אדיר שוורץ

קשה להציב את אדיר שוורץ במשבצת מקובלת. את הקריירה הציבורית שלו הוא החל בגיל 16, כשהקים ליגת כדורגל לבנות יהודיות וערביות. כיום, כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם תנועת התעוררות, הוא פועל בין היתר נגד התחרדות העיר. בחייו הפרטיים הוא דתי לשעבר, שנשאר עם רגשות חיוביים לדת ומבהיר: "בדת יש קהילתיות חמה ונפלאה, סט הערכים שעליו חונכתי לא השתנה". אולי דווקא חוסר השגרתיות הזה מסייע לו לייצר הצלחות כאחד ממובילי מועצת ההסכמות של הקונגרס הישראלי בירושלים.

המטרה: יצירת עשייה של טוב משותף

אדיר הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, ותלמיד לתואר שני במדיניות ציבורית. הוא גדל בירושלים אל תוך מציאות מורכבת ומאתגרת שכללה תקופות של מתיחות ביטחונית ואינתיפאדות, תהליכי התחרדות ברחובות ירושלים ובמסדרונות העירייה, ותופעה הולכת וגוברת של הגירה שלילית מהעיר ורמת עוני גואה, מה שהוביל אותו לעשייה חברתית. הובלת מועצת ההסכמות של הקונגרס הישראלי היא חלק ממנה.

אדיר, מהי בעצם מטרת מועצת ההסכמות של ירושלים?

לפני הכול עצם קיומה של מועצת ההסכמות הוא שידור מסר של עשייה משותפת לחברה הירושלמית. אז מהבחינה הזו, המטרה הושגה. מטרה נוספת היא יצירת טוב משותף, על ידי רקימת חברויות בין חברי המועצה שיקימו מעין קומנדו של הסכמות. קידום חיים משותפים, אמון וקשרים הדדיים בין האוכלוסיות השונות בירושלים תמיד היה לנגד עיניי, ומועצת ההסכמות של הקונגרס הישראלי היא הזדמנות נהדרת לקדם זאת.

זה נשמע נהדר, אבל מה קורה כשיש מחלוקת משמעותית וקונקרטית במועצת ההסכמות?

קודם צריך להבין מהו המרחב המקודש לצדדים השונים. כך אפשר להבין מה באמת עומד מאחורי הדברים ומהו החשש האמיתי של הצדדים. קח למשל את נושא התחבורה הציבורית בשבת: אם משאירים את זה ברמת הכותרת אז זה גדול מדי. פשוט אי אפשר להתמודד עם זה. אבל, אם אתה מוריד את זה למטה, מפרק את זה לגורמים, מייצר סביב הנושא שיח, פתאום החרדי מבין שהחילוני לא רוצה תחבורה ציבורית מלאה בכל העיר. פתאום החילוני מבין שהבעיה של החרדי היא צביון והשתתפות כלכלית בתחבורה בשבת – והגבולות האלה יוצרים קרקע פורה לפתרונות.

אתה עובד יחד עם מוביל חרדי. חרדים ותנועת התעוררות – הולכים ביחד?

כמו שאתה אומר, את הובלת המועצה אני עושה יחד ובשיתוף פעולה מלא עם חננאל סהר, תושב העיר שאכפת לו מעתידה, פעיל חברתי שמייצג את המגזר החרדי בעיר. חשוב לי להסביר שלצד הסוגיה הכי בוערת כרגע בירושלים שהיא לדעתי תהליך התחרדות, תנועת התעוררות רוצה לשמור על הציבור החילוני והדתי בירושלים. זה ממש לא אומר לעשות את זה על חשבון הציבור החרדי. אנחנו בהתעוררות לא נגדם ויש לנו גם חבר ברשימה מהמגזר החרדי. מרגש לראות איך מועצת ההסכמה משנה את התפיסה: בסיום אחד ממפגשי מועצת ההסכמות משתתף חרדי ניגש אליי ואמר לי "אני מגלה שתנועת התעוררות היא לא כמו שסיפרו לי". "מה סיפרו לך?" שאלתי. "שאתם הסיטרא אחרא", הוא אמר.

אדיר בסלפי עם חרדי
"במועצת ההסכמות אני לא כבול בכבלים פוליטיים"

מועצת ההסכמות: מרחב פעולה שונה לגמרי

אתה כבר נמצא במועצת העיר ויכול להשפיע משם – מה נותנת לך מועצת ההסכמות?

צריך להבין שבמועצת העיר הפוליטיקאים כבולים למשחק הפוליטי. לעומת זאת, מועצת הסכמות מדברת על הסכמות בכלים אזרחיים. זה מרחב פעולה שונה לגמרי – במועצת ההסכמות אני לא כבול בכבלים פוליטיים. אפילו מעבר לעשייה עצמה, השיח חשוב והמדיום הוא המסר – קיום שיח בין חרדים לחילונים.

האם אין סתירה בין היותך פוליטיקאי למוביל מועצה שמטרתה לבנות הסכמות?

לא רק שזה לא סותר – זה משלים. להיות חבר מועצה אומר שלפעמים יש ימים שאתה נדרש להיאבק, להיות במצב של ראש בראש. המאבקים האלה חשובים, זה מה שהציבור שלח אותי לעשות ואני עומד מאחורי המאבקים האלה. אבל, בסוף היום אתה הולך לישון בלילה ואתה שואל את עצמך "האם הרביתי שלום בעולם, האם יצרתי חיבורים, האם הוספתי אהבת ישראל?" לפעמים התשובה היא חד משמעית לא. מתוך זה פניתי לחברי בצלאל שטאובר, סיפרתי לו שהבטן שלי כואבת על כך, ושאני רוצה ליצור שיח בין חרדים וחילונים. "זה קיים", הוא אמר לי, "קוראים לזה מועצות ההסכמה".

וזה עובד? אתה הולך לישון טוב יותר בלילה?

חד משמעית. תראה, בתור פוליטיקאי, את קבוצות הלחץ שנמצאות בקצה אני אשמע תמיד. אבל את הקבוצות המרכזיות יותר, אלה שחיות פה ביומיום ומורכבות מתושבים שרוצים חיים טובים יותר – אותם לא תמיד שומעים. מועצת ההסכמה נותנת מקום לקולות שלהם: פעם בשבועיים אני שומע קול של יחד. זה איזון משמעותי מאוד לחיים של פוליטיקאי, והייתי ממליץ לכל פוליטיקאי להשתתף במועצת הסכמה כזו.

"ירושלים היא העיר הכי פלורליסטית בעולם"

אתה מייצג במועצה את המגזר החילוני, אבל למעשה אתה מגיע מבית דתי. האם זה מסייע בבניית הסכמות?

אני חושב שכן. אז נכון, היום אני לא שומר על אורח חיים דתי אבל הרקע שלי הוא משמעותי וגורם לי להגיע לשיח של הסכמות עם הבנה משמעותית של ציפור נפשם של העומדים מולי – מה זה לימוד תורה, מה זה חיים הלכתיים. לחילונים לפעמים קשה יותר להבין מה זה אומר, כי לחיים ההלכתיים יש היגיון פנימי משל עצמם ואם אתה מגיע מבחוץ קשה יותר להבין אותו. אז האם זה יתרון? כן. האם זו חובה? לא.

בסוף, ירושלים היא אולי העיר הכי מורכבת בעולם כשמגיעים לדבר על הסכמות. איך בונים הסכמות במציאות כזו?

אני אולי אפתיע אותך, אבל אני חושב שירושלים היא בעצם העיר הכי פלורליסטית בעולם. בתור ירושלמי אתה גדל אל תוך ההבנה שאתה לא לבד בעולם ושהשכן שלך חושב אחרת ממך. לכן, הדיונים במועצת ההסכמות מורכבים הרבה פחות ממה שהיה אפשר לחשוב.

אדיר במצעד הגאווה
"אני חושב שירושלים היא בעצם העיר הכי פלורליסטית בעולם"

בכל זאת, אי אפשר להכחיש את המתיחות בירושלים. הכול כזה ורוד?

אני חושב שהקושי יגיע כשנצא עם התוצרים של המועצה לשטח. המועצה עוסקת נכון להיום בהסכמות עדינות ביותר בשלל תחומים מורכבים. סילוף ושימוש במילה הלא נכונה, בזמן הלא נכון, עלול להוביל ל"עליהום" פוליטי על המשתתפים עצמם. לכן, התיווך של המסרים לציבור, התזמון והדרך שנצא איתם החוצה – מאוד חשובים.

מהו החזון שלך לירושלים?

בסוף אני רוצה לראות ירושלים ציונית, יצרנית ופלורליסטית. ירושלים שהיא לא עיר מסכנה, אלא עיר עם איכות חיים, אורבנית, עיר שוקקת חיים, חיה ובועטת. אני מייחל לירושלים שבה כל החלקים יכולים לחיות זה עם זה וללמוד זה מזה. המגוון הזה מייצר עוצמה, וירושלים יכולה רק להרוויח מזה.

אדיר בסיור עסקים בירושלים
"ירושלים שהיא לא עיר מסכנה, אלא עיר עם איכות חיים, אורבנית, עיר שוקקת חיים, חיה ובועטת".

משהו אחרון שתרצה להוסיף?

זו הזדמנות להודות לקונגרס הישראלי שאנחנו מקבלים מהם תמיכה מדהימה. באופן אישי לא הנחיתי קבוצות של שיח בעבר, ואנחנו מקבלים הנחיה צמודה, משמעותית וטובה. מעטפת יוצאת דופן. בזכותם, כל מפגש של מועצת ההסכמות הוא רגע ארוך של תקווה לעיר.

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו

עוד במגזין

לוגו
דילוג לתוכן