מסכת שכנות: מועצת ההסכמות הירושלמית מסכמת שנה

ערב ירושלמי קריר של חודש אוקטובר. אל חצר המתנ"ס הקטן שבשכונת רמת שרת הירושלמית מתקבצים אט אט אנשים בעלי זהויות מגוונות – נשים וגברים, זוגות ויחידים, חילונים, דתיים, חרדים וכאלה שאינם מגדירים את עצמם מבחינה דתית. אלה הם חברי מועצת ההסכמות הירושלמית של הקונגרס הישראלי לשנת 2021, והערב הם נפגשים לסיכום ביניים שמטרתו לבחון מה נעשה עד כה ומה קורה מכאן והלאה.

מועצת ההסכמות: לדבר אחד עם השני ולא אחד על השני

ירושלים היא עיר מורכבת. אולי העיר המורכבת ביותר בישראל. היא מהווה צומת של חיבורים בין דתות ולאומים, היסטוריה וחזון, ומכילה קבוצות רבות ומגוונות שכל אחת מהן בעלת מאפיינים וצרכים שונים. מועצת ההסכמות הירושלמית של הקונגרס הישראלי, קופצת ראש לתוך המורכבות הזו.

"מועצות ההסכמה" עומדות בלב פעילות בניית ההסכמות של הקונגרס הישראלי. המועצות מתנהלות כקבוצות דיון שבהן משתתפים נציגים בולטים של הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית, המנהלים דיון על מחלוקות קונקרטיות שעולות מהשטח, ומנסים למצוא פתרונות מוסכמים בעזרת כלים גישוריים. ניכר שחברי מועצת ההסכמות הירושלמית הצליחו להתחבר אלה לאלה, והדבר ניכר בשיחות הערות המתקיימות ביניהם בזמן ההתכנסות.

בתום שלב ההתכנסות, לוקחים את המושכות מובילי המועצה, מריאנה קורנפלד החילונית ומשה אופן החרדי, והערב מתחיל. "זכות מאד גדולה להיות כאן היום. אני לא חושבת שיש מקום בירושלים, חוץ מהמיזם הזה, חרדים מדברים עם חילונים ולא עליהם", פתחה מריאנה, ואליה הצטרף משה: "כל אחד מאיתנו עובר  תהליך מאד משמעותי. אנחנו לומדים לקבל שיש צד שני, גם אם אנחנו לא מסכימים איתו. אנחנו שואפים להיות מגדלור משותף ולהעביר את זה הלאה, להיות שגרירים של הרעיון הזה של הידברות".

מסכת שכנות: מועצת ההסכמות הירושלמית מסכמת שנה

קונפליקטים מהשטח: האם אפשר לחיות יחד למרות הפערים?

להתחבר אחד לשני בפן האישי זה חשוב, ואף הכרחי בדרך לבניית הסכמות. אך האם הפערים הקונקרטיים, אלה שאנחנו פוגשים בשטח, ניתנים לגישור?  סוגיה זו בהחלט משתקפת בשיח בין חברי המועצה, שממחיש היטב את המציאות שמאחורי המילים "יהודית ודמוקרטית".

"אני אדע שיש סיכוי לחיים טובים בירושלים, אם הבת שלי תוכל לשכור דירה בבית וגן (שכונה בעלת צביון חרדי) ולהגיע לשם עם הרכב בשבת", אומר אחד מחברי המועצה החילוניים. בתגובה, עונה לו חבר מועצה חרדי "ברגע שקבוצה גדולה מספיק, מותר לה לדרוש דברים שיתאימו לה במקום מגוריה". ניכר שסוגיית השבת מטרידה את כלל הדוברים, כל אחד ממניעיו שלו, כאשר אף אחד לא מוותר על דעותיו ואמונותיו. מנגד, מעניין לראות מהצד שהדוברים מאפשרים לעצמם להתעמת עם סוגיות רגישות, ונחושים למצוא אצל האחר קצה חוט שיוביל לפתרון. אולי זה מה שקורה כאשר ויכוח פוליטי מקבל שמות ופנים של שכנים לאותה עיר.

המעבר בין הפוליטי לבין האישי עולה במפורש תוך כדי הדיונים.  אחד מחברי המועצה, המשמש כרב רפורמי, מדגיש: "אני לא טיפוס פוליטי. אני רפורמי, ואני לא מתנצל על היהדות. אני לא מרגיש בנוח עם שיח של נאצות, והתחושה היא ששכנות בירושלים היא עניין פוליטי, שהשיח בו הוא שיח קשה". בתגובה, עונה לו משה, מוביל המועצה וחרדי בהשקפתו: "אם ננסה לעמת בין רב חרדי לרב רפורמי, זה לא יעבוד, כיוון שהם מייצגים מגזרים. אבל במפגש של שני אנשים יחידים, שבו השיח הוא של אדם לאדם – בהחלט אפשר להוציא את הפוליטיקה מהדיון".

מסכת שכנות: האם אפשר לחיות יחד למרות הפערים?

הנושא של שכנות טובה מלווה את פעילות המועצה מן הרגע הראשון, כאשר מריאנה ומשה, שהכירו בעקבות פעילותם החברתית כבר קודם, החליטו לכתוב יחד את "מסכת שכנות" – מסמך המבוסס על שיח חוצה מגזרים, ומנסה להציג פתרונות יצירתיים לאתגרי השכנות הישראלית. מטרתה של "מסכת שכנות" היא להגדיר ולנסח את גבולות השכנות בין המגזרים השונים, וכפי שמסביר משה: "העם היהודי ששב לארצו מתמודד עם אתגרים חדשים, כאלה שלא היו קיימים בגלות. הצורך ליצור שכנות טובה בין ישראלים בעלי אמונות שונות הוא צורך מובהק שקיים בתקופה הנוכחית, ואנחנו – החלטנו לקחת אותו על עצמנו, יחד עם חברי מועצת ההסכמותו".

פרויקט נוסף שהחל לקרום עור וגידים במועצה הוא: 'מרכז ההסכמות' – מדף ספרים משותף שיוצב בקו התפר בין שכונת רמת שרת החילונית לשכונת בית וגן החרדית בירושלים. המדף יכיל ספרים העוסקים בתחומי העניין המשותפים לשתי הקבוצות, כמו חברה, הורות, בישול ועוד, וסביבו תצא קריאה לקידום דיאלוג בין התושבים.

תוך כדי דיבור, עובר במקום זוג צעיר שיצא לטיול של ערב עם הכלב, ונעצר להקשיב לדיון. חברי המועצה מזמינים את בני הזוג להצטרף אליהם, וממשיכים בשיחה בטבעיות. הרגע האותנטי והמיוחד הזה, שחמק מתחת לרדאר, הוא אולי המסר החזק ביותר שעולה בכל המפגש: הקבוצה פתוחה לדיון, וכל אחד שיחפוץ בכך, מוזמן לקחת בו חלק. אי אפשר לפתור את כל בעיות השכנות בירושלים תוך שנה, אך אם כך הם פני הדברים בין התושבים – אפשר בהחלט להיות אופטימיים לגבי העתיד.

מסכת שכנות: מועצת ההסכמות הירושלמית מסכמת שנה

מובילי המועצה: "הכנו את עצמנו לפיצוץ, אבל זה לא קרה"

רגע לפני שהחברים מתפזרים לבתיהם, ביקשנו ממובילי המועצה, מריאנה ומשה, להתייחס לפעילות מועצת ההסכמות הירושלמית עד כה.

מריאנה:  "משה ואני הבנו שכדי לבנות הסכמות בירושלים צריך לדבר על יחסים בין התושבים, ולכן יזמנו את כתיבת מסכת שכנות. תוך כדי תנועה, הבנו שלפני שאנחנו מגבשים מסמך כתוב כדאי לצאת לשטח ולהיפגש עם אנשים, וכך התגלגלנו להובלת המועצה".

משה ממשיך את דבריה של מריאנה, ומתאר את החששות שאיתם הגיעו השניים: "מועצת ההסכמות הירושלמית כוללת מגוון רחב של תושבים, מקבוצות זהות שונות בחברה הישראלית. הכנו את עצמנו לפיצוץ ביניהם, אך במפתיע – זה לא קורה. אמנם הטונים עולים לפעמים, היו ויכוחים סוערים, אבל כל מפגש מלווה בהבנה שבצד השני יש בן-אדם".

המפגש הותיר אותנו בתחושה אופטימית. עוד ארוכה הדרך להשגת הסכמות בעיר המורכבת ביותר הישראל, אך אנחנו כבר מצפים להגיע אל מדף הספרים המשותף שיקום ביוזמת המועצה בקו התפר שבין השכונות, ואולי למצוא בין ספריו את "מסכת שכנות" של חברי מועצת ההסכמות הירושלמית. מבטיחים להמשיך לעקוב.

שיתוף ושליחה

לוגו

עוד במגזין

לוגו
דילוג לתוכן