סיכום שנה מועצת יהודים-ערבים

מכירים את הרגעים המביכים האלה בתחילת כנסים ומפגשים, שבהם כולם עסוקים בלהכין לעצמם קפה ולנסות להחליט איפה בדיוק לשבת? בעידן הקורונה וכנסי הזום, הרגעים האלה הוחלפו במשתתפים שנעים באי נוחיות בכיסא או בוחרים לכבות את הרמקול והמצלמה. כל זה לא קרה באירוע סיכום מועצת ההסכמות היהודית-ערבית של הקונגרס הישראלי. בדקות הראשונות למפגש, שבהן הצטרפו בזה אחר זה חברי המועצה, נוצרה מייד שיחה טבעית ואנושית בענייני דיומא: על מערכת הבחירות המתקרבת, על הסגר השלישי שהחל יום קודם, על מצב האלימות בחברה הערבית וגם – הבעת תנחומים לאחד החברים במועצה שאיבד קרוב משפחה.

האם שנה של מפגשים מקוונים בין יהודים לערבים לא רק קירבה את הלבבות ויצרה חברויות, אלא גם קירבה אותנו כחברה לבניית הסכמות ולקידום יוזמות משותפות?

זו השאלה המסקרנת שעמדה בבסיס אירוע הסיום שאותו הנחתה ד"ר רויטל חמי זינימן מהמרכז ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר-אילן, וחוץ מחברי מועצת ההסכמות שנכחו בו, לקחו בו חלק גם פרופסור שחר ליפשיץ – ראש מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן וממייסדי הקונגרס הישראלי, ד"ר מירב גלילי – מנכ"לית קרן מנומדין וחברת הוועד המנהל, ד"ר עו"ד גלעד וינר – מנהל הקונגרס הישראלי וכן ד"ר אוריאנה עבוד ארמלי מהתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בר-אילן – שהובילה את המועצה לצד ד"ר רויטל חמי זינימן.

מיזמים במסגרת המועצה

 

לא רק דיבורים: יוזמות שכבר קורות בשטח

השאלה אם מפגשי מועצת ההסכמות של יהודים וערבים הולידה יוזמות בשטח קיבלה מענה כבר בתחילת האירוע, כאשר הוצגו שלושה מיזמים חברתיים – חלקם כבר בוצעו וחלקם בשלבי פיתוח – שקמו בעזרת אנשי הקונגרס הישראלי ומועצת ההסכמות.

היוזמה הראשונה קשורה לפעילותו של מוחמד דראושה – מנהל תחום שוויון וחברה משותפת במרכז גבעת חביבה. דראושה הינו בוגר תואר שני ביישוב סכסוכים ובמנהל ציבורי, המשמש חוקר, מומחה ליישוב סכסוכים ופרשן פוליטי ועוסק בחיבור בין יהודים וערבים באמצעות מערכת החינוך. הוא פועל כבר שנים רבות בנושא, מתוך מטרה לייצר גיוון לאומי במערכת החינוך ולקדם דיאלוג והיכרות בין שני הלאומים המרכזיים בחברה הישראלית. עם הזמן, הבין דראושה שהדרך היעילה ביותר היא לשלב מורים מלאומים שונים בבתי הספר, ובכך להפוך אותם למעשה לסוכני שינוי. במסגרת תפקידם, מוצאים את עצמם המורים בהתמודדות יומיומית עם פערים תרבותיים ואתגרים גישוריים שלא הוכשרו לתת להם מענה. בעקבות פעילות מועצת ההסכמות, בוחנים צוותי הקונגרס וגבעת חביבה בימים אלו יצירת פיילוט לקורס ייעודי למורים אלו, שיכשיר אותם לגשר על הפערים הקיימים בין יהודים וערבים כפי שהם באים לידי ביטוי בבתי הספר.

יוזמה נוספת שנולדה במועצת ההסכמות של הקונגרס הישראלי קשורה לפעילותו של חבר מועצת הסכמות נוסף, הרב ד"ר דניאל רוט. דניאל משמש סמנכ"ל ארגון "מוזאיקה" ליישוב סכסוכים, מרצה באוניברסיטת בר-אילן ופועל רבות כדי לחבר, לגשר ולייצר הסכמות בחברה הישראלית. במסגרת פעילותו בקונגרס הישראלי, זכה הרב רוט לשיתוף פעולה במימוש כנס הגישורים ה-13, שעסק במניעה וביישוב מחלוקות בשגרה ובמשבר. בכנס לקחו חלק 4000 משתתפים מכלל המגזרים בחברה הישראלית, שעברו סדנאות, השתתפו בפאנלים וקיבלו כלים להתמודדות עם מחלוקות וסכסוכים. בין המושבים השונים נכללו גם מושב ייעודי לאתגרים שאיתם מתמודדים רבנים מהציונות הדתית, ומושב שעסק באתגרי החברה הערבית.

היוזמה השלישית שנולדה במועצת ההסכמות קשורה לפעילותו של ג'מאל אלקרנאווי, שהקים בנגב מיזם חדש וייחודי. במסגרת המיזם, שנעשה בתמיכת הקונגרס הישראלי ובשיתוף עם ארגון "השחר החדש בנגב", ארגון "יק"א" ומוזיאון "משואה לתקומה" של קיבוץ יד מרדכי, נבחרו בקפידה קבוצת אנשי חינוך מהחברה הבדואית, שהוכשרו ללמד ולהדריך את מבקרי המוזיאון בנושא השואה. בבסיס המיזם עומדת ההבנה כי פערי ידע מובילים למחלוקות, ומאחר שהשואה אינה נלמדת בבתי הספר הערביים כפי שהיא נלמדת בבתי הספר היהודיים – יש מקום וחשיבות רבה לתווך את הנושא, המהווה זיכרון משמעותי מאוד בתודעת אזרחי ישראל היהודים. באמצעות היכרות עם הכאבים של הקבוצה האחרת, שואפים היוזמים להביא לביטול מחסומים ולגילוי אמפתיה, שיסייעו בתהליכי גישור ובניית הסכמות בין הקהילות.

סיכום מועצת יהודים-ערבים

 

"תפקיד מועצת ההסכמות הוא ליצור רצף – מהאקדמיה ועד לשטח"

לאחר הצגת שלושת המיזמים המעניינים, נחלקו המשתתפים לשלוש קבוצות חשיבה ותכנון להמשך הדרך. בסיכום הדברים, הציגו נציגי הקבוצות את מסקנותיהם.

"מועצת ההסכמות יכולה לעסוק גם בדברים ברומו של עולם, וגם לתפקד כחממה ליזמות ולסייע באופן פרקטי בקידום מיזמים", הסביר סא"ל (מיל') ספואן מריח, נציג העדה הדרוזית במועצת ההסכמות. "יש קשר הדוק בין שני הקצוות הללו. מועצת ההסכמות היא התשתית האקדמית והרעיונית, והתפקיד שלה הוא ליצור רצף מהאקדמיה ועד לשטח, שמתבטא בפועל בקבוצת אנשי חינוך בדואים שלומדים על השואה".

בדיון שבו לקח חלק הרב ד"ר דניאל רוט יחד עם ד"ר עו"ד גלעד וינר, תמר אסרף – דוברת מ.א. מטה בנימין, ואקרם סקאללה – חבר מועצת העיר לוד ומגשר מנוסה, התעורר דיון סוער באשר לתפקידה של מועצת ההסכמות. בסיכום הדברים, הסביר הרב ד"ר רוט את מסקנתו מהדיון: "למועצת ההסכמות יש תפקיד בהעברת ידע. לא מדובר דווקא בידע אקדמי, אלא בהעברת מידע אמיתי מהמתרחש בחייהן של כל אחת מהקהילות השונות – היהודית והערבית. באופן הזה, הקבוצה משמשת קצה חוט שמחבר אל השטח, לחיים האמיתיים של האנשים, ומסייעת לנו ללמוד יותר זה על זה ולהישאר בקשר".

בקבוצת הדיון השלישית נכח גם חבר המועצה אשרף ג'בור – מנהל התוכנית הלאומית להנגשת השכלה גבוהה – "רואד" , אשר הדגיש את חשיבות הקשרים שנוצרו בין חברי המועצה: "התחושה שלנו היא שבקונגרס הישראלי אפשר להפוך עולמות. לא מדובר רק במותג עצמו, אלא גם באנשים, שבאים ורוצים לתרום מעצמם. אנחנו מצפים להמשיך בפעילות שהתחלנו, הן ברמה האישית – מאחר שלכל אחד יש עוד מה לתרום עוד, והן ברמה הקבוצתית – שבמסגרתה אנחנו שואפים להשתמש בנטוורקינג שנוצר בינינו כדי לממש מטרות משותפות".

סיכום מועצת ההסכמות היהודית-ערבית

 

מסכמים שנה של עשייה: סוף שהוא גם התחלה

רגע לפני שחברי המועצה התפזרו חזרה לעיסוקי היום-יום שלהם, הם עצרו למספר דקות של סיכום בנימה אישית, במטרה להעניק ולקבל השראה זה מזה.

"נוצר פה משהו שמאפשר לכולנו לתת אמון ולהבין שיש לנו שותפים לדרך", פתח ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנכ"ל הקונגרס הישראלי. "יש כאן קבוצת אנשים שמאמינה ביכולת שלנו לשתף פעולה ושרוצה לבוא ולתקן יחסים שצריכים תיקון, בין יהודים וערבים בישראל". ד"ר מירב גלילי, מנכ"לית קרן מנומדין, התייחסה לאתגר העומד בפני העוסקים במלאכת הדו-קיום: "מי שלא חולם לא לוחם. אנחנו חולמים כולנו על עולם טוב יותר, על מדינה יותר סובלנית ויותר מכילה, והחלום הזה מביא כל אחת ואחד מאיתנו ללחום בזירות השונות שבהן אנחנו עוסקים כדי להגיע למטרה. זו מלחמה לא פשוטה, אבל אני בטוחה שכולנו נגשים את חלומנו בדרך זו או אחרת".

את האירוע חתמו דבריו של פרופסור שחר ליפשיץ, ראש מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן וממייסדי הקונגרס הישראלי, שהסביר את המתודלוגיה הייחודית המנחה את הקונגרס בעשייתו, המשלבת בין כלים אקדמיים מעולמות הגישור לעשייה בשטח, והתייחס לחיבור שנוצר בין חברי מועצת ההסכמות: "כשאני יושב עם בנאדם ולומד את נקודת המבט האמיתית שלו, אני אולי לא אוכל להסכים איתו, אבל כן אוכל להבין אותו הרבה יותר טוב מאשר קודם. האתגר שלנו הוא ללטש את ההתחלות האלה שהתחלנו כאן, ולהביא לידי ביטוי את השינויים האישיים שכל אחד מאיתנו עבר".

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו

עוד במגזין

לוגו
דילוג לתוכן