הכול מתחיל בחינוך: נפתח קורס גישור למנהיגות חינוכית יהודית-ערבית

בצוהרי יום א' סתווי של חודש נובמבר, התכנסה חבורת אנשי חינוך מכובדת מכל רחבי הארץ אל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. הם הגיעו אחרי יום עבודה מאתגר במערכת החינוך, השאירו בבית ילדים ובני זוג, עמדו בפקקים וסנכרנו לוחות זמנים, והכול למען מטרה אחת: להשתתף בקורס שנרקם על ידי הקונגרס הישראלי במטרה לקבל כלים גישוריים שיסייעו להם לפעול בנושא המתח הלאומי בגזרה החינוכית. השאיפה: להפוך את החברה הישראלית לקצת פחות משוסעת.

איך קורס נולד? כמו כל יוזמה במועצת ההסכמות היהודית-ערבית

לו הייתם נקלעים למפגש הפתיחה של הקורס, הייתם יכולים להבחין בפסיפס ישראלי מרהיב: ערבייה מבוגרת בלבוש מסורתי וכיסוי ראש לצד בחורה צעירה בלבוש אופנתי, מנהל כפר נוער שהוא גם מוזיקאי, שני גברים שעונים לשם "יוסף" משועשעים מהעובדה שאחד מהם ערבי והשני יהודי, ועוד שלל טיפוסים ישראליים שכולנו מכירים אך לא בהכרח רגילים לראות סביב אותו שולחן. את הרעיון לקיום הקורס הייחודי, יזם חבר מועצת ההסכמות היהודית-ערבית של הקונגרס הישראלי, מוחמד דראושה, מנהל תחום שוויון וחברה משותפת במרכז לחברה משותפת "גבעת חביבה".

במשך מספר חודשים עבד צוות משותף מטעם הקונגרס הישראלי וגבעת חביבה על בניית מתווה הקורס וגיוס האנשים המתאימים להשתתף בו. לבסוף, גובשה חבורה של 20 נשים וגברים, יהודים וערבים, מנהיגים חינוכיים פורצי דרך בעלי רזומה חינוכי, יזמי וחברתי שאפשר רק להוריד בפניו את הכובע. היום, הם התכנסו כאן למפגש הפתיחה מרגש: קורס גישור למנהיגות חינוכית יהודית-ערבית של הקונגרס הישראלי וגבעת חביבה יצא לדרך.

הכול מתחיל בחינוך: נפתח קורס גישור למנהיגות חינוכית יהודית-ערבית

אוניברסיטת בר-אילן בחזית הגישור החברתי בישראל

לאחר התכנסות קצרה, פתח את המפגש מנהל הקונגרס הישראלי, ד"ר עו"ד גלעד וינר.

"כל אחת ואחד שנבחרו להשתתף בקורס הזה, הראשון מסוגו ככל שאנחנו יודעים, שותף מבחינתי לחזון של הקונגרס הישראלי, השואף למזג עולמות ולייצר חיבורים שנראים בלתי אפשריים, מתוך אמונה באנשים שבדרך. כיוון שכך, אין שותף טבעי יותר לדרך מאשר גבעת חביבה, שמובילה תוכניות רבות המבוססות על אמון באנשים שמרכיבים את החברה שלנו, ואני מברך על הדרך המשותפת שבחרנו לצעוד בה יחד היום. אני מאחל לכולכם שהכלים הגישוריים שתרכשו כאן יתרמו לעשייה החינוכית שלכם, ויהפכו אתכם לסוכני שינוי בחברה הישראלית".

מנהל המרכז היהודי-ערבי בגבעת חביבה, עו"ד עמראן כנאנה, חיזק את דבריו של ד"ר עו"ד וינר: "כולנו ערים למצב החברתי המאתגר בישראל, ולכן כשקיבלנו את ההצעה לשתף פעולה עם הקונגרס הישראלי – לא הייתה לנו התלבטות. אומנם קיימנו בעבר לא מעט קורסי גישור, אבל הקורס הזה הוא קורס שונה וייחודי, קורס שמכשיר סוכני שינוי במערכת החינוך. ההשפעה שלכם כאנשי חינוך על החברה ועל הדור הצעיר היא דרמטית, ואני כולי תקווה שנצליח, צעד אחר צעד, לרפא את החברה הישראלית ממכאוביה". הדברים שנאמרו הצליחו לרגש לא רק את המשתתפים, אלא גם את מנחות הקורס: ד"ר רויטל חמי זינימן וד"ר רחלי אשוול יקר.

ד"ר רויטל חמי-זינימן היא מחלוצות תחום הגישור בישראל, בוגרת התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ באוניברסיטת בר-אילן ומשמשת מרצה וחברת סגל בתוכנית. "אני רואה בעיני רוחי 20 שגרירים שלוקחים את השליחות שלהם הלאה, ומייצרים מעגלים חיוביים של הסכמה", היא מציינת, וד"ר רחלי אשוול יקר, מרצה, מגשרת, מומחית להקניית כלים ומיומנויות גישור ומחוקרות מדד ההסכמות של הקונגרס הישראלי, מוסיפה: "אני מסתכלת על דור ה-Z ודור האלפא, וחושבת איך אנחנו יכולים להיות מודלים לילדים האלה. אני מאמינה שמנהיגות חינוכית היא המקום הכי נכון להתחיל בו".

ד"ר רחלי אשוול יקר, ד"ר רויטל חמי זינימן, עו"ד עמראן כנאנה, ד"ר עו"ד גלעד וינר.

בניית הסכמות ראשונה: תרגיל משחקי בעל מסר גישורי חזק

כפי שנהוג במפגשי פתיחה, ביצעו משתתפי הקורס תרגיל היכרות מגבש, וכפי שנהוג בקורסי גישור, התרגיל נועד גם להעביר נקודה הנוגעת לגישור. התרגיל התמקד בכישורי משא ומתן, מיומנות חשובה לכל מגשר חברתי. במסגרת התרגיל, התבקש כל משתתף לרשום את שמו על מספר פתקים, ולכדרר אותם לכדור נייר קטן. כדורי השמות הקטנים נערמו יחד לערמה אחת, ולאחר מכן חולקו בין המשתתפים. החל מהשלב הזה, על כל משתתף להשיג כמה שיותר פתקים עם שמו שלו, ואת זאת הוא נדרש לעשות באמצעות משא ומתן על הפתקים שבידיו – אלו שנושאים את שמות המשתתפים האחרים.

במהלך ביצוע המשימה, הסתובבו המשתתפים בחדר כשהם נושאים ונותנים זה עם זה. באוויר נשמעו קולות צחוק ושיחה בעברית ובערבית גם יחד, ונראה היה שהאווירה ביניהם קיבלה אופי קליל ונעים. יפה היה לראות איך אותם מבוגרים, המחזיקים בחיי היום-יום שלהם בתפקידים חינוכיים חשובים, כמו מנהלי בתי ספר, רכזים חינוכיים, מורים ומרצים, זנחו מעליהם את הכובד והרצינות ואפשרו לעצמם ליהנות ממשחק קליל, ממש כמו התלמידים שלהם.

לאחר שכל פתק חזר לבעליו המקורי, חזרה החבורה אל השולחן, לשלב הדיון, ובו הסבירו את אסטרטגיית המו"מ שאותה נקטו. חלקם השתמשו בהחלפות פתקים ישירות, אחרים בהחלפות עקיפות, היו כאלה שיצרו ביניהם שיתוף פעולה לחיפוש השמות זה של זה, ולצידם כאלה שוויתרו על פתקים ללא קבלת תמורה.

"שימו לב, שלא ביקשתי מאף אחד מכם לנסות ולסיים ראשונים, אך כבני אדם תחרותיים – עשיתם זאת באופן טבעי, וניסיתם לאתר כמה שיותר מהר את השם שלכם", שיקפה ד"ר חמי-זינימן שהנחתה את המשחק. "כאשר אנשים נמצאים בקונפליקט, הם נכנסים למוד תחרותי. בתפקידכם כמגשרים, תצטרכו להביא את האנשים האלה למקום של שת"פ, ולגרום להם להבין מדוע שיתוף פעולה הוא דבר חיובי לשני הצדדים. על העיקרון הזה מתקיימת חברה בריאה, ממש כפי שמערכת רמזורים ותמרורים עובדת". לאחר סיכום המשחק, נוצר בין המשתתפים דיון ער על אודות אסטרטגיות מו"מ ועל הוגנות בדרך לתוצאה הרצויה.

הכול מתחיל בחינוך: נפתח קורס גישור למנהיגות חינוכית יהודית-ערבית

בנימה אישית: גם מורים רוצים ללמוד

לאחר שהמשתתפים קיבלו הצצה למה שמחכה להם בעולם הגישור, הם התיישבו לסבב היכרות אישי שבו סיפר כל אחד מהם על עצמו, ועל הסיבות שבשלן בחר להקדיש מזמנו ולקחת חלק בקורס. המשתתפים לא חסכו בפרטים אישיים ובתיאורים של ההתמודדויות החינוכיות שבהן הם נתקלים בשגרה, תיאורים מעוררי השראה שבהחלט הבהירו את הצורך בכלים גישוריים בזירה החינוכית.

אנדירא, האישה הערבייה הראשונה שכיהנה בתפקיד מנהלת תיכון בישראל, לא הסתפקה בתפקיד הזה, ולפני חמש שנים הקימה את כפר הנוער הערבי הראשון בגבעת חביבה, שבו מתחנכים כיום כ-420 תלמידים. כעת, היא רוצה לקבל כלים גישוריים שיסייעו לה באתגרים שעימם היא מתמודדת. לצידה משתתף בקורס סעיד, שהגיע מדיר חנה הרחוקה, ומשמש מנהל חטיבת ביניים שבה הוא משלב מורים יהודים. כשנשאל מדוע בחר להתאמץ להגיע מרחוק, סיפר על הקונפליקט הזהותי שעימו הוא מתמודד: "יש לי ויכוח קשה עם התלמידים שלי – למה אנחנו חייבים ללמוד עברית, למה הם לא לומדים ערבית? יש דיון, והוא לא פשוט. הגעתי לכאן כדי לקבל כלים מקצועיים להתמודד עם הדיון הזה".

בקרב המשתתפים היהודים אפשר למצוא את ד"ר פרידלנדר , מרצה לחינוך באוניברסיטת תל אביב ומכללת גורדון, שמרגישה תחושת החמצה: "השכלה זה מקום מפגש בין תרבויות, אך אף אחד לא מנצל את ההזדמנות שיש לנו כחברה להידבר באקדמיה. אני כאן כי אני רוצה לקבל כלים גישוריים ולהעביר אותם הלאה לסטודנטים שלי". את הצורך בשינוי חברתי מרגיש גם אייל, שעשה הסבה מקצועית לתחום החינוך לאחר שנים ארוכות בעולמות הייעוץ וההנחיה, וכיום מנהל בית ספר בפרדס חנה: "הנושא היהודי-ערבי לא יכול להתקיים במסגרת נפרדת. אני מאמין שצריך שינוי עמוק שיפרק את הדואליות החברתית".

הכול מתחיל בחינוך: נפתח קורס גישור למנהיגות חינוכית יהודית-ערבית

בתום סבב היכרות חשוף ומלא כנות, שיצר תשתית ללימוד ולהפריה הדדית, עברו הלומדים לתיאום ציפיות קצר עם המנחות, והקורס יצא לדרך באופן רשמי.

תעבירו את זה הלאה: צעד קטן לשינוי משמעותי

כדי לממש את החזון של הקונגרס הישראלי לבנות הסכמות חברתיות ולצמצם את השסעים החברתיים, נדרשים משאבים רבים ופעולות ומגוונות. הקורס הזה נולד מתוך אמונה שחינוך הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר שיש לנו כחברה ליצירת שינוי. "זוהי הפעם הראשונה שאנחנו מקיימים קורס גישור שמיועד למנהיגים חינוכיים", מסכם ד"ר עו"ד וינר את המפגש. "למתבונן מהצד זה יכול להיראות צעד קטן מאוד בתוך שלל ההתמודדויות של החברה הישראלית, אך מניסיוננו – הדרך ליצירת שינוי משמעותי מתחילה בדיוק כך, בקבוצת מנהיגים שמבינים את גודל השליחות, ומוכנים להקריב עבורה ולהעביר אותה הלאה".

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו

עוד במגזין

לוגו
דילוג לתוכן