כיצד הישראלים בוחרים מפלגה?

לאחר שהבוחר הפוטנציאלי מיפה לעצמו את רשימת הנושאים שעבורם הוא מצפה לקבל מענה וייצוג, הוא עדיין עשוי לעמוד בפני מספר אפשרויות בחירה, הנובעות מריבוי המפלגות בישראל. התקופה שלפני הבחירות מתאפיינת בתעמולה רבה, הכוללת שיחות, מסרונים, שילוט חוצות, פרסום במדיה המסורתית ובכלים דיגיטליים שונים ועוד. המפלגות השונות, כידוע, מקבלות תקציב מכספי משלם המיסים לצורך המטרה הזו, ומשתמשות בכספים הללו בכדי לנסות להניע כמה שיותר בוחרים לבחור בהן.

כאשר בדקנו עד כמה מצליחה להשפיע כל התעמולה הזו על רצון הבוחר, גילינו כי רק 25% מהמשיבים מושפעים מתעמולת הבחירות, ואילו 56% מהמשיבים העידו כי התעמולה אינה משפיעה על החלטתם (היתר הביעו עמדה ניטרלית). ובכל זאת, כולנו מקבלים החלטה כלשהי בקלפי, ונראה שמה שכן משפיע עליה, ואפילו מאוד משפיע, הוא השיח ברשתות החברתיות: 74% (!) מהמשיבים מעידים כי הרשתות החברתיות משפיעות על הבחירה הפוליטית שלהם ברמה כלשהי, ומתוכם 43% מעידים על השפעה בינונית ומעלה. לצד הנתון שמספר לנו כי 87% מהמשיבים מנסים להבין את המצע של המפלגות בדרך עקיפה כלשהי, ואינם טורחים לקרוא את המצע של המפלגות, אפשר להכתיר את זירת השיח ברשתות החברתית כזירה המרכזית וככל הנראה המשפיעה ביותר על הפוליטיקה ועל סדר היום הציבורי במדינת ישראל.

מתי מתבצעת ההחלטה הסופית לאיזו מפלגה להצביע?

מתי למעשה מקבלים הישראלים החלטה סופית בנוגע לבחירה בקלפי?

60% מהמשיבים למשאל דיווחו כי הם מחליטים במי לבחור זמן רב מראש, בעוד 40% רק בסמוך למועד הבחירה, חלקם ביום הבחירות וחלקם במעמד ההצבעה בפועל. מהנתון הזה אפשר ללמוד עוד על מורכבות ההחלטה באיזו מפלגה לבחור, כאשר שאלות של אידיאולוגיה, נאמנות ופרקטיות יוצרות מארג מסובך של פרמטרים להכרעה. כשאלת המשך, בדקנו אם ישנם בוחרים שמשנים את דעתם במעמד ההצבעה בקלפי, וגילינו ש-34% מהמשיבים אכן שינו את דעתם לפחות פעם אחת בסבבי הבחירות הקודמים.

נראה כי על אף סבבי הבחירות החוזרים ונשנים במדינת ישראל, קבלת הכרעה בעניין ההצבעה לא הופכת לעניין קל ופשוט יותר, ואולי אפילו להפך – ייתכן שריבוי מערכות הבחירות יוצר בלבול וחוסר אמון אצל הציבור, מה שמקשה על קבלת הכרעות אידיאולוגיות.