גלעד וינר

הרבה מאוד נאומים נישאים מעל בימות שונות, אך מעטים זוכים להיזכר ולהיכנס לפנתיאון. ב-7.6.2015, בכנס הרצליה, נישא נאום שכזה על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין. הנאום, שלאחר מכן התקבע בתודעה כ"נאום השבטים", נגע בנקודה כואבת בחברה הישראלית, והיא היותה חברה משוסעת ומפולגת במספר מישורים. כך, למשל, השסע הלאומי המפריד בין יהודים לערבים, השסע האידיאולוגי המפריד בין ימין לשמאל, השסע הדתי המפריד בין זהויות הדת השונות, ושסעים נוספים: עדתיים, מעמדיים ואחרים.

בניית הסכמות: יישום חברתי של שיטות מעולם המסחר והמשפט

בצד השסעים ההולכים ומעמיקים, קמים גם גופים וארגונים הלוקחים על עצמם את המטלה הקשה של איחוי השסעים. אחד מגופים אלה הוא "הקונגרס הישראלי", שבקרוב יתקיים האירוע המרכזי השנתי שלו, במרכז יצחק רבין בתל-אביב ובמרכז מורשת מנחם בגין בירושלים.

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף של אנשי אקדמיה, אנשי עסקים ופעילים בולטים בציבוריות הישראלית שהוקם במטרה לתת מענה למתחים ולשסעים בחברה הישראלית, ובעיקר למתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה.

ייחודו של הקונגרס הוא בדרך שהוא מציע לפתרון המחלוקות בחברה הישראלית: שימוש בכלים יישומיים של גישור ויישוב סכסוכים מתחומי המשפט והעסקים, ויישומם בתחום החברתי, במטרה לבנות שיח פרודוקטיבי שיהפוך למערכת של הסכמות. החזון של הקונגרס הוא ליצור חברה ישראלית שיודעת להכיל מורכבויות, לנהל שיח פרודוקטיבי על אי הסכמות, ולסלול דרך ברורה לניהול וליישוב מחלוקות חברתיות.

כדי להבין את יסודות השיטה שלפיה פועל הקונגרס הישראלי, פגשנו את מנהל פעילות הקונגרס, עו"ד גלעד וינר.

"אנחנו לא מציעים פתרונות, אלא כלים שיאפשרו לצדדים להגיע להסכמות"

גלעד וינר
עו"ד גלעד וינר, מנהל פעילות הקונגרס הישראלי

על אף מראהו הצעיר, לעו"ד גלעד וינר רזומה מרשים: הוא סיים תואר ראשון במשפטים בהצטיינות יתרה, התמחה בלשכתה של נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, ולאחר מכן עבד כעו"ד במחלקת ליטיגציה אזרחית במשרד עורכי דין.

שם, בליבה של העשייה המשפטית, הבין גלעד שבמקרים רבים מערכת המשפט מלבה סכסוכים במקום ליישב אותם, והחליט לחזור לאקדמיה ולעשייה ציבורית בתחום יישוב הסכסוכים. עבודת הדוקטורט של גלעד, שנערכה בתוכנית ליישוב וניהול סכסוכים ומו"מ באוניברסיטת בר-אילן, עוסקת בתפקידה של ההכרעה ככלי ליישוב סכסוכים ובדרך שבה המשפט יכול לתרום ליישוב סכסוכים שבהם הוא מכריע.

במסגרת פעילותו הציבורית משמש גלעד חבר הוועד המנהל של מרכז CoCudi, העוסק בפיתוח ידע וכלים לניהול מתחים בין תרבותיים, פעיל בארגונים יהודיים בארץ ומחוצה לה וחבר בוועדות מקצועיות של לשכת עורכי הדין בישראל.

הפגישה עם גלעד נערכת באוניברסיטת בר-אילן, ומכאן השאלה הראשונה שלנו.

מעבדה חיה לייצור ידע וכלים משפטיים והתאמתם ליישוב סכסוכים חברתיים

גלעד, מדוע מיזם חברתי פועל בתוך גוף אקדמי?

 הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף לאוניברסיטת בר-אילן, קרן מנומדין ושורה של אנשי עסקים מובילים במשק הישראלי, והוא יוצר שותפות מיוחדת בין עולמות שונים: אקדמיה, משפט, עסקים וחברה. פעילות הקונגרס משולבת ב"אני מאמין" של בר-אילן, שלפיו האקדמיה יכולה וצריכה לתרום לחברה שבמסגרתה היא פועלת. בהתאם, אנחנו רואים בפעילות הקונגרס מעבדה חיה לייצור ידע וכלים משפטיים והתאמתם ליישוב סכסוכים בסוגיות בוערות בחברה הישראלית, בפרט במתח בין יהדות ודמוקרטיה.

איך בפועל נראית עבודת הקונגרס הישראלי?

הקונגרס בנוי משלוש זרועות מרכזיות: הוועד המנהל, הפורום המייעץ ומועצות הסכמה. הוועד המנהל הוא זה שמתווה את פעילות הקונגרס, ולמשל מחליט מהן הסוגיות במחלוקת שבהן נבחר לעסוק בשנה מסוימת. הפורום המייעץ מעניק לקונגרס הכוונה תוכנית ומלווה את הפעילות השוטפת שלו. הפורום מורכב מאנשי משפט, רוח ואקדמיה כמו הפרופסור אליקים רובינשטיין, פרופסור אסא כשר, הרבנית עדינה בר שלום, השייח' מואפק טריף ועוד רבים אחרים שהם בעלי ניסיון ומוניטין בהובלת תהליכי עומק בחברה הישראלית. מועצות הסכמה הן מועצות המורכבות מאנשי ציבור מגוונים שנבחרים בהתאם לנושא שבו בוחר הקונגרס  – תפקידן לדון בנושא ולהגיע בו להסכמות. המועצות פועלות בהכוונת הפורום המייעץ שמעניק למועצות ההסכמה את הכלים לניהול הדיון ולבניית ההסכמות.

מה בעצם הבשורה המרכזית של הקונגרס הישראלי?

בראש ובראשונה הקונגרס מציג מתודה חדשה: אנחנו לא מציעים פתרונות, אלא מציעים כלים שיאפשרו לצדדים עצמם להגיע להסכמות, וזאת על ידי יישום כלים של יישוב סכסוכים ובניית הסכמות מעולם המשפט והעסקים – על מחלוקות חברתיות. שנית, המבנה הייחודי של הקונגרס מאפשר שילוב בין שתי גישות לפתרון סכסוכים חברתיים.

מהן שתי הגישות האלה?

לפי הגישה הראשונה, יש לאפשר לאנשים בעלי שיעור קומה וידע מתאים לשבת על המדוכה כדי לנסח עקרונות מוסכמים. דוגמה לשיטה זו היא אמנת גביזון–מידן. הגישה השנייה מבקשת להצמיח פתרונות מהשטח, ועל כן מתמקדת בניסיון לייצר הזדמנויות למפגש ולשיתופי פעולה במספרים גדולים, ובזירות שבהן הסכסוך מתרחש בפועל. אנחנו משלבים בין שתי הגישות: הפורום המייעץ מורכב מאנשים בעלי שיעור קומה, אך הפורום הוא מייעץ בלבד, וכדי להגיע להסכמות עצמן אנחנו מכנסים את מועצות ההסכמה שמורכבות מנציגי הציבור.

תוכל לתת דוגמה לפעילות הקונגרס במתודולוגיה הזו?

בשנה האחרונה הפעיל הקונגרס מועצת הסכמות שהתמקדה בנושא של "יהדות במרחב הציבורי". למועצת ההסכמות בנושא זה הזמנו אנשים שהיהדות במרחב הציבורי נמצאת בליבת העשייה היום-יומית שלהם, וביניהם עיתונאים, פובליציסטים ומנהלי עמותות וארגונים. מינינו למועצה שתי מגשרות, משפטניות מהשורה הראשונה בתחום יישוב הסכסוכים, והצבנו בפני המועצה את הכלים המשפטיים והעסקיים ליישוב סכסוכים שנבנו בעזרת הפורום המייעץ, במטרה להגיע להסכמות בתחום של יהדות במרחב הציבורי.

הקונגרס הישראלי: פעילות במגוון ערוצים

חוץ ממועצות ההסכמה, איך אתם מגיעים לציבור בישראל?

נוסף על פעילות של מועצות ההסכמה שבנויות מנציגי ציבור, אנחנו קשובים מאוד לציבור הישראלי על חלקיו השונים ופונים אליו במגוון ערוצים. כך, למשל, אנחנו עורכים סקרים ומשאלים בנושאי הסכמות ואי הסכמות בישראל, ופעילים בזירה הדיגיטלית וברשתות חברתיות.

ומה לגבי פעילויות שטח?

אנחנו מגיעים גם אל השטח. כך, למשל, הגענו אל אלפי תלמידי תיכונים בישראל עם מיזם "בוחרים אחרת", שהתקיים בסמוך לבחירות האחרונות. בעזרת כלים דיגיטליים שפיתחנו ועל ידי פעילויות מונחות בכיתה, עוררנו אצלם את השאלה: איך אתם בוחרים? האם ההחלטות שלכם בחיים נעשות מהבטן או מהראש? עד כמה אתם שוקלים את הערכים שלכם מול הערכים שמייצגים צדדים אחרים בחברה הישראלית? המטרה הייתה להפנות את תשומת הלב של דור העתיד לאופן שבו הם בוחרים, ללא קשר לשאלה מה הם בוחרים.

ומה היו התוצאות?

רבים הופתעו לגלות שהבחירות שלהם נעשות מהבטן ושכדאי להשקיע קצת יותר מחשבה לפני שבוחרים. תוצאות מפתיעות קיבלנו גם בכנס שיזמנו עבור תלמידי מכינות קדם צבאיות, שהתקיים לפני הבחירות האחרונות. הבסיס לדיוני הפאנלים בכנס, שבו השתתפו פוליטיקאים לצד אנשי רוח ואקדמיה, היה סקר מקדים שערכנו בקרב המשתתפים במטרה למפות את הערכים שעומדים בלב הציבוריות הישראלית. כך, למשל, בשאלה שבה ביקשנו מהנשאלים לציין מהם חמשת ערכי הליבה החשובים ביותר של מדינת ישראל, מתוך רשימה של 15 ערכים שונים, הופתענו לגלות שהערכים של ציונות ושל מסורת מקדימים את הערכים של דמוקרטיה ושוויון.

האירוע השנתי: בין רבין לבגין ובין תל-אביב לירושלים

בקרוב עומד להתקיים האירוע השנתי של הקונגרס. מה עומד לקרות שם?

באירוע ההשקה של הקונגרס בשנה שעברה, שנת ה-70 למדינת ישראל, שאלנו את עצמנו מה החזון המשותף שלנו, ואיך אנחנו מחדשים את המחויבות להקמת מפעל משותף. אחד מרגעי השיא היה חתימה משותפת על מגילת העצמאות. הפעילות התבצעה בשולחנות עגולים, וכל שולחן התמקד בסוגיה אחרת: גיוס לצבא, יחסי יהודים–ערבים, מעמד נשים ועוד. מתוך הקולות שנשמעו באירוע, הבנו שאחת הסוגיות הבוערות היא "יהדות במרחב הציבורי". כך נולדה מועצת ההסכמות הראשונה שהתמקדה בנושא זה.

ומה אתם מתכננים באירוע המרכזי השנה?

השנה, ערב הפתיחה יתקיים במרכז יצחק רבין בתל-אביב ולאחריו יתקיים יום דיונים במרכז למורשת בגין בירושלים. באירוע יתקיימו פאנלים מגוונים ומרתקים, כגון פאנל שיעסוק בנושא "ייצוג יהדות ודמוקרטיה בתקשורת" בהשתתפות עמית סגל, הפרשן הפוליטי של ערוץ 12, עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון, פרשן ערוץ 13 אבישי בן חיים ופובליציסטית "ידיעות אחרונות" מיקה אלמוג. כמו כן יתקיים שיח על ערים מעורבות כמעבדות של הסכמות, בהשתתפות ראש עיריית ירושלים משה ליאון וראש עיריית רמת-גן כרמל שאמה הכהן, ועוד.

ומה אתם מתכננים ל-2020?

באירוע השנתי של הקונגרס אנחנו משיקים מועצת הסכמות שתעסוק ביחסי ערבים–יהודים במרחב הציבורי. בהתאם למתודות יישוב סכסוכים, אנחנו נתאים את חברי המועצה לנושא ונזמין אליה פעילים חברתיים שיחסי ערבים–יהודים בישראל הם העיסוק המרכזי היום-יומי שלהם. נוסף עלכך ישיק הקונגרס קבוצות שיפעלו בחמש ערים ברחבי ישראל, ואלה ימשיכו את השיח שהתקיים במועצה הראשונה.

 

האירוע המרכזי השנתי של הקונגרס הישראלי יתקיים ב-26–27 בנובמבר במרכז יצחק רבין ובמרכז למורשת בגין. מומלץ לעקוב אחר הפעילות בדף הפייסבוק של הקונגרס. 

 

 

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד במגזין

מי אנחנו?

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף של אנשי אקדמיה, עסקים ופעילים בולטים בציבוריות הישראלית, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. אנו מאמינים כי המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print