אלקס ריף, ממייסדות "לובי המיליון"

כדי להכיר את האתגרים ולהציע דרכי בניית הסכמות שיגשרו על המחלוקות והשסעים בחברה הישראלית, פועל הקונגרס הישראלי במספר מישורים השלובים זה בזה. בדרך כלל, אנחנו מתחילים בלהקשיב לחברה הישראלית. אנחנו עושים זאת, בין השאר, על ידי סקרים ומשאלים. בהתאם למסקנות העולות מההקשבה הזו, מתגבשים פתרונות ופעולות שמטרתן לצמצם פערי ידע, לתחם את המחלוקות לתחומים ברורים, ולהציע כלים יישומיים לתחילתו של תהליך בניית הסכמות.

משאל דוברי הרוסית בישראל: תחושת חוסר ייצוג ורצון להכיר יותר

במשאל שערכנו בחודש דצמבר 2020 ועסק בדוברי הרוסית בישראל, גיבשנו מספר תובנות מעניינות. למשל, דוברי הרוסית בישראל מרגישים תחושת חוסר ייצוג הולם ברוב מוקדי הכוח בישראל. תובנה נוספת שעלתה, הפעם מהצד של שאר הישראלים, היא ש-67% ביטאו רצון להכיר טוב יותר את דוברי הרוסית בישראל והאתגרים העומדים בפניהם בחברה הישראלית.

כדי לענות על הצורך הזה להכיר יותר ולהבין את דוברי הרוסית בישראל, קבוצה המונה מעל 1,200,000 איש, נקטנו שתי פעולות מיידיות: האחת – בניית יחידת היכרות עם דוברי הרוסית בישראל, שמטרתה להעניק ידע נוסף, להציף את אתגרים שעלו מהמחקר ולתחם סוגיות במחלוקת, וכך לסייע בחיבור בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. הפעולה השנייה שנקטנו היא קיומו של אירוע מקוון בפלטפורמת "מועצת העם", המונה כיום מעל 6,000 ישראליות וישראלים, שבו ניתנה למשתתפים הזדמנות לשמוע ממקור ראשון שתי נשים ישראליות בולטות בקבוצת הישראלים דוברי הרוסית, ששיתפו את הקהל באופן שבו הן רואות את המציאות הישראלית.

כלל פעילות הקונגרס הישראלי הנוגעת לדוברי הרוסית בישראל נעשה בשיתוף לובי המיליון, המייצג את האינטרסים של 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית בישראל.

מהפכה של חברה

ביום ראשון ה-14.3 בשעה 21:00 בערב, שבוע וחצי לפני מערכת הבחירות הרביעית שנערכה בישראל בתוך שנתיים, התכנסו ישראליות וישראלים מכל גווני הקשת לאירוע וובינר של "מועצת העם", שהוקדש כולו להיכרות עם קבוצת דוברי הרוסית בישראל. את האירוע הנחה ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי, שאירח שני קולות מרכזיים: אלקס ריף, ממייסדות "לובי המיליון", שייצגה את נקודת השקפתה על האתגרים הקיימים בשטח, ופרופסור לריסה רמניק מאוניברסיטת בר-אילן, החוקרת את המפגש הבין-תרבותי בין ישראלים דוברי רוסית לישראלים ותיקים, שייצגה את הפן האקדמי-מחקרי.

ד"ר עו"ד גלעד וינר
ד"ר עו"ד גלעד וינר

את האירוע פתח ד"ר עו"ד וינר בהצגת נתונים נבחרים שעלו במשאל דוברי הרוסית בישראל. אחד הנתונים המשמעותיים עסק בהשתלבותם של דוברי הרוסית בחברה הישראלית: 77% מהמשיבים על המשאל סבורים כי דוברי הרוסית לא השתלבו מספיק בחברה הישראלית, והאחריות הוטלה ברובה (37%) על החברה הישראלית, לצד האשמה לא מבוטלת (25%) של המדינה. בהמשך, הוצגה רשימת תפיסות וסטיגמות הקיימות בקרב ישראלים מהמגזר הכללי ביחס לקבוצת דוברי רוסית בישראל, מהן עולה כי אחוז גדול מהישראלים חושב באופן חיובי על דוברי הרוסית בישראל. כך, למשל, מייחסים ישראלים רבים לדוברי הרוסית העדפה לספרות קלאסית ונטייה למקצועות ריאליים, אך לצידם עדיין קיימות סטיגמות שליליות כמו נטייה לפשיעה, מתירנות בקרב הנשים ונטייה לאלכוהוליזם: "מנתוני המשאל אנחנו למדים שהחברה הישראלית אינה תופסת בצורה שלילית את אוכלוסיית הישראלים דוברי הרוסית, ואפילו נוטה לשתף פעולה באחוזים גבוהים ולתת אמון בקבוצה הזו", ציין ד"ר עו"ד וינר.

לצד החשיבות של סטיגמות ותפיסות בעייתיות בעניין גישור על פערים בין קבוצות, הנתון המשמעותי ביותר שהוצג באירוע הוא דווקא זה המתייחס לתחושת תת-ייצוג של ישראלים דוברי רוסית בציבוריות הישראלית. ממשאל הקונגרס עלו תחושות קשות מצד דוברי הרוסית, שאינם מרגישים כי הם מיוצגים כראוי במקומות רבים במרחב הציבורי: ברשות השופטת, בתקשורת, בממשלה ועוד. לבסוף, הוצג הנתון המתייחס להיכרות של הציבור עם התרבות הרוסית, המעיד על שינוי שמתרחש בציבור הישראלי: "אם לפני עשור ישראלי ממוצע לא ידע מה זה נובי-גוד, הרי שהיום כמעט מחצית מהישראלים מכירים את החג הזה, וחלק נכבד מהם גם סבור שמדובר בחג ישראלי. בעיניי – אנחנו בעיצומה של מהפכה", סיכם ד"ר עו"ד וינר את שלב הנתונים.

"הרבה שנים התביישתי בזהות הרוסית שלי. רציתי להיות צברית"

לצד השיח האקדמי והפוליטי-חברתי החשוב שלשמו התארחו פרופסור רמניק ואלקס ריף באירוע, מעניין היה לשמוע גם את הנימה האישית בנוגע לחוויות העלייה השונות שלהן, שמהן עלו פערים תפיסתיים בין דוברי רוסית מדור 1 – דור ההורים, ומדור 1.5 – דור הילדים שנולדו בארץ. בעוד התיאור של פרופ' רמניק, שעלתה לישראל בעלייה הרוסית הגדולה של שנות ה-90, היה פרקטי מאוד והתמקד באתגר החיבור והתקשורת בין ישראלים לבין עולים מברית המועצות לשעבר – אתגר שאותו הגדירה "פרויקט רב-שלבי ורב-דורי" ובו בחרה גם לעסוק כתחום מחקר – מסיפורה של ריף בת ה-35 עלתה נימה שונה מאוד: "עליתי לארץ מאוקראינה בגיל חמש, והרבה מאוד שנים התביישתי בזהות הרוסית שלי. רציתי להיות צברית, לדבר בלי מבטא, להתנדב, לשמוע אריק איינשטיין ויהודית רביץ וללמוד באוניברסיטה הכי עברית שאני מכירה".

אלקס ריף, ממייסדות "לובי המיליון"
אלקס ריף, ממייסדות "לובי המיליון"

את ההסבר לפער בגישות ובתפיסת הישראליות נתנה פרופ' רמניק: "אם נתנתק מהגדרות אידיאולוגיות, ישראלים דוברי רוסית הם מהגרים ממקומות שונים, שחלקם הגיעו לארץ לפני 30 שנה וחלקם לפני חמש שנים, וכל אחד מהם הגיע בגיל שונה – חלקם בגיל 20 וחלקם בגיל 50. בהתאם לכך, המסלול של כל אחד מקבוצת הישראלים דוברי הרוסית שונה לחלוטין. המכנה המשותף הוא השפה, והמורשת התרבותית הרוסית/סובייטית שכולנו צמחנו בתוכה ומהווה מקור התייחסות משמעותי עבורנו, הדור המבוגר יותר. אצל הצעירים שכבר נולדו פה – זה שונה". את הפער המתואר אפשר לראות בפועל אם מסתכלים על נתוני ההצבעה של הקבוצה: "בבחירות 2019 סבב א', הצביעו 40% מדוברי הרוסית בישראל לליברמן, ואילו היתר התפלגו בין שאר המפלגות", אמרה אלקס ריף. "זו התפלגות שדומה יותר למה שקורה בחברה הישראלית הכללית, ומעידה על מגמה של שינוי תפיסתי".

השלב הזה של הדיון הותיר את הצופים עם מסקנה ברורה: אוכלוסיית דוברי הרוסית בישראל היא אכן קבוצה גדולה ומשמעותית, אך הניסיון להכליל את כולה תחת מספר מצומצם של הגדרות ומאפיינים הוא ניסיון שנועד לכישלון.

מנפצות סטיגמות: נשים דוברות רוסית מובילות בזירה הפוליטית

"מדוע זקוקה החברה הרוסית לקיום חיי תרבות משלה?" השאלה הזו, שאותה הפנה ד"ר עו"ד וינר לחברות הפאנל, עוסקת באחד המאפיינים הבולטים של דוברי הרוסית בישראל, שבא לידי ביטוי גם במשאל – קיום חיי תרבות ומסחר נפרדים, הכוללים, בין היתר, גם חנויות מכולת ייעודיות עם מוצרים ייחודיים.

"העלייה הרוסית היא העלייה הראשונה בישראל שיכלה למעשה לבחור בין מחיקה עצמית לבין בחירה בתרבות שלה", מסבירה ריף, וטוענת כי שימור התרבות הרוסית מאפשר המשכיות של מסורת ארוכה לצד צמיחה לתוך חברה חדשה. "אנחנו מנסים לעשות מקום לרב-תרבותיות בישראל, ומשתדלים לקחת אותה מהמקום התרבותי גם לזירה הפוליטית". פרופ' רמניק, ששייכת לדור שלא ידע להשמיע את קולו כראוי, הביעה שביעות רצון למשמע הדברים: "הדור הראשון של המהגרים התקשה מאוד להתברג במוקדי השפעה. הוא לא מקושר מספיק בחוגים הנכונים, ולצד העובדה שזהו מאפיין טבעי של דור ראשון להגירה – המוטיבציה של הדור הצעיר מבורכת". בין השורות, מזכירה פרופ' רמניק תופעה מעניינת – רוב האקטיביסטיות בחברה הרוסית הן נשים, שפיתחו תודעה פמיניסטית-אקטיביסטית, ככל הנראה כתוצאה מסטיגמות שנוצרו לגביהן בחברה הישראלית: "הנשים הצעירות רוצות לעשות צדק עם דור האימהות. הן נלחמות לעמוד בקדמת הבמה ולקדם את קהילת דוברי הרוסית בישראל".

 

ריף, שמזכירה לכל אורך האירוע את אימה העולה מאוקראינה שאינה יכולה לפרוש לגמלאות בכבוד לאחר שעבדה רוב השנים כמנקה בחברת קבלן, היא אחת מאותן נשים צעירות השואפות לעשיית צדק עם דור האימהות, שלא סבלו רק מסטיגמות, אלא גם מתנאי מחיה לא פשוטים. "אנחנו ציבור שקשה להניע אותו לפעילות פוליטית-חברתית, ציבור פסיבי שלא רגיל לצאת לרחובות ולהפגין, אבל הדור הצעיר החליט לקחת אחריות", היא פוסקת בהחלטיות, וזוכה לגיבוי ולחיזוק של הדברים מפרופ' רמניק: "הדור הבא הוא הדור הגלובלי, זה שגר בעולם פתוח ושולט בכמה שפות ויש לו ריבוי הזדמנויות. בסקר שערכנו לפני שנתיים, עלה כי פחות מ-50% מהצעירים דוברי השפה הרוסית בטוחים לגבי עתידם בישראל. חשוב שיותר אנשים ירגישו שישראל היא הבית, כדי שיישארו פה".

חיכינו 30 שנה, עכשיו אנחנו רוצים תוצאות

בעולם יישוב הסכסוכים, שעליו מבוססת המתודולוגיה של הקונגרס הישראלי, נהוג לקחת בעיה גדולה ולפרק אותה לחלקים כדי להגיע לפתרון. לובי המיליון, המקדם לא מעט נושאים חשובים עבור דוברי הרוסית בישראל, פועל במספר חזיתות בו זמנית ומתמודד עם בעיות קשות לפתרון. "אולי שווה, כטקטיקה יזומה, לבחור את הקרבות הנכונים, להפריד סוגיות מורכבות ולייחד את המאבקים

לוגו לובי המיון

לסוגיות שהן פתירות?" מקשה ד"ר עו"ד וינר על ריף עם שאלה שעולה מהקהל בבית, אך ריף מצידה אינה מתבלבלת, ומסבירה כי ההשקעה של לובי המיליון בהפסקת בירורי-יהדות נועדה להנכיח את העובדה ש"אנחנו חלק מהחברה הישראלית, וצריך לקבל את זה". ולצד זה, היא ממשיכה, נמשכת הפעילות בכל הכוח גם במישורים האחרים, מתוך אג'נדה ברורה: "אין לנו זמן לבחור את המלחמות שלנו. חיכינו 30 שנה, עכשיו אנחנו רוצים תוצאות".

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו

עוד במגזין

לוגו
דילוג לתוכן