שיח פרודוקטיבי של הסכמות יכול להיבנות כאשר הצדדים מבינים זה את זה, ואת עצמם, היטב. אחת הדרכים שלנו לספק הצצה אל התחושות של החלקים השונים בחברה הישראלית היא בעזרת בניית, הפצת וניתוח משאלים בנושאים שונים.
לאחר שבדקנו את נושא היהדות במרחב הציבורי במשאל ההדתה, ולאחר שבדקנו מה חש הציבור הישראלי כלפי חג החנוכה ושאר חגי דצמבר, החלטנו לבדוק הפעם זווית חדשה על נושא המתחים הנובעים מרקע דתי. הזווית שאותה בחרנו לחקור היא כיצד באים לידי ביטוי המתחים הדתיים במישור המקומי-מוניציפלי בהשוואה למישור המדינתי-לאומי, וכיצד תופסים המגזרים השונים בישראל את אותו המתח.
תוצאות משאל מתחי דת ועיר חשובות לנו גם לאור העובדה שהקונגרס הישראלי מפעיל השנה מועצות הסכמה מקומיות בחמש ערים. מועצות אלה כוללות נציגים מתושבי העיר הנמנים עם המגזרים השונים, שייפגשו באופן קבוע כדי למסגר את הבעיות המקומיות המצריכות פתרון ולהתחיל לסלול את הדרך לשיח של הסכמות.
משאל מתחי דת ועיר – רקע
משאל מתחי דת ועיר הופץ במהלך חודש ינואר 2020, ברשתות חברתיות ובמערכות גילוי תוכן. על המשאל השיבו 3,682 משיבים, והוא כלל שאלות פילוח הכוללות הגדרה דתית, מגדרית וגיאוגרפית.
הגדרה דתית: 60% מהמשיבים הגדירו עצמם כ"חילונים", 20% כ"מסורתיים", 16% כ"דתיים" ו-4% כ"חרדים".
הגדרה מגדרית: כ-51% מהמשיבים על המשאל היו גברים וכ-49% נשים.
כיוון שמועצות ההסכמה המקומיות שלנו יפעלו השנה בחמש ערים, והיה חשוב לנו לדייק מהן המחלוקות בערים אלה, תוצאות המשאל פולחו גם לפי הערים שבהן מתקיימות מועצות ההסכמה: ירושלים, מודיעין, יבנה, רחובות, אשדוד.
מחלוקות במישור המקומי: מה רמת המתח ומי צריך להכריע בה?
אחד הנושאים הראשונים שביקשנו לברר הוא היכן מורגש מתח דתי גבוה יותר: במישור המקומי או במישור הלאומי. המשיבים למשאל היו צריכים לדרג את המתח הדתי שהם מרגישים בסולם מ-1–7, כאשר סימון התשובות ברמה של 5–7 מצביע על מתח גבוה. התוצאות מצביעות על פער בולט בין המישור המקומי למישור הלאומי: במישור הלאומי 74% מהמשיבים חשים מתח גבוה, לעומת 59% בלבד במישור המקומי.
האם המישור המקומי הוא גם הזירה שבה הציבור הישראלי רוצה למצוא את הפתרונות? גם כאן התוצאות חד משמעיות: 68% מהמשיבים על המשאל סבורים שההכרעה בסוגיות כמו תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת צריכות להיות מוכרעות במישור המקומי, בין אם על ידי השלטון המקומי (46%) או על ידי ועדי שכונות וקהילות (22%). רק 32% מהמשיבים סבורים שהפתרון צריך להגיע מהמישור המדיני (כנסת וממשלה).
מעניין לציין שפילוח גיאוגרפי של התשובות מצביע על פערים בין ערים שונות בנושא זה, וכי פערים אלה קשורים לרמת המתח הדתי המורגשת באותה עיר. כך, למשל, בעיר כמו מודיעין, שבה לא מורגש מתח גבוה על רקע דתי, 82% מהמשיבים היו רוצים למצוא פתרונות במישור המקומי. לעומת זאת, בערים כמו אשדוד או ירושלים, שבהן מורגש מתח דתי גבוה יותר, רק 62% היו מעדיפים את הפתרון המקומי, ו-38% היו מעדיפים פתרון ברמה המדינתית. עדיין העדפה ברורה של פתרון במישור המקומי – אך באופן פחות גורף.
אפשר לסכם ולומר שהמישור המקומי יכול לשמש מצע טוב לבניית הסכמות, זאת הן בשל העובדה שהמתח הדתי מורגש בו פחות, והן בשל העובדה שקיים רוב מוצק התומך בפתרון המקומי לענייני המתח הדתי.
המתח הדתי מול מתחים נוספים במישור המקומי
האם המתח הדתי הוא המתח הבולט ביותר במישור המקומי? תוצאות המשאל מלמדות שהתשובה חיובית, אם כי פילוח התשובות לפי זהות דתית מגלה שהתשובה מורכבת יותר.
כאשר שאלנו אילו נושאים גורמים למתח גבוה בעיר שלכם, הנתונים מצביעים על כך שהמתח הדתי מוצב במקום הראשון עם 55% מכלל המשיבים. הרקע האידיאולוגי של ימין, מרכז ושמאל נמצא במקום השני, עם 43%, לאחריו המתח הלאומי (32%) ובתחתית נמצאים הרקע העדתי (25%) והרקע הסוציו-אקונומי (24%).
אולם, זווית מעניינת מתקבלת כאשר מפלחים את התשובות לפי מגזרים: חילוני, מסורתי, דתי וחרדי. פילוח זה מצביע על כך שכל מגזר רואה את המציאות באופן שונה: חילונים ומסורתיים, למשל, מציינים את המתח הדתי כמרכזי, בעוד דתיים וחרדים רואים בו רק מתח משני בהשוואה למתחים אחרים: דתיים מציינים את המתח האידיאולוגי כמרכזי וחרדים – את המתח הלאומי.
המסקנה המתבקשת היא שלא תמיד אנחנו תופסים את המציאות באופן זהה לאופן שבו היא נתפסת על ידי מגזרים אחרים, ומה שנתפס בעיני מגזר מסוים כמתח גבוה, נתפס בעיני מגזר אחר כמתח גבוה פחות. אחת ממשימות הקונגרס הישראלי היא להכיר את ההשקפות השונות והשוני ביניהן, לפני שניגשים למלאכת בניית ההסכמות, וזו אכן אחת המטרות של מועצות ההסכמה המקומיות שלנו.
ומה לגבי תתי התחומים המרכיבים את המתח הדתי? מיפוי תתי נושאים המרכיבים את המתח הדתי חושף תמימות דעים בין מגזרית: הנושא של תחבורה ציבורית בשבת ניצב במקום הראשון עם 69%, לאחריו פתיחת עסקים בשבת עם 66%, ובהמשך: חלוקת תקציבים עירונית (53%) והקצאת מבני ציבור (52%). הדרת נשים במרחב הציבורי היא אולי נושא שתופס כותרות, אך בפועל רק 36% מהמשיבים ראו בו נושא היוצר מתח גבוה.
עוד נתון מעניין: 40% מהמשיבים ציינו שחוסר היכרות בינאישית יוצר מתח גבוה. פילוח גיאוגרפי מגלה שבערים שבהן מורגש מתח דתי גבוה יותר, גם התחושה שחוסר היכרות בינאישית היא אחד הגורמים למתח היא גבוהה יותר.
לדוגמה, בירושלים, שבה מורגש מתח דתי גבוה, 56% מהמשיבים חשים שחוסר היכרות בינאישית יוצר מתח גבוה, לעומת 27% בלבד בעיר יבנה, שבה מורגש פחות מתח דתי.
מתח מקומי על רקע דתי: היכן אתם נתקלים בו אישית?
האם כל המגזרים תופסים את המתח הדתי באותו אופן ובאותם תחומים? באיזה סוג של מפגשים בינאישיים מורגש המתח הזה יותר – במפגשים משפחתיים, במקום העבודה, בצבא או במרחב הציבורי?
הנתונים של משאל מתחי דת ועיר הציפו כמה תובנות מרתקות:
ראשית, חילונים הם אלה שמרגישים את המתח הדתי הגבוה הרבה יותר משאר המגזרים (30%). בקצה השני של הסקאלה: הדתיים, שמרגישים את המתח הדתי הרבה פחות (13% בלבד). באמצע נמצאים המסורתיים (22%) והחרדים (21%).
המגזרים נבדלים ביניהם גם בתפיסת תת התחום שבו הם חשים מתח גבוה. כך, למשל, חילונים ומסורתיים רואים בתחבורה הציבורית את התחום שבו מורגש המתח הדתי הגבוה ביותר, לעומת דתיים וחרדים שרואים דווקא בצבא את התחום שבו מורגש המתח הדתי הגבוה ביותר.
שנית, ככל שהמפגש עם המגזרים האחרים הוא אישי יותר – כך מורגש פחות מתח, והתופעה הזו חוצת מגזרים.
כך, למשל, המקומות שבהם הרגישו המשיבים באופן אישי את המתח הגבוה ביותר בתחום הדתי הם כאלה שבהם מתרחש מפגש עם זרים כמו תחבורה ציבורית (41%) או פארקים ומרכזי קניות (40%), והמקומות שבהם מורגש הכי פחות מתח הם אלה שבהם יש ממד של היכרות אישית: בשכונה (19%), במקום העבודה (16%) ובמשפחה (12%).
נתון זה מתחבר לממצא שלפיו המישור המקומי יוצר פחות מתח בהשוואה למישור הלאומי, ואף ממשיך אותו: ככל שנכיר זה את זה טוב יותר, וככל שנהיה באינטראקציה בינאישית משותפת, כך תקטן תחושת המתח הדתי וייווצר בסיס טוב יותר לשיח של הסכמות.
האם הישראלים מאמינים בפעילויות משותפות ומוכנים להשתתף בהן?
אחת המסקנות הברורות והחדות שעולות מהממצאים עד כה היא שככל שהמגזרים השונים בישראל יבינו שתפיסת המציאות שלהם שונה, וככל שהם ילמדו להכיר זה את זה, כך יפחת המתח וייווצר בסיס לשיח משותף, שעליו אפשר לבנות הסכמות.
השאלה שיש לשאול עתה היא אם יש לישראלים נכונות אמיתית להגיע להסכמות במחלוקות הנוגעות לדת במישור המקומי, ואם הם מוכנים להשקיע מזמנם כדי להשתתף בפעילויות כאלה.
נתוני המשאל – אופטימיים: רוב מוחץ של 83% הם בעד פעילויות משותפות שיקדמו הסכמות בין המגזרים, ורק 17% ציינו שהם לא מאמינים בפעילויות כאלה.
ומה לגבי השתתפות בפועל בפעילויות בין מגזריות? גם כאן הנתונים מרשימים: 67% מהדתיים, 61% מהחרדים, 55% מהחילונים ו-54% מהמסורתיים מוכנים להקדיש מזמנם כדי להשתתף בפעילויות כאלה.
יתרה מכך, המוכנות להשתתפות במפגשים כאלה אינה מצטמצמת למפגשים חד פעמיים או למפגשים שייקבעו אחת לכמה חודשים: 20% מכלל המשיבים למשאל מוכנים להקדיש מזמנם ולהשתתף בפעילויות כאלה באופן קבוע לפחות אחת לחודש.
סיכום: המישור המקומי תחילה
התובנה המרכזית שלנו ממשאל מתחי דת ועיר היא שהמישור המקומי הוא המתאים ביותר להתחיל בו את המסע לבניית הסכמות הנוגעות למתח הדתי בישראל. המישור המקומי מזוהה כפחות מתוח וכיותר מתאים להגעה להסכמות, וההיכרות האישית והמקומית בין המגזרים השונים מסתמנת כחשובה להפחתת המתח וליצירת בסיס לשיח.
מועצות ההסכמה המקומיות שלנו כבר התחילו בעבודתן, בדיוק כדי שנכיר זה את זה טוב יותר במישור המקומי, מה שיאפשר לנו להתחיל לבנות הסכמות.
