WhatsApp Image 2020-06-03 at 18.17.33

כנס פיוס של מועצת ההסכמות הלאומית כלל ארבעה מושבים מקבילים שעסקו בארבעת השסעים המרכזיים בישראל כפי שעלו מסקר מדד ההסכמות שערך הקונגרס הישראלי: השסע הלאומי, השסע האידיאולוגי, השסע הדתי והשסע העדתי. מה קרה כשהצדדים השונים בכל שסע פגשו את הנתונים הקשים של הסקר? במושב שעסק בשסע האידיאולוגי שבין ימין לשמאל בישראל עלתה תובנה ברורה: אף צד לא מתכוון לוותר, לא על הדעות שלו אבל גם לא על הצד השני. כתבה ראשונה בסדרה

ההרכב שנבחר לפאנל של מועצת ההסכמות הלאומית בעניין השסע האידיאולוגי בישראל אינו שגרתי. פעילת מרצ מגרעין השומר הצעיר שגרה היום בהתנחלות עלי, רב שלמד בישיבת הסדר וכיום הוא פעיל שלום, אל"מ במיל' מהעדה הדרוזית שמסייע להביא יהודים לישראל אך גם מתנגד לחוק הלאום וגם אנשי אקדמיה כמו פרופ' אסא כשר – כולם חברו יחד לדיון נוקב על המחלוקת האידיאולוגית בישראל כפי שהשתקפה בסקר מדד ההסכמות של הקונגרס הישראלי.

מדד ההסכמות: נתונים קשים לצד אור בקצה המנהרה

הכנס שיזם הקונגרס הישראלי נולד לאור ממצאי סקר מדד ההסכמות אשר הצביעו על שסעים שהולכים ומתרחבים בחברה הישראלית.

את הדיון במושב שעסק בשסע האידיאולוגי הנחתה עו"ד בל יוסף, המנהלת האקדמית של המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן. לאחר הקדמה קצרה העבירה את השרביט לידי ד"ר יוליה אלעד-שטרנגר, פסיכולוגית פוליטית מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, המובילה את פעילות המחקר שמאחורי מדד ההסכמות יחד עם עמיתים נוספים.

ד"ר יוליה אלעד-שטרנגר

רצף הנתונים שמביאה ד"ר אלעד-שטרנגר אינו קל לעיכול. לא זאת בלבד ש-59% מהישראלים תופסים את החברה כמפולגת מאוד, אלא שהבחירות האחרונות פילגו את החברה אף יותר. לפי סקר משלים שנערך לאחרונה, 77% מהישראלים סוברים שהבחירות האחרונות גרמו לפילוג קשה מאוד בחברה.

הפילוג הקשה אף יוצר תחושת עוינות בין ימין לשמאל; 49% מהימנים חשים שהשמאלנים מאיימים על זהותה של המדינה, ו-36% מהשמאלנים חשים כך לגבי הימנים. החשש אינו רק במישור הזהותי, אלא אף במישור הביטחוני: 53% מהימנים חשים שהשמאלנים מהווים איום על ביטחונה של המדינה ו-35.5% מהשמאלנים חשים שהימנים הם אלה שמאיימים על ביטחון המדינה. לעוינות הזו היבטים מעשיים, לרבות רצון לדחוק את הצד השני של המפה הפוליטית מהמרחב המשותף (13.5% מהימנים ו-3.5% מהשמאלנים) ואף לנקוט אלימות נגדו.

ד"ר אלעד-שטרנגר הציגה גם נקודות אור שעולות ממדד ההסכמות. ראשית, הישראליות היא גורם מאחד; 74% מכלל המשיבים מזדהים במידה רבה עם הישראליות, תהא אשר תהא זו בעיניהם. שנית, 72% מהישראלים היו רוצים חברה ישראלית מאוחדת יותר, ויותר מחצי מהישראלים, 52%, חושבים כי הדבר אף אפשרי.

עוד נתון מעניין שיקבל משנה תוקף במהלך הדיון הוא הקיום בסביבה הומוגנית מדי, הן של הימין והן של השמאל: 81% מהימנים ו-57% מהשמאלנים מדווחים כי רוב חבריהם אוחזים בדעה אידיאולוגית קרובה לשלהם ולא של המחנה האחר. במילים אחרות: ימנים עוטפים את עצמם בימנים ושמאלנים עוטפים את עצמם בשמאלנים, מה שיוצר מיקרו אקלים אידיאולוגי מלאכותי עבור כל צד.

האם הרצון לאחידות ישראלית, יחד עם יוזמות לפריצת הומוגניות היתר של הצדדים, יכולים להביא להסכמות בין הימין לשמאל בישראל? על שאלה זו נסב הדיון.

פרופ' אסא כשר: "הגיע הזמן שישראל תתנהג כמדינה בוגרת ולא מתבגרת"

פרופ' אסא כשר, זוכה פרס ישראל לפילוסופיה וחבר הפורום המייעץ של הקונגרס הישראלי, מתחיל את דבריו באמירה נחרצת על מיזמי פיוס והיחס שלו אליהם: "אני לא מתכוון לוותר על אף ערך שאני מאמין בו, ואני גם לא מצפה שהצד השני יוותר על אף ערך מהערכים שלו. אני רוצה להגיע לסידורים מעשיים ששני הצדדים יכולים לחיות איתם. וזה לא בשמיים".

לאחר הבהרה זו, שתקבל משנה תוקף בזכות שאר המשתתפים בפאנל, מציג פרופ' כשר תובנה מעניינת שמסייעת להבין את מכלול התוצאות הלא פשוטות של מדד ההסכמות הישראלי: "הרבה מהצרות שלנו נובעות מכך שאנחנו מדינה צעירה בת 72 שנים. במונחים של מדינה, זה כמו להיות ילד בן 12. ילד כזה יכול להיות מוצלח מאוד בחלק מהדברים שהוא עושה, אבל יש דברים שהוא עדיין לא למד איך לעשות. הוא יכול להיות אשף טכנולוגיה, למשל, אבל הוא לא יודע איך לנהל מחלוקות אידיאולוגיות".

כך מסביר פרופ' כשר גם את השיח הפוליטי ברשתות החברתיות, שלדעתו נמצא ב"פשיטת רגל גמורה", ושחסר לחלוטין את "היכולת לדון בצורה מושכלת, עניינית ומכבדת". לסיכום קובע כשר: "הגיע הזמן שישראל תהיה מדינה בוגרת, ולא מתבגרת".

בנושא חוק הלאום מדגיש פרופ' כשר כי הבעיה אינה במהות החוק, אלא בנוסחו, כיוון שבנוסחו הנוכחי יש פגיעה בשוויון ולכן גם פגיעה בהיבט הדמוקרטי של המדינה היהודית: "יש רק דרך אחת שבאה בחשבון כדי לחיות במדינה יהודית ודמוקרטית, והיא הדרך שבה אין לרכיב אחד יתרון על פני משנהו. שני הרכיבים האלה, שנמצאים במוקד החיים שלנו, יכולים לחיות יחד ובצורה מלאה זה עם זה".

תמר אסרף: "אני לא מחפשת פיוס. אני רוצה לנהל דיאלוג"

תמר אסרף, רכזת הסברה של מועצה אזורית בנימין

תמר אסרף, כיום רכזת הסברה של מועצה אזורית בנימין וחברת מועצת ההסכמות השנייה של הקונגרס הישראלי, לא נולדה למשפחה דתית או ימנית. היא דווקא גדלה ברעננה כחילונית, חברה בשומר הצעיר ובנוער מרצ. "כנערה השתתפתי בכל סוגי ההפגנות של השמאל", היא מציינת בחיוך, "אלה הקשורות לכפייה דתית ואלה הקשורות לשלום".

המפנה בחייה של תמר אירע בשירותה הצבאי, כאשר פגשה לראשונה באופן בלתי אמצעי אנשים שהגיעו מקצוות שונים בחברה הישראלית. "עד אז ניהלנו את הוויכוחים בינינו לבין עצמנו – אנחנו אלה שמציגים את עמדות הצד השני וגם משיבים להן", מציינת תמר, ומבהירה שהמפגש בין הדעות, כשהן נשמעות מהצד השני ולא מהצד שלך, מוליד תובנות חדשות.

"בצבא התחלתי לשמוע את הדעות של אחרים מפי אותם אחרים, וזה נשמע לגמרי אחרת. זו הייתה הזדמנות ליצור שיח מפתיע, מעניין, עם תפיסת עולם אינטליגנטית שדרשה מאיתנו לחשוב", נזכרת תמר ומוסיפה: "תחילה נפתח לי הראש ואז הלב. נוצר חיבור עם אלה שראינו אותם כאויבים. אלה שלא רצינו שיכריעו דבר עבור המדינה שלנו התגלו כאנשים נעימים ונחמדים".

בדומה לפרופ' כשר, גם תמר אינה מחפשת פיוס פשרני: "אני לא מחפשת פיוס, ולא רוצה לגרום למישהו אחר לחשוב כמוני, אלא לנהל דיאלוג שבו יש מקום לשמאל ויש מקום לימין ולעוד קבוצות שכל אחת מהן מביאה איתה לתוך החברה סט ערכים משלה, שאם היינו קבוצה אחת הומוגנית לא היינו זוכים לו".

הדיאלוג שנוצר מתוך השונות הזו חשוב לתמר, והיא מספרת על המפגשים שהיא עורכת במסגרת תפקידה עם קבוצות אנשי שמאל המסיירות בבנימין, יהודה ושומרון, ושואלות שאלות קשות. "אלה שאלות שאנחנו בצד שלנו לא כל כך שואלים, כי החיים פה טבעיים לנו, ואלה שאלות טובות שיש לשאול כדי להפוך אותנו לאנשים טובים יותר ומדויקים יותר".

באשר לקיטוב העולה מסקר מדד ההסכמות, בוחרת תמר לראות דווקא את החיובי ומודה שקשה לה לשמוע את דבריו הקשים של פרופ' כשר על הדמוקרטיה הישראלית והשיח בה: "אני מבינה שכאקדמאים אתם צריכים למדוד ולחקור ולהראות גרפים, ואני מבינה את הצורך להיות מפוכחים נוכח המציאות בחברה הישראלית. אבל אני בוחרת להסתכל על החיובי והמאחד. אנחנו מסכימים על כל כך הרבה דברים שלא קשורים ישירות לימין ושמאל, ודי בהצצה על פעילויות משותפות בימי קורונה כדי לראות זאת".

"אני מכירה את שני המחנות", מסכמת תמר את דבריה, "ואני מבינה שמאחורי כל אחת מהאידיאולוגיות עומד עולם ערכים שלם ומרשים. אני מכבדת את המחלוקת, ולכן לקחתי על עצמי כמשימת חיים להפגיש בין העולמות כדי לייצר שיח ושפה משותפת".

הרב ד"ר דניאל רוט: "חדשות סותרות הן כלי לגישור"

הרב דר דניאל רוט

הרב ד"ר דניאל רוט, מנהל "מוזאיקה – המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה", אף הוא חבר במועצת ההסכמות השנייה של הקונגרס הישראלי, צעד בדרך אחרת מזו של תמר אסרף. הוא גדל בבית דתי עם נטייה לימין, למד בישיבת הסדר וב-1993, בזמן חתימת הסכם אוסלו, שאותו הוא מגדיר כנקודת שפל זכורה לשמצה בשסע האידיאולוגי, הפגין נגד ההסכם.

בבית המדרש של ישיבת ההסדר שבה למד באותה תקופה הוא נחשף לאירוע שהיה מכונן עבורו: "בבית המדרש קם הרב יעקב מידן, ששבת רעב במשך חודש נגד הסכמי אוסלו, וטען בתוקף, כמעט כמו נביא, נגד ההסכמים. מייד אחר כך קם הרב עמיטל, זיכרונו לברכה, ומנה את כל הטיעונים בעד ההסכם – הלכתית ופוליטית. הבנתי שהמסר שמשדרים לנו הוא: מחלוקת לשם שמיים".

לאחר שכתב באוניברסיטת בר-אילן עבודת דוקטורט שעסקה בתחום של גישור דתי, מצא את עצמו דניאל עוסק בפועל בתחום: "לאורך השנים מצאתי את עצמי זולג שמאלה, תוך שאני מקדם תוכניות לחיזוק תרבות המחלוקת", מספר דניאל ומוסיף כי בחר להתמקד ביוזמה דתית לשלום. להשקפתו של דניאל, דווקא מנהיגים דתיים מהימין האידיאולוגי, שפוגשים ויוצרים שיח עם השמאל, הם אלה שיוכלו להוביל להורדת גובה הלהבות הן במישור הדתי והן במישור האידיאולוגי.

את דבריו חותם דניאל בעצה מעשית: "אני מציע לכולם להתחייב לקרוא חדשות סותרות. אצלנו בבית קוראים גם 'מקור ראשון' וגם 'הארץ' ומלמדים את הילדים תוך כדי כיצד להבחין גם בפרשנויות הסותרות לאותה מציאות וגם במשותף ובנקודות הזהות. רק כך יהיו לנו כלים לתרבות של גישור והבנת האחר".

סא"ל (מיל') ספואן מריח: "הדרוזים הם נייר הלקמוס של החברה הישראלית"

סא"ל (מיל') ספואן מריח

לאחר 27 שירות בצה"ל עבר סא"ל ספואן מריח לפעילות אזרחית, עשה הסבה להוראת מקצוע האזרחות ולבסוף עבר לקרן לידידות. בין הפעילויות שבהן מעורב ספואן בקרן נמנית גם העלאה לישראל של יהודים שנמצאים במצוקה.

"כל יהודי בעולם יודע שאם הוא צריך לעלות לארץ הוא יכול, זאת פוליסת הביטוח שלו", מציין ספואן, "פוליסת הביטוח שלי, כמיעוט דרוזי במדינת ישראל, היא שהמדינה תישאר דמוקרטית. הסכנה שנשקפת לישראל אינה ביטחונית או כלכלית, אלא חברתית, והיא נובעת בדיוק מהשסע האידיאולוגי שעליו אנחנו מדברים שמשתקף בתוצאות סקר מדד ההסכמות".

ספואן, חבר מועצת ההסכמות השנייה של הקונגרס הישראלי, מפציר בכולנו לחזור אל מה שבעיניו הוא טקסט מכונן – מגילת העצמאות: "במגילת העצמאות משתקפת חוכמת העם היהודי כפי שגובשה גם בגלות. נוסח המגילה הוליד תאומים סיאמיים: תאום יהודי ותאום דמוקרטי. האחד משקף את היותה של ישראל מדינת לאום והשני את היותה מדינה שוויונית דמוקרטית. אני מרגיש שהתאום הדמוקרטי הומת בחוק הלאום, כיוון שחוק הלאום נותן תוקף להיות ישראל מדינת לאום, אך אין לו המשך כמו במגילת העצמאות – לפן של השוויון. הדרוזים מרגישים איום קיומי בשל כך, והיחס שלהם לחוק הלאום חשוב כי הם נייר הלקמוס של החברה הישראלית".

את דבריו חותם ספואן בצורך שלנו לחיות יחד. לא סתם להיפגש, אלא לחיות חיים משותפים ומשמעותיים במרחב משותף במדינת ישראל.

סוף דבר: הסכמות מפוכחות של צדדים במחלוקת

התובנה המרכזית העולה מהדיון במושב היא שכל המשתתפים בו מפוכחים. הם אינם חולמים על פיוס רומנטי בחברה הישראלית. כולם מבינים שהמחלוקות כאן כדי להישאר, ושהן מייצגות תפיסות עולם שורשיות. עם זאת, כולם גם מבינים שהדרך בה אנחנו מנהלים את המחלוקת חשובה, ושאם ננהל אותה נכון, נפגוש זה את זה ונקשיב, נוכל להגיע להסכמות מעשיות שיאפשרו לאחות את השסעים בחברה הישראלית, בצל המחלוקות הקיימות.

הקונגרס הישראלי נמצא כאן בדיוק לצורך זה: לשמוע את כל הדעות כפי שהן עולות מהשטח, לדון בהן לעומקן ולפתח יחד פתרונות מעשיים מוסכמים לאיחוי השסעים.

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד במגזין

מי אנחנו?

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף של אנשי אקדמיה, עסקים ופעילים בולטים בציבוריות הישראלית, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. אנו מאמינים כי המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השסע האידאולוגי

הזווית המחקרית: ד"ר יוליה שטנגר אלעד, המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן.

תמר אסרף : דוברות מועצה אזורית בנימין, חברת מועצת ההסכמות השניה.

סא"ל (במיל') ספואן מריח: מנהל תכניות בקרן לידידות, חבר מועצת ההסכמות השניה.

הרב ד"ר דניאל רוט: מנהל מוזאיקה, היוזמה הדתית לשלום, חבר מועצת ההסכמות השניה.

פרופ' אסא כשר: חתן פרס ישראל לפילוסופיה וחבר פורום מייעץ של הקונגרס הישראלי.

מנחה: עו"ד בל יוסף, המנהלת האקדמית של המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן.