התפתחות מדאיגה שאנחנו מרגישים בערים שבהן פועל הקונגרס הישראלי היא של זליגת המתח בין האזרחים מהמישור הארצי אל המישור המקומי. הוסיפו לכך את הבחירות המוניציפליות ההולכות ומתקרבות, והרי לכם מכשול משמעותי נוסף ללכידותה של החברה הישראלית.
כדי להבין יותר מה קורה בשטח, התמקדנו בסקר שערכנו לאחרונה במישור העירוני, כדי לברר אם מורגש מתח במישור זה, ואם כן – מאיזה סוג ובאילו מקומות אפשר לפגוש אותו. כיוון שבפועל המתח העירוני מאופיין בראש ובראשונה בנושאים הקשורים לשסע הדתי, בחרנו להתמקד בו.
הסקר נערך בליווי אקדמי של ד"ר עו"ד גלעד וינר, ובליווי סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים. הסקר נערך בחודש מרץ 2023 בקרב 735 משיבים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת (18+) בישראל. מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.61% בהסתברות של 95%.
מרגישים את המתח באוויר?
איזה סוג של מתח מורגש בערי ישראל? לפי תוצאות משאל מתחי דת ועיר שערכנו ב-2020, המתח הראשון במעלה הוא המתח הדתי, עם 55% מהמשיבים שחשים אותו. במקום השני באותו משאל ניצב המתח האידיאולוגי (43%) ואחריו הלאומי (32%).
הסקר הנוכחי, לעומת זאת, מצביע על מהפך: במקום הראשון ניצב הפעם המתח האידיאולוגי, עם 48% מהישראלים שמרגישים אותו, ובמקום השני המתח הלאומי (43%). המתח הדתי נדחק למקום השלישי עם 32% שמרגישים אותו במקום מגוריהם.
כמו בהרבה מקרים, הנתון הסטטיסטי הכולל לא מספר את כל הסיפור. כאשר מפלחים את התשובות הנוגעות למתח הדתי בהתאם למגזרים, מתגלים פערים משמעותיים: 44% מהחילונים מרגישים את המתח, בהשוואה ל-21% מהציבור הדתי ו-19% מהציבור החרדי. כלומר, המתח הדתי אולי פינה קצת מקום לזה האידיאולוגי, אך לפחות בקרב החילונים, הוא בהחלט מורגש.
נתון זה, יצטרף לנתונים נוספים המצביעים על פער בתפיסת המתח הדתי בין המגזרים השונים בישראל.
כשהעיר משנה את פניה
מדוע החילונים חשים במתח הדתי יותר מדתיים ומחילונים? התשובות לשאלות הבאות בסקר יכולות לתת הסבר מעניין.
כששאלנו את הישראלים אם הם מרגישים שעירם משתנה, התשובה הייתה מובהקת: מרבית המשיבים על הסקר שלנו מאמינים שאופייה הדתי של העיר שלהם השתנה: 9% מרגישים שעירם הפכה לחילונית יותר, ולא פחות מ-43% מהמשיבים מרגישים שעירם הפכה לדתית יותר.
בנקודה זו נראה שהמציאות מיישרת קו בין המגזרים השונים, שכן התחושות האלה לא מאפיינות את החילונים בלבד. גם 44% מהחרדים ו-30% מהדתיים דיווחו שלתחושתם אופייה של עיר מגוריהם נעשה דתי יותר, לעומת 10% מכל אחד מהמגזרים האלה שחשים כי עירם נעשתה חילונית יותר.
לעיתים, יש פער בין תחושות כלליות לגבי אופייה של עיר לבין דוגמאות קונקרטיות. אנחנו מרגישים מתח, אבל לא יודעים להצביע על אירועים או מקומות שבהם הוא עולה בפועל. אולם, נראה שהתחושות הנוגעות לשינוי האופי מתייחסות גם לדוגמאות קונקרטיות. כך, למשל, 38% מהמשיבים על הסקר השיבו כי בסביבתם הקרובה השתנה ייעוד של מבנה ציבור שהיה חילוני בעבר, והפך לדתי. רק 3% דיווחו על מקרה הפוך, שבו מבנה ציבור שינה את ייעודו לחילוני.
מדוע, אם כן, החילונים חשים את המתח יותר מדתיים ומחרדים? ייתכן שמה שעומד בבסיס התחושה הוא שינויי האוכלוסייה בערים לדתי יותר, שמוביל בתורו לשינויי ייעוד של מבנים או להחלטות אחרות הנוגעות לצביון העיר. ברור כי במצב כזה, כל עיסוק בעניין בעל אופי דתי מציף מתחים וחיכוכים בין התושבים, ואת המתח הזה מרגישים יותר מי שחשים נפגעים או מאוימים מהשינויים האלה.
שוויון עירוני או קבוצות לחץ: למי יש יותר השפעה?
במישור העירוני, העירייה או הרשות המקומית נמצאת בתווך שבין הצדדים, וממילא מופעלים עליה לחצים שונים. שאלנו את המשיבים לסקר, למי מהמגזרים בעיר שלהם יש יותר השפעה על העירייה?
40% מהמשיבים מאמינים שלחרדים יש השפעה יתרה על העירייה לעומת המגזרים האחרים, זאת לעומת 24% בלבד שמרגישים זאת כלפי החילונים, 22% כלפי דתיים, ו14% שמייחסים כוח כזה למסורתיים.
חשוב להדגיש: ייתכן שלפחות בחלק מהמקרים ההשפעה של החרדים על העירייה נובעת מרוב שאכן יש להם בעיר. בדומה, שינוי באוכלוסיית העיר יכול להשפיע גם על ייעודם של מבני הציבור בה ועל אופי המרחב הציבורי. כלומר, השינויים הללו יכולים להיות טבעיים, ולא רעים בהכרח. עם זאת, הם גורמים לתחושות קשות בקרב המגזר החילוני.
גורם נוסף שיכול לכאורה להשפיע על העירייה בסוגיות של מתח דתי הוא זהותו המגזרית של ראש העיר. האם, למשל, ראש עיר חרדי או דתי יחלק משאבים בעיר בהטיה לקבוצת השיוך שלו? והאם שיוכו ישפיע על אופייה של העיר?
רוב המשיבים לסקר שלנו סבורים שהתשובה לשתי שאלות אלה היא חיובית: 52% סבורים ששיוכו המגזרי של ראש העיר משפיע על אופייה של העיר, ו-56% מסכימים שהוא משפיע על חלוקת המשאבים העירונית.
את חלקו הראשון של הסקר חתמנו בשאלה מתבקשת: האם המתח הדתי, השינויים בצביון העיר או הרכב מועצת העיר גורמים לציבור לצאת ולהצביע בבחירות המוניציפליות? הממצאים מלמדים שלא ממש.
הסיבות המובילות בהחלטה לצאת ולהצביע בבחירות המקומיות הן בראש ובראשונה מתוך תחושת חובה אזרחית (74%). רצון להיות מעורב בנעשה בעיר (62%) או שינוי הרכב המועצה (31%) נמצאו כסיבות הרבה פחות משמעותיות בהחלטה לצאת ולהצביע.
האם נתונים אלה מלמדים אותנו שהציבור הישראלי הוא בעל תודעה אזרחית גבוהה, או שכאשר צביון העיר משתנה, הוא פשוט שוקל לעזוב את העיר? וכיצד המתח משפיע בפועל על הנכונות להגיע להסכמות בעיר, ועל סוגיות במחלוקת כמו תחבורה ציבורית, פתיחת עסקים בשבת או שעות נפרדות בבריכה העירונית?
אלה הדברים שאותם בדקנו בחלקו השני של הסקר.
