Flag Of Northern Ireland

המטרה: פתרון הסכסוך ההיסטורי בצפון-אירלנד

האמצעי: זיהוי אינטרסים משותפים

הצדדים: המיעוט הקתולי והפרוטסטנטים

הזמן: מאי 1998

קיצור תולדות הסכסוך

לסכסוך בצפון אירלנד יש שורשים היסטוריים עמוקים שמגיעים עד המאה ה-17, אז החלה אנגליה לעודד הגירה של אוכלוסייה פרוטסטנטית לאירלנד. להגירה זו נודעה השפעה מכרעת על הסכסוך, מאחר שהיא הובילה להתנגשות בין הפרוטסטנטים לאוכלוסייה המקומית, ברובה קתולית.

נקפוץ 300 שנה קדימה למאה ה-20. בשנת 1921 התפצלה אירלנד מהממלכה הבריטית המאוחדת וייסדה את הרפובליקה של אירלנד, למעט צפון אירלנד, בעלת הרוב הפרוטסטנטי, שנשארה חלק מהממלכה הבריטית.

אחרי הפיצול בין צפון אירלנד לשאר חבלי הארץ נפערו פערים משמעותיים בין הפרוטסטנטים, שכאמור שאפו להישאר חלק מהממלכה הבריטית, לבין המיעוט הקתולי המקופח שביקש להתאחד עם הרפובליקה האירית. המתח הוביל לאלימות שהתפרצה בשנות ה-60 והפכה למרד לאומני בהובלת ארגון ה-IRA הקתולי. הבריטים נחלצו לעזרת הפרוטסטנטים בני בריתם ושלחו לאזור כוחות צבא.

הסכסוך בצפון אירלנד, שקיבל לימים את הכינוי "הצרות", וגבה את חייהם של 3,500 קורבנות, הגיע לשיאו בשנת 1972 בדמותם של שני אירועים אלימים במיוחד. הראשון, שכונה "יום ראשון העקוב מדם" (Bloody Sunday), התרחש ביום ראשון ה-30 בינואר 1972, כשצנחנים בריטים ירו למוות ב-14 גברים ונערים קתולים לא חמושים. כעבור חצי שנה באה הנקמה, כשארגון הטרור הקתולי ה-IRA הטמין 22 פצצות באזור בלפסט, באירוע שכונה "יום שישי העקוב מדם" (אנגלית: Bloody Friday). תוצאות הפיגוע היו תשעה הרוגים ו-130 פצועים.

 

יום שישי הטוב

במאי 1998 נחתם "הסכם יום שישי הטוב" בין מנהיגי המפלגות בצפון אירלנד, בחסות ממשלת הרפובליקה של אירלנד וממשלת בריטניה. ההסכם הגדיר צורה חדשה של אוטונומיה בצפון אירלנד, אשר מקנה למיעוט הקתולי ייצוג משופר ומשאירה את צפון אירלנד כחלק מבריטניה.

גם לאחר חתימת ההסכם היו תקריות אחדות, אולם לאחר שביולי 2005 התפרקה המחתרת האירית הקתולית מנשקה, אפשר לומר כי לפחות ההיבטים האלימים של הסכסוך נפתרו.

 

דוקטרינת "האינטרסים משותפים"

אחת התיאוריות המרכזיות בעולם הגישור מתמקדת בחתירה לקראת מציאת אינטרסים משותפים. התיאוריה גורסת שכאשר אנו מתמקדים בבעיה ולא באנשים, באינטרסים ולא בעמדות, ומחפשים אפשרויות פתרון עם תועלת הדדית, סיכויינו להגיע לפתרון Win-Win ארוך טווח גדלים לאין שיעור.

תיאוריה זו יושמה הלכה למעשה בפתרון הסכסוך בצפון אירלנד. מבחינת רכיב "העמדות" אזי עמדת הפרוטסטנטים הייתה מדיניות של אפליה פוליטית וכלכלית כלפי המיעוט הקתולי, ועמדת הקתולים הייתה השגת איחוד מחודש של האי.

אבל כשמדלגים לרכיב "האינטרסים" אפשר לזהות את האינטרס הפרוטסטנטי לשמור על אופייה הפרוטסטנטי של צפון אירלנד והאינטרס הקתולי לשוויון זכויות ויותר מכך לשותפות בבעלות על חלקת ארץ זו. עקרונות ההסכם "יום שישי הטוב" נוגעים בדיוק באינטרסים אלו – השוויון בין הצדדים מעוגן ומקרין על מוסדות השלטון, האוטונומיה נשמרת, והשייכות לבריטניה בעינה עומדת. כל אלו מגדילים את הסבירות כי ההסכם, עם כל שבריריותו לאחר יריבות של מאות שנים, אכן יהיה ארוך טווח. נוסיף הערת אזהרה כי סוגיות עכשוויות ומעוררות מחלוקות כמו הברקזיט מחייבות להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק.

 

בקיצור, ההיגיון בפתרון סכסוכים פוליטיים הוא חתירה למציאת אינטרסים משותפים.

 

רוצים להעמיק בהבנת פתרון הסכסוך בצפון אירלנד? היכנסו לכאן:

https://peacemaker.un.org/uk-ireland-good-friday98

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד במגזין

מי אנחנו?

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף של אנשי אקדמיה, עסקים ופעילים בולטים בציבוריות הישראלית, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. אנו מאמינים כי המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השסע האידאולוגי

הזווית המחקרית: ד"ר יוליה שטנגר אלעד, המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן.

תמר אסרף : דוברות מועצה אזורית בנימין, חברת מועצת ההסכמות השניה.

סא"ל (במיל') ספואן מריח: מנהל תכניות בקרן לידידות, חבר מועצת ההסכמות השניה.

הרב ד"ר דניאל רוט: מנהל מוזאיקה, היוזמה הדתית לשלום, חבר מועצת ההסכמות השניה.

פרופ' אסא כשר: חתן פרס ישראל לפילוסופיה וחבר פורום מייעץ של הקונגרס הישראלי.

מנחה: עו"ד בל יוסף, המנהלת האקדמית של המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן.