משאלי הקונגרס – והפעם: משאל הבחירות
כחלק מפעילות הקונגרס הישראלי, אנו עוסקים בבחינת ארבעת השסעים המרכזיים בחברה הישראלית, הנסבים סביב דת, לאום, עדה והשקפה פוליטית. זאת, במטרה לבנות הסכמות מתוך הכרת הצדדים השונים ודעותיהם השונות לעומק.
רקע
המשאל הנוכחי התמקד בשסע האידיאולוגי, ונערך לקראת מערכת הבחירות הרביעית (מרץ 2021) שנערכה בישראל בתוך שנתיים ובתוך ניסיון ההתאוששות של מדינת ישראל ממשבר הקורונה. במסגרת המשאל שאפנו להבין היכן עומדים הפערים בין הציבור לממשל, ומהם הקווים המנחים את הציבור לצורך בחירת נציגיו בכנסת. על המשאל, שהופץ במערכות גילוי תוכן וברשתות החברתיות במהלך חודש פברואר 2021 השיבו 1,000 ישראליות וישראלים. פילוח המשיבים נעשה בהתאם לשאלות הגדרה עצמית בנושאים מגדר, לאום, גיל, שיוך פוליטי ושיוך דתי.
- בפילוח המשיבים לפי מגדר מתקיימת החלוקה הבאה: זכר – 51%, נקבה – 49%.
- בפילוח המשיבים לפי שיוך פוליטי מתקיימת החלוקה הבאה: מרכז – 25%, ימין – 52%, שמאל – 23%.
- בפילוח המשיבים לפי שיוך דתי מתקיימת החלוקה הבאה: חילוני – 55%, מסורתי – 19%, דתי מאוד/חרדי – 7%, דתי – 15%, אחר – 4%.
מהם הנושאים המשמעותיים ביותר עבור הבוחר הישראלי?
ההחלטה למי להצביע מושפעת ממספר פרמטרים מרכזיים. הפרמטר הראשון והבסיסי ביותר הוא החשיבות שמייחס כל אדם למגוון הנושאים הנמצאים על סדר היום הציבורי, נושאים שאותם אמורים לקדם נבחרי הציבור שלנו, כמו מחירי הדיור, יחסי החוץ של ישראל, מערכות המשפט, הכלכלה, הבריאות וכו'. המשיבים על המשאל התבקשו לדרג רשימה של 11 נושאים המצויים על סדר היום הציבורי על פי חשיבותם.
בניתוח התוצאות, עולה כי מערכת הכלכלה מדורגת במקום הראשון בחשיבותה לציבור, מערכת הבריאות במקום השני, ומערכת המשפט במקום השלישי. בעוד אפשר לחשוב בקלות כי שני המקומות הראשונים ברשימה מושפעים משנת הקורונה, שכללה פגיעה כלכלית ואיום בריאותי מתמשך, דירוג הנושא "מדיניות הטיפול בקורונה" עצמו הגיע רק למקום הרביעי. כאשר ביקשנו לפענח לעומק את הקשר המתקיים בין משבר הקורונה לבין מדיניות הניהול שלו, גילינו מחלוקת עמוקה בין המשיבים מימין לבין המשיבים משמאל.
איך לנצח מגפה? תלוי מהו השיוך הפוליטי של הנשאל
המשיבים על המשאל התבקשו לדרג מ-1 עד 7 רשימה של שמונה גורמים שעשויים היו להשפיע על התחלואה הגבוהה בישראל, לפי הערכת השפעתו של כל גורם על המצב. בדירוג הסופי שהתקבל, ראינו כי הציבור מאשים במידה שווה את המחלה והמוטציות שלה ואת הציבור הישראלי שלא נשמע להנחיות, לאחר מכן את העובדה שנתב"ג נשאר פתוח, את הציבור החרדי שלא נשמע להנחיות, ואז את הממשלה שלא נקטה מדיניות נכונה. בהמשך הרשימה דורגו הציבור הערבי, המשטרה והמפגינים במחאת בלפור. מה שבלט מאוד בתוך הדירוג הזה הוא לא החשיבות שהעניקו כלל המשיבים לכל גורם, אלא דפוס הדירוג שמאפיין כל צד פוליטי/אידיאולוגי במפה הישראלית.
כאשר פילחנו את המשיבים לפי השקפה אידיאולוגית, גילינו כי אלה המזוהים עם הימין הפוליטי תולים את העלייה בתחלואה בראש ובראשונה בציבור הישראלי, שלא נשמע מספיק להנחיות, ומציבים את הממשלה כגורם אשם במקום האחרון, ולעומת זאת, המזוהים עם השמאל הפוליטי בישראל מציבים בראש רשימת הגורמים לתחלואה הגבוהה את מדיניות הממשלה, ומייחסים לציבור אשמה פחותה באופן משמעותי. הנתון הזה, שלפיו הימין והשמאל חלוקים ביניהם בנושאים בסיסיים כמו אחריות היחיד אל מול תפקיד המדינה, עשוי לשמש קצה חוט משמעותי לעניין היכולת שלנו כחברה להבין זה את זה ולהגיע להסכמות.
כיצד הישראלים בוחרים מפלגה?
לאחר שהבוחר הפוטנציאלי מיפה לעצמו את רשימת הנושאים שעבורם הוא מצפה לקבל מענה וייצוג, הוא עדיין עשוי לעמוד בפני מספר אפשרויות בחירה, הנובעות מריבוי המפלגות בישראל. התקופה שלפני הבחירות מתאפיינת בתעמולה רבה, הכוללת שיחות, מסרונים, שילוט חוצות, פרסום במדיה המסורתית ובכלים דיגיטליים שונים ועוד. המפלגות השונות, כידוע, מקבלות תקציב מכספי משלם המיסים לצורך המטרה הזו, ומשתמשות בכספים הללו בכדי לנסות להניע כמה שיותר בוחרים לבחור בהן.
כאשר בדקנו עד כמה מצליחה להשפיע כל התעמולה הזו על רצון הבוחר, גילינו כי רק 25% מהמשיבים מושפעים מתעמולת הבחירות, ואילו 56% מהמשיבים העידו כי התעמולה אינה משפיעה על החלטתם (היתר הביעו עמדה ניטרלית). ובכל זאת, כולנו מקבלים החלטה כלשהי בקלפי, ונראה שמה שכן משפיע עליה, ואפילו מאוד משפיע, הוא השיח ברשתות החברתיות: 74% (!) מהמשיבים מעידים כי הרשתות החברתיות משפיעות על הבחירה הפוליטית שלהם ברמה כלשהי, ומתוכם 43% מעידים על השפעה בינונית ומעלה. לצד הנתון שמספר לנו כי 87% מהמשיבים מנסים להבין את המצע של המפלגות בדרך עקיפה כלשהי, ואינם טורחים לקרוא את המצע של המפלגות, אפשר להכתיר את זירת השיח ברשתות החברתית כזירה המרכזית וככל הנראה המשפיעה ביותר על הפוליטיקה ועל סדר היום הציבורי במדינת ישראל.
מתי מתבצעת ההחלטה הסופית לאיזו מפלגה להצביע?
מתי למעשה מקבלים הישראלים החלטה סופית בנוגע לבחירה בקלפי?
60% מהמשיבים למשאל דיווחו כי הם מחליטים במי לבחור זמן רב מראש, בעוד 40% רק בסמוך למועד הבחירה, חלקם ביום הבחירות וחלקם במעמד ההצבעה בפועל. מהנתון הזה אפשר ללמוד עוד על מורכבות ההחלטה באיזו מפלגה לבחור, כאשר שאלות של אידיאולוגיה, נאמנות ופרקטיות יוצרות מארג מסובך של פרמטרים להכרעה. כשאלת המשך, בדקנו אם ישנם בוחרים שמשנים את דעתם במעמד ההצבעה בקלפי, וגילינו ש-34% מהמשיבים אכן שינו את דעתם לפחות פעם אחת בסבבי הבחירות הקודמים.
נראה כי על אף סבבי הבחירות החוזרים ונשנים במדינת ישראל, קבלת הכרעה בעניין ההצבעה לא הופכת לעניין קל ופשוט יותר, ואולי אפילו להפך – ייתכן שריבוי מערכות הבחירות יוצר בלבול וחוסר אמון אצל הציבור, מה שמקשה על קבלת הכרעות אידיאולוגיות.
סיכום
המערכת הפוליטית בישראל הפכה לסבוכה ומורכבת עוד יותר מכפי שהייתה עד כה, ונראה כי זה משליך על הרוח בחברה הישראלית – רק 15% מהמשיבים על המשאל סבורים שהמערכת עתידה להתייצב לאחר סבב הבחירות הנוכחי, ואילו 61% מהמשיבים סבורים שמדינת ישראל הולכת לקראת סבב בחירות חמישי. האם זה יקרה? ימים יגידו, אך לפחות נהיה חכמים יותר בנוגע להבנת הסוגיות והפרמטרים שמשפיעים על רצון הבוחר.