מפגש סיום תוכנית 21

זה היה מראה לא שגרתי. בחדר הישיבות המרווח במשרדי "קרן מנומדין" בהרצליה, המשדר מכל עבר יעילות עסקית ותחושת היי-טק עדכנית, ישבו יחד חרדים וחילונים, צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, מכל הקשת החברתית והפוליטית. המשותף לכל היושבים סביב השולחן הוא היותם יזמים חברתיים המשתתפים ב"תוכנית 21" של הקונגרס הישראלי.

"תוכנית 21" נועדה לקדם יוזמות חברתיות שיסייעו להקטנת השסע הלאומי, השסע החריף והעמוק ביותר בחברה הישראלית. בשלב הראשון כללה התוכנית יזמים חברתיים מהמגזר היהודי שהכירו לעומק את המגזר הערבי, ובשלב השני תתקיים פעילות מקבילה עבור יזמים מהמגזר הערבי שיכירו לעומק את המגזר היהודי. ולמה דווקא המספר 21? לא רק מכיוון שהתוכנית הושקה בשנת 2021, אלא גם כיוון ש-21% מאוכלוסיית ישראל היא האוכלוסייה הערבית.

אך מדוע נערך המפגש החברתי במשרדי קרן מנומדין?

להתמודד עם שסעים חברתיים בעזרת כלים עסקיים

קרן מנומדין הוקמה על ידי איש העסקים והיזם חיים טייב, בשיתוף המנכ”לית המייסדת ד”ר מירב גלילי, מתוך כוונה לשנות מהיסוד את עולם הפילנתרופיה והיזמות החברתית.

בעזרת מודלים עסקיים, מעודדת הקרן פתרונות חברתיים בני-קיימא, כאלה שיכולים לממן את עצמם, בעזרת שילוב של פילנתרופיה אסטרטגית, מודלים של מימון מרובד והשקעות אימפקט. הקרן מקדמת יזמויות שונות בעולם ובישראל, ופרויקט הדגל החברתי שלה הוא "הקונגרס הישראלי", שאותו הקימה בשותפות עם אוניברסיטת בר-אילן, תוך שאיפה ליצור "בית לבניית הסכמות" בעזרת כלים גישוריים מעולם העסקים.

זו בדיוק הסיבה שבגינה התקיים המפגש במשרדי הקרן, וכפי שתיאר זאת מנהל הקונגרס הישראלי, ד"ר עו"ד גלעד וינר: "המטרה שלנו היא להקנות ליזמים האלה, שכבר פועלים בשטח, את הידע והכלים שיאפשרו להם להגדיר את האתגרים המרכזיים באיחוי השסע, ולעודד אותם להקים יזמויות בתחום זה, מתוך חשיבה יזמית ועסקית ותוך שילוב כלים גישוריים לבניית הסכמות חברתיות". מטרה נוספת שהוגדרה לתוכנית היא עידוד יזמים עסקיים מהחברה היהודית ומהחברה הערבית לשתף פעולה ולחזק יחד את החוסן החברתי של המדינה.

המפגש הנוכחי, במשרדי קרן מנומדין, מסכם את החלק הראשון בתוכנית: מסע בן שמונה מפגשים שכלל הרצאות, מפגשים וסיורי שטח כהכנה לשלב הבא – שלב היישום בשטח.

מפגש סיום תוכנית 21

ד"ר מירב גלילי: "יזמות בת-קיימא משחררת את התלות בתורמים"

לאחר ההתכנסות והכיבוד הקל, נפתח המפגש בשיחה עם ד"ר מירב גלילי, מנכ"לית קרן מנומדין. בשיחה אישית ובגובה העיניים, פרשׂה ד"ר גלילי את תחנות חייה אשר הובילו אותה להקמת הקרן, ולאחר מכן שיתפה את היזמים שבחדר בצרור עצות מעשיות להצלחת היזמויות שלהם בהמשך דרכם. "מטרתה של יזמות חברתית אינה רק לספק פתרון זמני, אלא לבנות פתרון לטווח הארוך, מה שמצריך משאבים שוטפים. פילנתרופיה היא פתרון שאינו בר-קיימא ליזמויות כאלה, כיוון שהיזמים החברתיים תלויים בתורמים. יזמות בת-קיימא נותנת כלים מעשיים שיכולים לייצר מודלים עסקיים רווחיים, שמביאים כסף חדש, מחוץ לפילנתרופיה. בצורה זו, הצד שמקבל את הכלים אינו תלוי בתורמים ומסוגל לצמוח בצורה עצמאית על ידי יישום הכלים שקיבל בשטח". עם זאת, הסבירה ד"ר גלילי, "לעיתים נדרש שילוב בין פילנתרופיה אסטרטגית למודל בר-קיימא, בעיקר לשלב הראשון – ההון הראשוני לפיתוח המודל בר-הקיימא. זו הסיבה שקרן מנומדין משלבת בין כלים שיוצרים מימון מרובד".

לאחר שפרשׂה בפני המשתתפים דוגמאות מהשטח, התקיים דיון מעשי ובו השיבה ד"ר גלילי לשאלות היזמים על דרכי קידום יזמויות, מדידת אימפקט לאורך זמן והאופן שבו קרנות השקעה וקרנות פילנתרופיות רואות יזמויות חברתיות.

על אף שהדיון התקיים בשפה עסקית ויזמית המעוגנת בקרקע המציאות, הקפידה ד"ר גלילי לסיים את השיחה באמירה מעוררת השראה שלאורה היא פועלת: "אל תפחדו להשתמש בקלישאות. ככל שהסיסמה גבוהה יותר – ככה החלום גדול יותר".

מפגש סיום תוכנית 21

פיץ' עסקי ליזמות חברתית: חברי התוכנית מתרגלים שפה חדשה

לאחר שהסתיים המפגש עם ד"ר גלילי, עבר המפגש לשלב הבא שלו: הצגת יזמויות שכבר מתגבשות בקבוצה. היזמויות האלה החלו לקרום עור וגידים במהלך החודשים האחרונים, שבהם רכשו משתתפי התוכנית ידע מגוון, החל בסדנאות לרכישת כלים גישוריים, דרך סיורים בשפרעם, אבו גוש ומזרח ירושלים, וכלה בהרצאות של מומחים בעולם העסקי והחברתי. עתה, במפגש המסכם חלק זה ומסמן את המעבר מתיאוריה למעשה, הוזמנו משתתפי התוכנית להציג את ניצני היזמויות שלהם לאנשי הקרן, ב"פיץ'" יזמי-עסקי, שמדבר שפה מעשית של אימפקט, מימון ויעדים.

דוגמה לאחת היוזמות שהוצגו היא של שניים ממשתתפי התוכנית, גילאור דמארי ואלדד ברבר. את היוזמה הם הציגו כ"תרבות אברהם", מיזם שנועד לייצר תשתית תרבותית משותפת ליהודים ולערבים. הדרך לעשות זאת היא להפגיש אומנים ערבים ויהודים מאותו תחום אומנות על מנת ללמוד על העולם האומנותי של המגזר האחר וליצור שיתופי פעולה. ברוח הכלים העסקיים, כללה המצגת התייחסות מעשית למיזם: אורכו של כל מחזור מפגשים, היעדים, ורעיון להעמדת תערוכה משותפת בסיום כל מחזור, המורכבת מהעולם התרבותי של שני המגזרים. אמרתם תערוכה? לאחר השיחה עם ד"ר גלילי, מתלחשים היזמים ביניהם על מכירת כרטיסים אליה, במסגרת חשיבה בת-קיימא.

מיזם נוסף, שהוצג על ידי צופית אליצור, עסק בהנגשה דיגיטלית של סיורים וירטואליים בחברה הערבית שיעודד כמה שיותר ישראלים לצאת למסע שיוצא מעולמם האישי ויפגיש אותם עם חיי הקהילה הערבית ברבדיה השונים: משפחה, מורשת, דת, הגות, תרבות ואתגרי הקהילה. גם במקרה זה, היישום של פלטפורמה כזו מצריך תכנון וחשיבה יזמית עסקית.

עוד מיזם, שהוצג על ידי אורנה היילינגר, עסק בשינוי שיבוא מלמעלה, מחברי הכנסת היהודים והערבים, על ידי הכנסת השיח ביניהם למסלול אחר: להפגיש שני חברי כנסת משני קצוות הקשת הפוליטית, חבר כנסת ערבי וחבר כנסת יהודי, לשיח מתועד שישודר ברשתות החברתיות בשידור חי. הצגת המיזם כללה גם כאן את הפן המעשי, באמצעות פירוט דרכים אפשריות לביצוע, לרבות שיתוף פעולה עם ערוץ הכנסת.

לאחר שסיימו חברי התוכנית להציג את היוזמות, חולקו להם תעודות סיום שיאפשרו להם להתחיל בחלק המעשי: יישום היוזמות בשטח.

מסתכלים קדימה: "עכשיו צריך לחולל את השינוי"

המפגש הסתיים, אך מהאינטראקציה בין החברים, המתאספים בחבורות קטנות ומשוחחים בהתלהבות, ברור שלא רק שנוצרו בין המשתתפים קשרים משמעותיים, אלא שהקשרים האלה גם יהפכו ליזמויות בשטח.

"ראינו היום יזמים חברתיים שבאו ללמוד ולהקשיב", מסכם את המפגש עו"ד ד"ר גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי, "אנשים עם רעב גדול להבין איך מתגברים על השסע הלאומי על ידי כלים מעולם היזמות העסקית. במהלך התוכנית הם קיבלו את הידע והכלים שיכולים לעזור להם לחולל שינוי בחברה הישראלית. עכשיו צריך לקחת את הידע והכלים ולחולל את השינוי הזה. הקונגרס הישראלי ימשיך ללוות את היזמים, ולסייע להם בכך".

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו

עוד במגזין

לוגו
דילוג לתוכן