ZEL_5701-min

יהודי, מוסלמי ונוצרי נפגשים במועצת ההסכמות של הקונגרס הישראלי באוניברסיטת בר-אילן.

לא, זו לא התחלה של בדיחה, אלא של תקווה. היחסים בין יהודים וערבים בישראל הם מורכבים מאוד, מה שהשתקף היטב ב"מדד ההסכמות" שערך הקונגרס הישראלי, שגילה שעוינות, חשדנות הדדית, דעות קדומות, התבדלות והרבה כאב מלווים את שתי הקבוצות. הצד השווה: כולם אזרחי מדינת ישראל. הצד השונה: שפה אחרת, מנטליות שונה וזהות לאומית שנתפסת כמאיימת על הצד השני.

 

להגיע להסכמות מבלי להתחמק מנקודות החיכוך

האב פרנצ'סקו וולטג'יו, נציג כנסיית "הר האושר" שבגליל, אקרם סאקאללה, עו"ד מוסלמי בעל דיפלומה ביישוב סולחות, ותמר דרמון, סמנכ"לית פעילויות במרכז בגין, יושבים סביב שולחן ומנהלים דיון ער בנוגע לעקרונות המנחים של מועצת ההסכמות ליחסי יהודים–ערבים. בין הנקודות שעולות: לנהל שיח מתוך כבוד, להתמקד בסוגיות מעוררת מחלוקות ולא להתחמק מנקודות חיכוך, להעניק נראות לשפה הערבית ועוד.

זהו המפגש הראשון של חברי וחברות מועצת ההסכמות ליחסי יהודים–ערבים. נוסף על פרנצ'סקו, אקרם ותמר, יושבות סביב השולחנות עוד חמש קבוצות, סה"כ כ-25 משתתפים ומשתתפות המגיעים מתחומי האקדמיה, הדת, החברה, הדיפלומטיה והמגזר השלישי; יהודים ומוסלמים, נוצרים ודרוזים, נשים וגברים, דתיים וחילונים. ישראלים אכפתיים שלא נכנעו לציניות ולייאוש, ונענו לקריאתו של הקונגרס הישראלי, שהוקם על ידי אנשי אקדמיה, פעילים חברתיים ואנשי עסקים, ובראשם איש העסקים מר חיים טייב, מייסד ונשיא הקונגרס, לשנות את השיח הציבורי בחברה הישראלית.

"הרעיון המרכזי של הקונגרס הישראלי הוא להשתמש בידע שכבר קיים, ולהפעיל עליו מתודות מעולם יישוב הסכסוכים והגישור, כדי לשנות את השיח הציבורי ולהפחית את המתחים בחברה הישראלית", מסביר מנהל הקונגרס הישראלי, עו"ד גלעד וינר. "הקונגרס הוא מיזם משותף של אנשי חזון מעולמות העסקים והעשייה הציבורית, יחד עם אנשי אקדמיה. השאיפה שלנו היא להשפיע על כמה שיותר חלקים בחברה הישראלית. חברי מועצת ההסכמות שנמצאים כאן הם מובילים חברתיים מקומיים. כל אחד ואחת מהם יוצר אדוות של שינוי מהמקום שלו. המשימה שלנו היא לבנות תוכנית הסכמות משותפת, המבוססת על מתודות מעולם הגישור, ולהטמיע אותה בחברה הישראלית, ואז האדוות הקטנות יהפכו לגל גדול".

פרופסור שחר ליפשיץ, ראש המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן וממייסדי הקונגרס הישראלי, מוסיף כי תכלית הקונגרס היא "לשמש בית לבניית הסכמות". פרופסור ליפשיץ מדגיש כי בניגוד למודלים אחרים, הקונגרס לא שואף לבוא עם פתרונות מלמעלה, אלא להעניק פלטפורמה למי שמעוניין לשבת יחד, כדי לנסות למפות יחדיו את הקשיים והאתגרים המונחים לפתחה של החברה הישראלית בסוגיית יחסי יהודים–ערבים. "הפוקוס הוא על שותפות וזיהוי צרכים", מדייק פרופסור ליפשיץ, "בעזרת שימוש בכלים מעולם הגישור ויישוב סכסוכים" .

 

הפילוג בחברה הישראלית: איום אסטרטגי

מועצת ההסכמות ליחסי יהודים–ערבים היא המועצה השנייה שהשיק הקונגרס הישראלי. המועצה הראשונה, שעסקה בנושא "יהדות במרחב הציבורי", סיימה שנה פורייה ורבת פעילות, שגם היוותה השראה לפתיחתן של מועצות מקומיות שיתמקדו בנושאים פנים-עירוניים בחמש רשויות מוניציפליות ברחבי ישראל. מועצות אלו בונות הסכמות בנושא "יהדות במרחב הציבורי" ומחוללת שינוי אמיתי בשטח.

ראשי הקונגרס הישראלי מעוניינים לשחזר את ההצלחה של מועצות ההסכמות בנושא "יהדות במרחב הציבורי" גם במועצה הנוכחית. קיימת הסכמה מקיר לקיר שבניית הסכמות בכל הנוגע ליחסי יהודים–ערבים במדינה היא אתגר מורכב, אך כגודל הקשיים גודל האופטימיות.

המשתתפים והמשתתפות במועצת ההסכמות נוגעים ביום-יום, כל אחד בתחומו, בזווית אחרת שמתייחסת לסוגיית יחסי יהודים–ערבים. מדובר באנשים בעלי מעגלי השפעה מקומיים ומשמעותיים. במהלך השנה הקרובה הם ייפגשו בקביעות, ימפו את הידע הקיים בסוגיה, ויבנו מסמך הסכמות משותף, שאת עקרונותיו הם יטמיעו כל אחד ואחת בעולם העשייה שלו. את מועצת ההסכמות מובילות שתי מגשרות, יהודייה וערבייה, שמתמחות בגישור וביישוב סכסוכים.

אחרי היכרות ראשונית, המשתתפים והמשתתפות מציפים את המטרות ואת החששות שלהם מהתהליך. בין המטרות שעולות בדיון נציין, בין השאר, את הצורך לצאת עם הגדרה משותפת לישראליות, לגרום לכך שאנשים במועצה יביאו את עצמם, ולא רק את הארגון שממנו הם מגיעים, לייצר שיח אופרטיבי שמחובר לשטח, ולא רק שיח תיאורטי-אקדמי, להשאיר אינטרסים פוליטיים בצד, אולם במקביל לייצג את מגזר הזהות שממנו הגיע כל אחד, ועוד ועוד.

אך לפני הפתרונות, חשוב לחדד את עילת ההתכנסות. מתן יפה, בחור צעיר ואנרגטי שעומד בראש ארגון "כוכבי המדבר" שעוסק בטיפוח מנהיגות צעירה בחברה הבדואית בנגב, מסביר מה הניע אותו להצטרף כחבר במועצת ההסכמות: "האיום האסטרטגי הגדול ביותר על המדינה הוא הפילוג ההולך וגובר בחברה הישראלית. כדי לשנות את המציאות, צריך לנסות ולהבין נרטיבים אחרים, ולא להיות כלוא בתוך הנרטיב שלך. כולנו מגיעים מרקעים אחרים ומעולמות תוכן שונים. המכנה המשותף בין חילוני כמוני לבין הדתי, החרדי, הערבי, או הדרוזי הוא שכולנו ישראלים, ויש לנו אחריות להגיע להסכמות למען העתיד המשותף שלנו במדינה".

 

"הרבה צעירים ערבים רוצים להיות חלק מהישראליות"

המילה "ישראליות" נזרקת לחלל האוויר הרבה פעמים במהלך הדיונים. "בישראל השיח מתמקד כל הזמן במתח בין יהודית לדמוקרטית", מציין ספואן מריח, מנהל תוכניות למגזר הדרוזי בקרן לידידות וסגן אלוף במילואים, "אבל הבחירה היא לא או או, אלא גם וגם. אני גם ישראלי וגם דרוזי. בדיוק כמו שיהודי דתי מניו ג'רזי הוא גם יהודי וגם אמריקאי".

אשרף ג'בור, מנהל התוכנית הלאומית להנגשת השכלה גבוהה לחברה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית, מצביע על בעיה של חוסר אמון: "יש לנו הזדמנות היסטורית לשנות את המצב", הוא מסביר. "אחרי האביב הערבי, הערבים הישראלים, ובעיקר הצעירים, הבינו שהם חיים במדינה מפותחת שיכולה לספק להם מובּיליות חברתית ופרנסה בכבוד, ולכן שאפו לחזק את הזיקה למדינה. הרבה צעירים ערבים שמזדהים מאוד עם הישראליות, עם מוסדות המדינה ואפילו עם סמלי המדינה רוצים להיות חלק מהישראליות".

כשהקבוצות מתכנסות חזרה לשולחן המרכזי, מנחת האירוע, ד"ר רויטל חמי זינידן, מומחית לגישור וליישוב סכסוכים, מבקשת להמחיש לנוכחים את ההבדל בין שני מושגים מרכזיים בעולם הגישור: "עמדות" ו"צרכים". על המסך מוקרן מערכון של "ארץ נהדרת" בכיכובו של שאולי. המערכון מציג חברי קבוצת רכישה, שלא מצליחים להגיע להסכמות בנוגע לצבע הבניין העתידי, עוד בטרם הונחה אפילו לבנה אחת.

המערכון מצחיק את כולם. בעולם שבחוץ הם הערבי, הדוס, השמאלן, הפשיסט, הגוי והשיקסע, ואילו כאן, במועצת ההסכמות של הקונגרס הישראלי, הם בני אדם רגילים, שפשוט נהנים יחד מהומור משובח.

אז התחלנו בחיוך וסיימנו בחיוך. כעת, כל שנותר זה לקוות שמועצת ההסכמות של הקונגרס הישראלי תעזור לכולנו – ערבים ויהודים כאחד – להמשיך לחייך.

 

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד במגזין

מי אנחנו?

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף של אנשי אקדמיה, עסקים ופעילים בולטים בציבוריות הישראלית, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. אנו מאמינים כי המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print