חנוך רוגוזינסקי

קשה לפספס את חנוך רוגוז'ינסקי, צעיר בעל חזות חסידית חד משמעית, מלא אנרגיה ושמחת חיים ועם חיוך ענק שמאיר כל חדר. ספק כמה אנשים היו מנחשים שחנוך הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים ויזם חברתי משפיע במיוחד בסוגיות הנוגעות לשילוב חרדים בחברה הישראלית.

בשנה האחרונה השתתף חנוך במיזם "מועצת ההסכמות" של הקונגרס הישראלי, וסקרן אותנו לשמוע מה החוויה שעבר שם. הכירו את היזם החרדי שישבור לכם כמה סטיגמות ויגרום לכם לחשוב מחדש על החברה החרדית ועל עצמכם.

 

שאלות של זהות: על חרדיות, ישראליות ואידיאולוגיה

לחנוך רוגוז'ינסקי היה מסלול חיים קלאסי של ילד ונער חרדי חסידי. אם היה בו משהו שונה הייתה זו אולי אהבתו לקריאה, והפתיחות של הוריו לקבל זאת. בכל רגע פנוי הוא קרא ספרים: מאות ביוגרפיות, ספרי היסטוריה ואזרחות. כנער מתבגר החל לחלחל בו הרצון להיות מעורב חברתית: "היה לי רצון עז להשפיע על הסובבים ועל תהליכים שקורים במדינת ישראל. זה נובע בעיקר מכך שפיתחתי תודעה היסטורית והייתי חשוף מאוד לתהליכי התקומה של עם ישראל במדינת ישראל".

כיצד משפיעה התודעה ההיסטורית על צעיר חרדי? לדברי חנוך, היא גורמת להרבה שאלות על זהות: "בהתחלה התחושה מלווה ברגשות של סתירות. הרבה שאלות של זהות: עד כמה אני חרדי? איפה אני ישראלי? והאם זה הולך יחד? שאלות על הזירה הפוליטית, לאיפה אני משייך את עצמי? האם אני בימין? בשמאל? איפה אני בסוגיית ארץ ישראל השלמה?"

בשונה מחבריו, שהשאירו את נושאי הדיון הללו לשיחות עם חברים, רוגוז'ינסקי החליט לנסות ולקדם אותם באופן אופרטיבי. "הבנתי שאם אני רוצה להשפיע על תהליכים בחברה הישראלית אני חייב להיות מעורה בחברה ולעמוד בתנאים מקדימים כדי להשתלב בה". וכך, בגיל 26 הוא החליט לצאת ללימודי משפטים לתואר ראשון ושני, רכש השכלה נוספת במסלול המצטיינים של המכללה למדינאות, והתמחה במרכז המידע והמחקר של הכנסת.

 

המסלול החרדי בגבעתי: "קרוב למאה אחוזי הצלחה ברמה המבצעית"

מנער סקרן הפך רוגוז'ינסקי לבוגר מעורב ומשפיע בחברה הישראלית: בשנת 2014 הוא הקים בשילוב עם צה"ל את מסלול "תומר" בגדוד רותם של חטיבת גבעתי, המיועד לצעירים חרדים בגילאי 18–21 המעוניינים לשרת שירות צבאי קרבי משמעותי לצד שמירה על אורח חיים חרדי. המסלול פועל זה חמש שנים ושירתו במסגרתו יותר מ-500 חרדים. "אם מסכמים את חמש השנים האחרונות אפשר לראות שהרבה מאד מהחיילים יוצאים לפיקוד וקצונה. מעבר לכך, יש קרוב לאפס תקלות של הפרות פקודה ובעיות משמעת. קרוב למאה אחוזי הצלחה ברמה המבצעית".

בעקבות הצלחת המודל הוקם מסלול זהה בחטיבת הצנחנים "פלוגת ח"ץ" – חרדים צנחנים, בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. רוגוז'ינסקי תרם לעיצוב ולפיתוח דמותם וצביונם של מסלולים אלה, וכמו כן ליווה את המפקדים ואת המשרתים בכל שנות פעילותם.

בעבר עבד רוגוז'ינסקי כמנהל במרכזי מפת"ח – מרכזי פיתוח לתעסוקת חרדים, גוף שנוסד על ידי הג'וינט במטרה לעודד חרדים ליציאה לתעסוקה ומסייע לשילובם. במסגרת זו הוא עסק בעיקר בנושא של שילוב נשים חרדיות בהייטק וכן בעידוד גברים חרדים להשכלה גבוהה.

 

מועצת ההסכמות: הזדמנות לשמוע ולהשמיע את הכאבים, לא רק את הדעות

חנוך רוגוזינסקי

בשנה החולפת פעלה בקונגרס הישראלי "מועצת הסכמה" שעסקה בנושא של יהדות במרחב הציבורי. המועצה כללה נציגים של מגוון ציבורים בישראל, במטרה להתחיל ליצור שיח של הסכמות בין החלקים השונים של החברה בישראל. חנוך היה אחד החברים במועצה, ועניין אותנו לדעת איזו חוויה הוא עבר שם.

חנוך, מדוע הצטרפת למיזם של הקונגרס הישראלי?

"הגעתי להיות חלק מהקונגרס מתוך ההתמודדות היום יומית שלי עם סוגיות חברתיות וחסמים חברתיים הנובעים מחוסר שיח משותף, קיטוב והתבצרות של כל צד בעמדותיו. אני חושב שהרבה מהציבור הכללי בישראל הוא בעל תפיסות חד ממדיות לגבי הציבור החרדי. אני רואה ערך רב בפתרון בעיות על ידי שיח משותף. הקונגרס הוא גם גוף מקצועי שפועל מתוך אוניברסיטת בר-אילן מצד אחד ובשיתוף עם אנשי עסקים בכירים מצד אחר. בפרט, אני מכיר בחשיבותה של האקדמיה ובתרומה שהיא יכולה לתרום לי ולאחרים בכל מה שנוגע לשינוי השיח ולחתירה להסכמות בחברה הישראלית".

האם הרגשת שאכן נוצר שיח משותף במועצת ההסכמות?

"זו הייתה הזדמנות ליצור שיח פתוח וכן עם כל הגוונים של החברה הישראלית, הזדמנות גם לשמוע כאבים של אחרים, ולא רק תפיסות עולם שונות, לחוש את הכאבים מקרוב, וגם להשמיע".

תוכל לתת דוגמה ספציפית לכאב שהפתיע אותך לשמוע?

"אם ניקח את נושא היהדות, יכולתי לחוש את הכאב של קבוצות אחרות בנוגע לרצון שלהם לממש את הכמיהה ליהדות כפי שהם תופסים אותה, שהיא לא בהכרח לפי הגישה השמרנית שלי. עלה לדיון נושא מוסד הנישואים על פי ההלכה, שמעתי את הקשיים ואת הכאבים סביב הסוגיה הזאת, והשמעתי את עמדתי. היה שיח מכבד משני הצדדים".

ומה הכאבים שאתה חשפת במועצה?

"יכולתי להביע בצורה גלויה את הכאב והחשש על כך שגם דברים שטעונים תיקון בחברה שבה אני חי, כמו התערבות בחינוך ולימודי ליב"ה, נעשים מתוך פטרונות ושאיפה כמוסה לשנות את פני החברה החרדית. שאלתי בקול עד כמה אני יכול לתת אמון בטוהר הכוונות של גורמים חוץ קהילתיים כאשר הם באים לעסוק בסוגיות האלו".

נשמע מעניין ולא פשוט. איך היו התגובות?

"החוויה הייתה טובה מאוד, והשיח היה מכבד, אינטליגנטי ופורה למרות השוני בדעות. הבעת הכאב אפשרה גם ליצור הסכמה על מחויבות הדדית בין חברי המועצה, שאף זכתה לביטוי מעשי בכנס מכינות קדם צבאיות שבו השתתפו חברים מהמועצה, כולל אני".

"המגזר החרדי לא נמצא בעמדת ההנהגה של מדינת ישראל"

ניכר שלחנוך משנה סדורה באשר למקומה של החברה החרדית בישראל. ומה לגבי החזון?

חנוך, במבט קדימה – איך אתה רואה את החברה החרדית בישראל?

"אני שואף לראות אותה כקהילה חזקה שמשמרת את העקרונות ואת עולם הערכים שלה לצד התפתחות כלכלית, וכחברה שיודעת לייצר מענים עבור הצרכים האלמנטריים שלה; חברה שתצליח לפתור סוגיות אזרחיות רבות בכוחות עצמה, ובכך גם תתרום יותר לחברה הישראלית".

אתה חושב שהחיבור של החברה החרדית לחברה הישראלית הכללית אפשרי?

"אני חש שהחברה החרדית רוצה להשתלב ושהחברה הישראלית רוצה לפתוח את הדלתות בפני החרדים. האתגר הבא בהקשר הזה הוא אם החרדים יהיו גם בעמדות השפעה בחברה הישראלית, לא רק בעולם העבודה. אנחנו מדברים הרבה על הציבור החרדי כציבור הנמצא בעמדת השפעה, שותפים לממשלות ישראל, אבל אני קורא לעמדות ההשפעה האלו עמדות שליטה, לא עמדות הנהגה. המגזר החרדי לא נמצא בעמדת ההנהגה של מדינת ישראל, לא בתרבות, לא במדע, לא בהייטק, לא בצבא ולא בתקשורת. הייתי רוצה לראות את החרדים תורמים בהנהגת המדינה, להובלת שינוי בדברים שהם מאמינים בהם".

מה הדרך לגרום לזה לקרות?

"יש כאן תהליך. ככל שהחרדים ישתלבו בכל מקום ולא יהיה מקום שבו 'זה לא מתאים לחרדים' בצבא, בתעסוקה, בהייטק ובאקדמיה, יגיעו יותר חרדים לעמדות כאלו, ובהיבט הזה המגזר החרדי אכן הולך לשם. כרגע הוא עדיין בתחילת התהליך אבל אני רואה זרם הולך וגובר של חרדים שנכנס לכל מקום. עם זאת, למטבע הזה יש שני צדדים – האם החברה הישראלית פתוחה לזה ותרצה לראות חרדים בעמדות השפעה? אני לא בטוח. זוהי קריאת כיוון לדרג מקבלי ההחלטות בכל מקום".

"לא שיניתי את שמי, את לבושי ואת לשוני"

חנוך רוגוזינסקי

עשייה ציבורית, לבטח עשייה שעומדת בצומת כה רגיש כמו החיבור בין החברה החרדית לחברה החילונית בישראל, מעמידה את העוסקים בה במקומות לא פשוטים. שאלנו את חנוך על התחושה שלו כמי שעוסק בכך ביום יום.

את האמת: אתה מרגיש ששילמת מחיר אישי על העשייה שלך?

"במילה אחת: לא. אני חושב שזה נובע מכך שלכל אורך הדרך נהגתי כמו שנהגו אבותיי, לא שיניתי את שמי, את לבושי ואת לשוני. אני מקפיד על אורח חיים חרדי ומחנך כך את ילדיי".

לדעתך אכן אפשר להגיע להסכמות בין החברה החרדית לשאר חלקי האוכלוסייה הישראלית?

"כבר קיימות הסכמות במגוון גדול של נושאים בין החברה החרדית לבין החלקים האחרים בחברה הישראלית. אנחנו צריכים לחתור ליותר שיתופי פעולה והסכמות לצעדים בונים בלי לוותר על אופייה של כל קהילה בפסיפס התרבותי של המדינה והחברה הישראלית".

מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות היום כדי לקדם שיח של הסכמות?

"פשוט מאד – ללמוד יותר, להיפגש יותר ולדבר יותר".

 

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד במגזין

מי אנחנו?

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף של אנשי אקדמיה, עסקים ופעילים בולטים בציבוריות הישראלית, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. אנו מאמינים כי המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print