הדלקת נרות חנוכה בסיור חנוכיות של מועצת העם

בערב חנוכה קריר עמדו בפקקים בעליות לירושלים צעירים ומבוגרים, חילונים ודתיים מכל רחבי הארץ, מי ברכב ומי בתחבורה ציבורית. כולם חיכו לשעת בין הערביים כדי להתקבץ בכיכר הדוידקה ההומה לקראת סיור חנוכיות חברתי בשכונת נחלאות. כדי להבין את מטרת הסיור כדאי להתעכב ולהכיר תחילה את המשתתפים בו: ישראלים, חברי קהילת "מועצת העם" של הקונגרס הישראלי, המשתתפים בפעילויות שונות שמטרתן להכיר את גווניה השונים של החברה הישראלית ולנסות לייצר שיח של הסכמות.

פתיחת סיור החנוכיות בכיכר הדוידקה

גרפיטי חרדי? יש דבר כזה

אחרי סקירה קצרה של ההיסטוריה של החברה החרדית בכלל ובשכונת נחלאות בפרט, הזמין המדריך את חברי מועצת העם לשים לב לא רק למה שנאמר אלא גם לתחושות שמרגישים בשכונה, לצלילים ולריחות. "כנראה לא נראה בשעה הזו הרבה חרדים ברחובות. זוהי שעת הדלקת הנרות וזה הזמן להדליק נרות בקרב המשפחה, 'נר איש וביתו'". למשמע האנחות המאוכזבות בקהל הרגיע המדריך את המסיירים והבטיח שנפגוש משפחה חרדית מהשכונה להדלקת נרות חגיגית. בסימן אופטימי זה, יצאו חברי מועצת העם לדרך.

העצירה הראשונה בסיור הייתה בחצר פנימית בשכונה. בין חוטי הכביסה, הרימו המשתתפים את המבט ולעיניהם נגלה גרפיטי צבעוני ומרשים שבמרכזו דמות מזוקנת חובשת מגבעת. הדמות היא לא אחרת מאשר הרב אריה לוין, "רב האסירים" שהתגורר לא רחוק משם. המדריך ניצל את העצירה לספר על דמותו המיוחדת של ר' אריה לוין שהקדיש את חייו לשירות הציבור, ביקר אסירים בבתי הסוהר, עזר לנזקקים ולמרות שהיה בן היישוב הישן והחברה החרדית בירושלים תמך מאוד במחתרות ובמאבק להקמת מדינת ישראל, ואף ערך את גורל הגר"א לזיהוי הגופות של מחלקת הל"ה שנשלחה לגוש עציון במהלך מלחמת העצמאות. "הוא הקדיש את חייו לקשר בין החברה החרדית לחברה הכללית", סיכם המדריך והסיור נמשך.

Haredi graffiti

מודעות בשחור-לבן לצד חנוכיות: החברה החרדית העכשווית

הסיור עסק לא רק בעבר של החברה החרדית, אלא גם בתמונות עכשוויות ומורכבות שלה היום. כך לדוגמה נעצרנו בפינות הסמטאות כדי להתבונן על הקירות, ופגשנו מודעת אבל שמסתירה מאחוריה סיפור שלם: נפטרת בת 90 שחיה בשכונה ובדרכה האחרונה ליוו אותה לא פחות מ-2,000 צאצאים. המדריך הותיר את מלאכת החישוב למשתתפים, והוסיף: "כשחושבים על זה ככה, פתאום הסוגיה הדמוגרפית נשמעת קצת אחרת".

כמה מטרים משם, מעל אחד המעברים, היה תלוי שלט, אחד מאותם שלטים שמפצירים בעוברים ושבים להיכנס לאזור אך ורק בלבוש צנוע. השלט פתח דיון על הלגיטימיות של הדרישה מנשים להסתיר את עצמן במרחב הציבורי, אך המדריך חידד שהשלטים מגיעים מתוך רצון להגן על החברה: "אין הורה חרדי שרוצה שהילדים שלו ייחשפו ללבוש חשוף. זו הדרך שלהם להגן על ילדיהם ולחנך אותם למה שהם מאמינים בו".

לביבות, וחנוכייה מצינורות וחיבורים

כשנכנסנו לבית משפחת יודלביץ' בנחלאות היה קשה לפספס את המונומנט המרכזי בסלון: חנוכיית נחושת ענקית. הרב חיליק, אב המשפחה, קיבל את פני חברי מועצת העם במאור פנים. לאחר הדלקת נרות חגיגית ושירה משותפת של שירי חג מסורתיים הסביר כי הוא הרכיב את החנוכייה משאריות צינורות של מזגנים שמצא בעבודתו. הוא הזמין את המשתתפים לשים לב לצורות האות שי"ן בחנוכייה, בדומה לאות שי"ן המרובעת המעטרת את בתי התפילין. לאחר המפגש והשיחה בסלון של משפחת יודלביץ', פנו המשתתפים לתחנה האחרונה בסיור, בבית המנהל הקהילתי לב העיר בנחלאות.

הדלקת נרות חנוכה בבית משפחת יודלביץ'

במרכז הקהילתי פגשו חברי מועצת העם את מנהל הקונגרס הישראלי, ד"ר עו"ד גלעד וינר. גלעד בירך את חברי מועצת העם על השתתפותם הפעילה בסיור, סיפר על פעילותן של מועצות ההסכמה העירוניות בקונגרס הישראלי, והזמין את הנוכחים להשלים את הסיור בטעימה של מאכלים מסורתיים, כולל לביבות, פרי עמלה של תושבת השכונה. לאחר הטעימה השתתפו חברי מועצת העם בשיחה ערה עם רון לרמן, יו"ר מנהל הקהילתי ומי שהוביל בעבר את מועצת ההסכמות בירושלים. רון סיפר על השינוי ביחסו לחברה החרדית ועל מקומם של הקונגרס הישראלי ומועצת ההסכמות העירונית בתהליכי בניית הסכמות בעיר.

למצוא הסכמות באמצעות צרכים

כירושלמי שגדל בשכונה חילונית, רון לרמן לא פגש דתיים או חרדים עד שלב מאוחר בהתבגרות שלו וגם אז היה זה סביב קונפליקט אלים על פתיחת עסקים בשבת. הוא שיתף את חברי מועצת העם בסיפורו של הבר השיתופי שהקים עם חברים נוספים מהקהילה החילונית בבית הכרם בניסיון לענות על הצורך שלהם במקום בילוי שיהיה פתוח בשבת, על הצטרפותו לתנועת "התעוררות" בבחירות המוניציפליות ועל מועצת ההסכמות הירושלמית שהקים יחד עם בצלאל שטאובר מהקונגרס הישראלי. מועצת ההסכמות בירושלים כוללת תושבים חילונים, חרדים ודתיים לאומיים שנפגשים כדי להכיר, לשוחח ולהשתמש בכלים של גישור חברתי כדי לבנות הסכמות. "ככל שדיברנו יותר ויותר והבנו מה הצד השני רוצה, יכולנו לחשוב על פתרון לסוגיה שאיתה התמודדנו. כך מיקדנו במועצה מהי הבעיה של כל אחד מהצדדים ומצאנו פתרון שאיתו הגענו לעירייה ויכולנו גם להוציא אותו לפועל".

"רצינו להרחיב את המסר הזה", המשיך רון וסיפר על קמפיין הסובלנות שיצרו בשיתוף עם פלוגתא ומרכז הגישור והדיאלוג בקהילה של עיריית ירושלים. במסגרת הקמפיין ציירו שני מאיירים, חילונית ודתי, סדרת איורים בנושאי מחלוקת והסכמות. המיצג עיטר במשך כמה חודשים את תחנות הרכבת הקלה בירושלים ואליו נחשפו אלפי תושבים ומבקרים בעיר.

שיחה עם רון לרמן בבית המנהל הקהילתי

אחד המשתתפים שאל את רון שאלה פשוטה: "כיצד מגיעים להסכמות בוויכוחים אידיאולוגיים?" ורון השיב: "אחד הדברים שגיליתי במועצת ההסכמות בירושלים זה שגם בתוך ויכוחים אידיאולוגים, הרוב המוחלט של הוויכוחים הם על צרכים. צריך לזהות אותם ולתת להם מענה". נוסף על כך, הוא הסביר שרוב המאבקים בשסע הדתי, בירושלים ובכל הארץ, הם גם מאבקים על צביון. "המטרה שלנו היא שכולם, דתיים, חילונים וחרדים, ירגישו שיש להם מקום".

במילים הללו נחתם לו עוד סיור של מועצת העם, ועם התובנה הזו, שכולם צריכים להרגיש שיש להם מקום, חזרו חברי מועצת העם לביתם. הם עשו הרבה יותר מלעלות לירושלים ולהשתתף בהדלקת חנוכיות – הם הכירו מקרוב את החברה החרדית והרחיבו את התפיסה שלהם על הפסיפס הישראלי, הבנה שלימים, אנחנו בטוחים, גם תיתן את אותותיה באיחוי השסעים בחברה הישראלית.

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו

עוד במגזין

לוגו

לקהילת "מועצת העם" כבר הצטרפת?

אם מעניין לך פה וחשוב לך שהשיח הישראלי יהפוך להיות שיח של הסכמות, אנחנו רוצים אותך במועצת העם.

איך מצטרפים לפעילויות, לסיורים ולהרצאות?

דילוג לתוכן