישראלית הוא החלוקה לזרמים חינוכיים, שיוצרת מציאות שבה תלמידים פוגשים בעיקר חברים מרקע דומה לזה שלהם. תוכנית התיכונים למנהיגות במשפט הופכת את לימודי האזרחות להזדמנות למפגש בין תלמידים מבתי ספר וזרמי חינוך שונים. יחד הם לומדים על סוגיות שנוגעות לדמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תוך יציאה מתיבות התהודה. בכל אחד מהמפגשים התעורר דיון ומעמיק, שפיתח אצל כל המשתתפים כיווני חשיבה חדשים ויצר חברויות חדשות. במשוב הסיכום העידו 90% מהתלמידים שהתוכנית הרחיבה את היכרותם עם מגוון קולות ודעות והעמיקה את הידע שלהם בנושאים שנוגעים לזהות היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. אנו מקווים להמשיך ולהרחיב את התוכנית בשנה הבאה על מנת ליצור את התשתית הנדרשת לבניית גשרים בין קהילות וחיבור בין מרכיבי הזהות הישראלית".
האם אכן אלה התחושות שעימן יצאו התלמידים בסוף המפגש? צותתנו לכמה שיחות בחדרי הזום השונים, וניתן לכם לשפוט: "יהודית ודמוקרטית – זה יותר מורכב מאיך שזה נראה כלפי חוץ", "גם לדעות שנגדך יש היגיון ומקום, גם אם אתה לא מאמין בהן", "זה נתן לי הזדמנות להסתכל על הנושא מהזווית של הצד השני", "למדתי שבכל דעה, גם זו שלא שמוסכמת עליי, יש בסיס, יש היגיון".
