בערב של יום ראשון שרבי, התכנסה באחד מחדרי הישיבות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן חבורה מכובדת שתיקח על עצמה את אחד התפקידים המאתגרים שיצר הקונגרס הישראלי: הובלת מועצות הסכמה מקומיות.
לאחר מגוון אירועים וכנסים שהתקיימו במרחב הדיגיטלי בשנת הקורונה, ההתכנסות האנושית נראית לרגע כאילו נלקחה מתוך מחזה דמיוני. אט אט מתקבצים נשים ואנשים שהגיעו הנה מכל רחבי הארץ ומכל גוני הקשת החברתית בישראל, ומתיישבים סביב השולחן. זר שהיה נקלע לסיטואציה כנראה היה מתבלבל ותוהה על מהות החיבור בין האנשים האלה – קיבוצניקית צעירה לצד רב חרדי, חוקרת מחשבת ישראל חילונית לצד מורה חרדי למקצועות הקודש, ואשת כספים חרדית לצד יזם והייטקיסט חילוני. אך בקונגרס הישראלי, התכנסויות מעין אלו הן דבר שבשגרה, ועל כך יעידו השיחות והדיונים שיתקיימו בהמשך הערב.
פסיפס ישראלי מרהיב: מובילי המועצות הם עדות לשינוי חברתי
כחלק מהמתודולוגיה של הקונגרס הישראלי, השואפת ליצור חיבור בין מחקרים וכלים אקדמיים לעשייה בשטח, מופעלים כלי מחקר שונים, הכוללים מדדים ומשאלים, שמאתרים את השסעים, האתגרים והפערים בין המחנות השונים בישראל. ממצאי המחקרים מתורגמים לתובנות ממוקדות, שעוברות הלאה ליישום ולמציאת פתרונות בשטח, בין היתר – באמצעות מועצות הסכמה, כמו אלה שהותנעו הערב.
במסגרת המשאלים שביצע הקונגרס הישראלי בחברה הישראלית, חזר על עצמו שוב ושוב הצורך במציאת פתרונות מקומיים למתחים בנושא דת ומדינה. אחת הדרכים שנמצאו כיעילות לצורך כך הן מועצות ההסכמה המקומיות, שבהן לוקחים חלק אזרחים שמעוניינים לקדם פתרונות ישימים במקומות המגורים שלהם. כאלה הם מריאנה, משה, יעל, רוני, בן, איתמר, חני, תומר, נורית ועופר, שלקחו על עצמם להוביל מועצות הסכמה בערים ירושלים, אשדוד, חיפה, רמת גן-בני ברק וחריש.
במסגרת זו, הם ירכזו קבוצת אנשים מהסביבה הגיאוגרפית שאליה משויכת המועצה, ויקדמו יחד מיזמים שעשויים לפתור בעיות ומתחים בחיי היום-יום. את הכלים והליווי המקצועי יעניק להם הקונגרס הישראלי לאורך כל הדרך, והערב הם התכנסו יחד כדי להכיר אלה את אלה ולקבל כלים לעבודה אפקטיבית בזירה הדיגיטלית.
כמו בכל אירוע מהסוג הזה, ההתכנסות הראשונית כוללת מתח ומבוכה טבעיים, שאולי אף גברו לאור העובדה שרובנו התרגלנו למפגשים מקוונים. כדי להפיג את המתח וליצור היכרות נעימה בין המשתתפים, הערב מתחיל במשחק אסוציאציות שעוסק במילים ובביטויים רגישים בלקסיקון הישראלי. מנחי הערב, ד"ר עו"ד גלעד וינר – מנהל הקונגרס הישראלי, ודניאל קנדלר – מנהל מיזם "פלוגתא", זורקים לחלל האוויר מילים כמו "שבת", "יום העצמאות" ו"יהודית-דמוקרטית", ומבקשים לשמוע מהן האסוציאציות שעולות אצל כל אחד מהמשתתפים.
המשחק הפשוט הזה מצליח להציף באופן רך ונעים את הפערים והמתחים שקיימים במדינת ישראל: בעוד המילה "שבת" מעוררת בחלק מהמשתתפים אסוציאציה חיובית, כמו משפחה, מנוחה, ומקור הברכה, יש מי שעבורו המילה מסמלת דווקא מטען, ולאחרת היא מסמלת את הצורך להוכיח שגם היא "שומרת" שבת, על אף היותה חילונית. המורכבות ניכרת גם סביב צמד המילים "יום העצמאות", שמציפות מגוון תחושות ומחשבות, מ"חוסר ציניות", דרך "מסיבה" ועד "אתגר", וסביב ההגדרה "יהודית ודמוקרטית", שהאסוציאציות סביבה נעות בין פיקציה, אתגר וזהות.
מועצות ההסכמה – לנהל משא ומתן אמיתי בין אנשים
לאחר שנשבר הקרח והמתחים הלא פשוטים הונחו על השולחן, קיבל פרופסור שחר ליפשיץ, ראש מרכז מנומדין למשפט יהודי-דמוקרטי וממייסדי הקונגרס הישראלי, את רשות הדיבור. את דבריו פתח פרופסור ליפשיץ בסיפור על אודות יוזמת "ברית הזוגיות", שאותה הגה כבר כדוקטורנט צעיר בשנת 1999, במטרה להתגבר על האתגרים שאיתם מתמודדים חילונים במדינת ישראל בכל הנוגע לנישואין ולגירושין: "בעיניי, שלוש הבעיות הכי משמעותיות עבור חילונים בישראל בנושאי נישואין וגירושין הן פסולי חיתון, היכולת להתחתן ללא התערבות הלכתית וסרבנות גט. ברית הזוגיות נועדה לספק מענה – גם אם לא מושלם – לבעיות האלה, באמצעות שני מסלולי חיתון, האחד דתי והאחר אזרחי, שיאפשרו יותר איזון בנושא".
-
פרופסור שחר ליפשיץ
על אף ההכרה והרצון לשיתוף פעולה שלהם זכה מיזם ברית הזוגיות מצד רבנים ופוסקים לאורך השנים, היוזמה עדיין לא יצאה לפועל, ולדבריו – הסיבה לכך נעוצה בפער שבין תיאוריה אקדמית לפתרון מעשי שמחובר לשטח. "עם הזמן, הבנתי שצריך לנהל משא ומתן אמיתי בין אנשים, ובשביל זה יצרנו מועצות הסכמה של אנשים מכל גווני החברה הישראלית. אין מציאות אחת אובייקטיבית, ואין פתרון בית ספר לאתגרי דת ומדינה. הפתרון של תושב חריש או אשדוד לגבי האתגרים היומיומיים שלו הוא כנראה פתרון טוב יותר ממה שפוליטיקאים או אנשי אקדמיה, שאינם נמצאים בשטח, יכולים להציע, ולכן הקונגרס הישראלי פועל לשלב בין הידע, הכלים והאנשים".
עבודה נכונה בזירה הדיגיטלית יוצרת אימפקט חברתי
החיבור בין התובנות המחקריות לבין הציבור נוצר, בין היתר, באמצעות פעילות אינטנסיבית בזירה הדיגיטלית. לאחר ארוחת ערב קלילה, התיישבו המשתתפים לסדנה קצרה בנושא, שהועברה על ידי מנכ"ל "המתכנה" – המלווה את פעילות הקונגרס הישראלי במרשתת – גיל סלוביק.
-
מנכ"ל "המתכנה" גיל סלוביק
"כל העמותות רוצות לעורר שיח", פתח סלוביק את הסדנה, "אך לעשות את זה בפועל זה דבר קשה מאוד. קיים פער בין השפה שבה מדברות עמותות וארגונים חברתיים לבין השפה ותחומי העניין של הציבור הרחב. כדי להצליח להבקיע את הדרך מאותן עמותות, דרך מובילים חברתיים כמוכם, ועד הציבור הרחב – נדרשים תכנון אסטרטגי חכם, ביצוע מדויק והקצאת משאבים נאותה". הסדנה עסקה במיפוי הכלים הדיגיטליים שאיתם אפשר לעבוד כדי לקיים אינטראקציה עם הציבור, ניתוח התנהגות הצרכן הישראלי ברשתות החברתיות, ומיפוי שיטת העבודה של הקונגרס הישראלי, הכוללת כלים ייחודיים שפותחו במערך השיווק שלו. כלים אלו מאפשרים עבודה דו-כיוונית, שכוללת גם העברת מידע וכלים לציבור וגם הקשבה לרחשי הלב של הציבור ויישומם בפעילויות השונות שמקיים הקונגרס. יתרון נוסף של כלי העבודה הייחודים לקונגרס מאפשר פילוח מדויק של הכאבים והאתגרים העומדים בפני אוכלוסיות דומות בערים שונות, מה שמהווה את הבסיס לעבודת מועצות ההסכמה.
מדיבורים לעשייה: מתחילים בעבודה
בתום הסדנה, שעוררה עניין רב במשתתפים, התקיים פאנל שאלות ותשובות חופשי, ובמסגרתו הוצפו סוגיות, דילמות ורעיונות לעבודה יזמית נכונה בזירה הדיגיטלית ובכלל.
בדברי הסיכום של המפגש, ציין ד"ר עו"ד וינר כי המטרה של האינפורמציה הרבה שהעניק הקונגרס למובילי המועצות היא יצירת שינוי אמיתי בשטח: "אנחנו נחושים בדעתנו לעזור לכם ליצור משהו שבאמת רלוונטי למציאות הישראלית בערים שלכם, ומהסיבה הזו קיימנו את האירוע היום, כדי לתת לכם רקע מקצועי ולהוריד את הדברים מרמת העיון לעשייה בפועל".
מועצות ההסכמה המקומיות שפעלו בשנת 2020 הצליחו לקדם הסכמות וליצור פעילויות שטח מרגשות בתחומים שונים ומגוונים. אנחנו בטוחים שזו רק ההתחלה, וכי מועצות ההסכמה שיפעלו בשנת 2021 יעשו עוד הרבה טוב בערים שבהן הן פועלות.
