יזמים חברתיים? תוכנית 21 עשויה להיות ההכשרה שאתם מחפשים

השסע הלאומי בישראל אף פעם לא היה עניין פשוט, אך בעקבות המאורעות האחרונים בערים המעורבות, נראה שהוא יצא משליטה. על השאלה מהי בדיוק הבעיה ומי אחראי לה אפשר לדון ימים ולילות, אך מה שברור הוא שהחיכוך המתמיד של המגזר היהודי עם המגזר הערבי בישראל פוגע בסופו של דבר בכולם.

אפשר לבוא ולטעון: בשביל זה יש לנו נבחרי ציבור, וממשלה וכנסת. אלו האנשים והמוסדות שאמורים לפתור בעיות כאלה עבורנו. ובכן, אנחנו לא שוללים גישה זו, אבל כן מציעים אפשרות אחרת: מעורבות אזרחית מהשטח, אשר תקדם את הדרך לפתרונות קונקרטיים ולהסכמות בשטח.

"לפני שמגבשים הסכמות – חייבים להכיר את הסוגיות היטב, ומהשטח"

השסע הלאומי בישראל, המבוסס על שנים רבות של מחלוקות ומתיחות, כולל בתוכו רכיב משמעותי של חוסר היכרות בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית. לדברי ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי, "חוסר היכרות עם האחר הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על היכולת להגיע להסכמות חברתיות. לכן, נדרשת פעילות הדדית שבה יזמים חברתיים מהמגזר היהודי עוברים הכשרה שתכיר להם מקרוב את החברה הערבית ואתגריה, ויזמים חברתיים מהמגזר הערבי יעברו הכשרה שתציג את הצד היהודי".

כצעד ראשון ביוזמה זו, גיבש הקונגרס הישראלי את "תוכנית 21" – הכשרה ממוקדת ומזוקקת ליזמים חברתיים מהמגזר היהודי שרוצים לקדם פתרונות בגזרת השסע הלאומי. כצעד שני מתוכננת הקמת הכשרת המראה שלה, המיועדת ליזמים חברתיים מהמגזר הערבי.

יזמים חברתיים? תוכנית 21 עשויה להיות ההכשרה שאתם מחפשים

את "תוכנית 21" יובילו מטעם הקונגרס הישראלי בצלאל שטאובר וחן קופרמן, צמד יזמים צעירים בעלי רזומה חברתי מכובד. בריאיון משותף שערכנו איתם, הם חושפים את פרטי התוכנית, ומסבירים את אחד מעקרונות היסוד של פעילות הקונגרס הישראלי: הצורך החיוני להכיר את החברה והתרבות של האחר, לפני שמתחילים לגבש הסכמות על חיים משותפים בישראל.

"יש ניואנסים תרבותיים שצריך להכיר כשבאים להידבר עם הצד השני"

למקרה שלא נתקלתם בשם שלו עד היום, הינה קצת מידע: בצלאל שטאובר, בוגר קורס גישור של הקונגרס הישראלי ומוביל מועצת ההסכמות הירושלמית של הקונגרס, הוא מנהל מערך הדיגיטל הלאומי של משרד הכלכלה, חבר בהנהלת מִנהל קהילה בעיריית ירושלים, יו"ר עמותת 0202, ובגדול – אדם עסוק ומנוסה מאוד בזירה החברתית. לצידו, הכירו את חן קופרמן – מייסד מיזם ועמותת Blend.Ar , בית ספר חדשני ללימוד השפה והתרבות הערבית – שמלמד ערבית באמצעות מודלים ייחודיים שחן פיתח יחד עם ג'וינט ישראל וקרנות הביטוח הלאומי. את המודל של Blend.Ar העמותה מפעילה בארגוני מגזר ראשון, שני ושלישי, הכוללים מועצות מקומיות מעורבות ותוכניות צוערים, בצד חברות הייטק כמו מיקרוסופט. את כל הכישרון, הידע והמוטיבציה האלה מביאים איתם בצלאל וחן לתוכנית 21, שאותה יובילו יחד עבור הקונגרס הישראלי.

בצלאל, חן – מאיפה הגיע השם "תוכנית 21"?

חן: זה בעצם חיבור של שני דברים: אחוז המגזר הערבי מתוך האוכלוסייה בישראל עומד כיום על כ-21%, והשנה שבה התוכנית יוצאת לדרך, 2021.

בצלאל: 21% זה כבר נתח חברתי מכובד. לפעמים, כדי לקבל פרופורציות, צריך נתונים ומספרים שיבהירו במה אנחנו עוסקים. במקרה הזה – קרוב לרבע מהאוכלוסייה בישראל היא ערבית. זה מבהיר את הצורך בקידום פתרונות, ואנחנו כאן כדי לקדם אחד כזה: הכשרה ליזמים חברתיים.

בצלאל שטאובר
בצלאל שטאובר

למה יזמים חברתיים צריכים תוכנית הכשרה כזו?

בצלאל: יש עניין מהותי ביותר בכל מה שקשור לעיסוק בשסע הלאומי ולקידום פתרונות מול החברה הערבית, והוא שגם מי שעוסק בנושא – מתעסק סביב השסע ולא עוסק במהות הבעיה, שמתחילה קודם כול בהגדרת האתגר שאותו צריך לפתור כרגע.

חן: "השסע הלאומי" זו כותרת מאוד רחבה, שכוללת בתוכה אינספור אתגרים ובעיות. הכיוון שאני מאמין בו הוא לא לעסוק בסכסוך ובמי עשה מה למי ומתי, אלא בהיכרות מעמיקה של התרבות וערכי החברה הערבית. חשוב לדעת שגם החברה הערבית עצמה מורכבת מהמון זרמים ומגזרים, ומתנהלת בצורה אחרת מזו של החברה היהודית. יחידת ההיכרות עם החברה הערבית, שחלקים ממנה ילוו את התוכנית, ואשר אותה בנינו יחד עם הקונגרס הישראלי, יכולה להתחיל לתת מושג על השוני הזה, וזה מה שאנחנו באים לשנות במסגרת התוכנית – להעניק ליזמים הבנה תרבותית של החברה שאיתה הם רוצים להתעסק ולעבוד, וכלים מעשיים לקידום יוזמות ופתרונות.

חן קופרמן
חן קופרמן

תוכלו לתת לי דוגמאות לכלים שיקבלו משתתפי התוכנית?

חן: כמי שעוסק בהוראת השפה הערבית ובקידום היכרות עם התרבות הערבית, אני יכול להגיד שיש המון ניואנסים תרבותיים קריטיים מאוד שצריך להכיר כשבאים להידבר עם הצד השני. לצורך העניין, למשל, אם בחברה היהודית אנחנו פונים לבית המשפט לצורך יישוב סכסוכים, הרי שישנם גורמים בחברה הערבית שלעיתים קרובות יעדיפו לפנות להליך בוררות. זה שיש גם בית משפט שרעי או בית משפט שלום לא אומר שהם הסמכות העליונה כשזה מגיע ליישוב מחלוקות מסוימות. ההבנה של העניין הזה לבדו יכולה לשפוך אור ולייצר שפה משותפת שתאפשר גישור בשטח, וזה לא משהו שהרבה ישראלים-יהודים מבינים.

בצלאל: נוסף על היכרות עם התרבות, ההיררכיה ואופן הפעולה של החברה הערבית, ננגיש למשתתפים גם כלים גישוריים ויזמיים שיסייעו להם בשטח בקידום יוזמות ורעיונות. לצורך כך מעמיד הקונגרס הישראלי לרשות המשתתפים בתוכנית מומחים בעלי שם מתחומים שונים, כמו פרופ' שחר ליפשיץ, ד"ר עו"ד גלעד וינר, ד"ר מירב גלילי ומוהנד סעד. מדובר על שילוב מוחות, כוחות וידע שיעניקו ערך ייחודי וקריטי לעיסוק בסוגיית השסע הלאומי בישראל.

"התוכנית מעניקה לא רק ידע וכלים אלא גם חיבורים אנושיים, שהם הבסיס לקידום יוזמות"

אנשים שעשייה זורמת בדמם נוטים להיות עסוקים יותר מאנשים אחרים. אנחנו תוהים אם הם יבינו את הצורך בתוכנית ההכשרה לפני שיוצאים לדרך.

איזה סוג של אנשים אתם רוצים לראות בתוכנית?

בצלאל: אנחנו שואפים למפגש בין כל קצוות הקשת החברתית בישראל, אנשים בעלי עמדות פוליטיות מגוונות, מאזורים גיאוגרפיים שונים בארץ, ובעלי תחומי עיסוק שונים. אנחנו מאמינים שבדרך הזו נוכל לקבל תמונה צבעונית ורחבה של המצב, ונצליח להגדיר טוב יותר את האתגרים שצריך לעסוק בהם כרגע. אם תשאלי אותי, גם למנכ"ל שלום עכשיו וגם למנכ"ל אם תרצו יש מה לעשות בתוכנית שלנו. בפועל, לתוכנית מגיעים משפיעים חרדים וחילונים, ימנים ושמאלנים.

חן: כשגיבשנו את התוכנית, עשינו את זה לאור ההבנה שאנחנו רוצים להוביל אנשים שגם להם יש מה לתרום לנו. זה נכון גם לגבי התכנים שיועברו – כל אחד מהמפגשים הוא כזה שמעניין גם את בצלאל ואותי. זו חבורה שאמורה להיתרם מעצם השהייה יחד.

יזמים הם אנשים עסוקים בדרך כלל. כמה זמן יצטרכו להקדיש לטובת התוכנית?

בצלאל: אנחנו מדברים על תוכנית מזוקקת בת שמונה מפגשים, שבה כל מפגש הוא אינטנסיבי וממצה. המפגשים עצמם ייערכו בחלקם באוניברסיטת בר-אילן, וחלקם בשטח – למשל, סיור בשפרעם, באבו גוש ובירושלים.

חן: חשיבות ויוקר הזמן הם עניין שברור לבצלאל ולי היטב, כאנשים שעובדים מסביב לשעון. אבל צריך להבין שתוכנית 21 היא לא רק תוכנית לקבלת כלים וידע, היא גם מקום ליצירת חיבורים אנושיים איכותיים, שבסופו של דבר הם הבסיס לקידום יוזמות, מכל סוג. תשאלי כל יזם, בכל תחום, אם הוא הצליח לעשות משהו לבדו. זה בלתי אפשרי, בטח כשאנחנו מדברים על שינוי חברתי.

יזמים חברתיים? תוכנית 21 עשויה להיות ההכשרה שאתם מחפשים

מהם הקריטריונים שלפיהם נבחרים היזמים לתוכנית?

בצלאל: ככלל, התוכנית מותאמת לאנשים שיש להם כבר רקורד חברתי מוכח. היכולת להניע אנשים היא דרישה חשובה ומהותית, ומעבר לכך אנחנו מחפשים אנשי חזון. אחרי הכול, אנחנו מדברים פה על עיסוק באחת הסוגיות הכי מורכבות ורגישות במדינת ישראל, וצריך חזון ואומץ כדי לצלול לתוכה.

נוסף על כך, ובכדי להיות מעשיים, בסיום התוכנית יעמוד לרשות המשתתפים תקציב שיוענק ליוזמות נבחרות של חברי הקבוצה.

ומה לגבי יזמים צעירים שעדיין לא צברו ניסיון משמעותי בזירה החברתית?

חן: אנחנו נבחן כל מקרה לגופו, ואם נגלה איכויות ורצון שישכנעו אותנו – נבחן מועמדות גם של כאלה שנמצאים בתחילת דרכם. העניין הוא הרבה יותר אישיותי מאשר טכני, ולכן אנחנו לחלוטין מציעים לכל אחד שהנושא מעסיק אותו להגיש מועמדות ולנסות, ואנחנו מצידנו נתייחס לכל פנייה בכבוד וברצינות.

הדרך לשינוי חברתי מתחילה כאן

"תוכנית 21" של הקונגרס הישראלי היא אחת מתוך כמה מועצות הפועלות במסגרות ובהיקפים שונים לקידום פתרונות מעשיים לסוגיות שבמחלוקת בחברה הישראלית. בשנה הקודמת התקיימה מועצת הסכמות ארצית של יהודים וערבים, שאותה אפשר לראות כאחותה הגדולה של תוכנית 21, זו שהציפה את הצורך בחידוד האתגרים הרבה לפני שניגשים לפתור אותם.

בשיחה עם ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנכ"ל הקונגרס הישראלי, הוא מסביר: "החברה הישראלית מתהדרת באקדמאים מצוינים, לצד יזמים חדים ואמביציוזיים. במסגרת העשייה שלנו, אנחנו שואפים לחבר בין הזירות, מתוך אמונה שחיבור בין ידע וכלים לשטח הוא המתכון לגישור על פערים ולהתמודדות עם השסעים והמתחים בחברה הישראלית. מועצות ההסכמה שלנו פועלות לאור השיטה הזו בהצלחה, וכעת בחרנו לקחת את ההצלחה צעד אחד קדימה ולייצר פורמט חדש, מיזם שיוליד מיזמים חדשים נוספים".

ההרשמה לתוכנית 21 בעיצומה. לפרטים נוספים ולהרשמה הקליקו כאן

 

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו

עוד במגזין

לוגו
דילוג לתוכן