אוטובוס 'נעים בסופ"ש' חונה בתל אביב

כדי להבין לעומק מהי מסורתיות, כיצד המסורתיים מגדירים את עצמם ביחס לשאר הקבוצות בישראל ומהן דעותיהם בסוגיות מפתח הנמצאות במחלוקת, קיימנו סקר מקיף בנושא.

הסקר נערך בליווי אקדמי של פרופ' נסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ובליווי סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים. המדגם נערך בקרב 752 משיבים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, דתיות, וזיהוי עצמי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.57% בהסתברות של 95%.

נתונים ראשונים מהסקר הבאנו בפרק הקודם בסדרה, ובפרק זה נתמקד בדעות ובתפיסות בציבור הישראלי בכל הנוגע לנושאים במחלוקת הקשורים בעיקרם לשסע הדתי. נתחיל באחת הסוגיות המרכזיות בנוגע לצביונה היהודי של המדינה: השבת.

המסורת והשבת: מאילו פעולות נוהגים הישראלים להימנע בשבת?

אין חולק שליום השבת, מעבר להיותו יום המנוחה הרשמי ליהודים בישראל, יש אופי משלו בחברה הישראלית. כך, למשל, קיום קידוש בליל שישי הוא המסורת השלישית הנפוצה בכלל הציבור היהודי בישראל (58%).

מה לגבי הימנעות מפעילויות שלפי ההלכה האורתודוקסית אסורות בשבת? תוצאות הסקר מלמדות ש-34% מהישראלים נמנעים מביצוע פעילויות מסוימות בשבת, לעומת 66% שאינם נמנעים. שאלנו את אותם 34% שציינו שהם נמנעים מביצוע פעולות בשבת, מאיזה סוג של פעולות הם נמנעים. התוצאות מלמדות שהפעולה הנפוצה ביותר שממנה נמנעים בשבת היא קניית מצרכים לא דחופים (91%), במקום השני (87%) הימנעות מלהדליק אש ובמקום השלישי (85%) נמצאים יחד בישול בשבת ועבודה על המחשב שלא לצורכי פנאי.

אינפוגרפיקה - איזו מהפעולות הבאות אתם נמנעים מלבצע בשבת?

תובנה מעניינת העולה מן הנתונים יכולה להיות שהציבור הישראלי הנמנע מביצוע פעולות בשבת, נמנע בעיקר מפעולות ומשימות יומיומיות, כגון קניות, בישול ועבודה, יותר מאשר מפעולות של בילוי ופנאי, כגון צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב לצורכי פנאי ונסיעה ברכב. נתונים אלה יכולים לשמש בסיס לדיון על מהות "הצביון היהודי" של המדינה בשבת ושרטוט גבולותיו.

תחבורה ציבורית בשבת: נכונות גבוהה להסכמה

סוגיית התחבורה הציבורית בשבת עולה אל סדר היום הישראלי באופן קבוע. בכלי התקשורת אנחנו בדרך כלל פוגשים קולות מנוגדים: אלה המתנגדים נחרצות לתחבורה ציבורית בשבת בכלל, ואלה המצדדים בה באופן חד משמעי. לעומת זאת, הנתונים שעלו מהסקר מצביעים דווקא על הרוב שקולו פחות נשמע: אלה שמעוניינים בפתרונות ביניים.

רוב גדול (70%) של המשיבים לסקר בעד מציאת פתרונות ביניים לסוגיה. נתון זמן מתכתב עם מחקרים קודמים שלנו המצביעים על פתרונות ביניים, דוגמת תחבורה ציבורית מוגבלת ותלוית רשות מקומית, כפתרונות מועדפים. כפי שנראה מייד, תחבורה ציבורית מבודלת מסוגיות אחרות במחלוקת, שבהן הנכונות לפתרונות ביניים נמוכה יותר. האם דווקא הסוגיה שנתפסת כסוגיה מרכזית במחלוקת היא גם בעלת הסיכויים הטובים ביותר לפתרון מוסכם?

אינפוגרפיקה - מהו המודל המתאים בעיניכם בנושא תחבורה ציבורית בשבת?

חמץ במרחב הציבורי: סוגיה במחלוקת עמוקה

הנושא הבא שבדקנו הוא נושא החמץ בפסח. כאן, בניגוד לסוגיית התחבורה הציבורית, רק 32% בעד פתרונות ביניים, בעוד 39% בעד לאפשר הצגת חמץ במרחב הציבורי באופן מלא, ו-25% נגד באופן גורף.

אינפוגרפיקה - האם יש לאפשר הצגת חמץ במרחב הציבורי בפסח?

פילוח עומק של הנתונים מציג תובנות מעניינות לגבי הסיבות האפשריות לכך. למשל, פילוח לפי זיהוי אידיאולוגי מעלה ש-77% מאלה המזוהים עם השמאל בעד הצגת חמץ במרחב הציבורי באופן מלא, בעוד רק 10% מהמזוהים עם הימין בעד. מדוע השקפה אידיאולוגית הינה כה מבדלת במקרה הזה, והאם הדבר קשור למספר הדתיים המרכיבים את הימין אל מול השמאל? ייתכן שבניגוד לסוגיה של תחבורה ציבורית בשבת, הסוגיה של הצגת חמץ במרחב הציבורי כוללת בתוכה פן של חדירה לפרטיות ופגיעה אקטיבית בזכויות הפרט, שנאסר עליו להכניס אוכל למקומות מסוימים, נושא שהשמאל, בעל ההשקפות הליברליות, רואה בו את ציפור הנפש.

במידה שהסבר זה הוא אכן חלק משינויי התפיסה בנוגע להצגת חמץ בפסח, המשמעות היא שיש למסגר את הדיונים על חמץ בפסח לא רק בהקשר של דת, ולהביא אל שולחן הדיונים לא רק דתיים, חרדים וחילונים, אלא גם נציגים ודעות הקשורים להשקפות אידיאולוגיות, כלומר: נציגי ימין ושמאל, שמרנות וליברליות.

נישואים אזרחיים: הציבור מבין את הצורך

נושא נוסף שנמצא במחלוקת הוא המעמד האישי, ובכלל כך סוגיית הנישואים האזרחיים. כיום, יהודים יכולים להתחתן במדינת ישראל על פי חוקי ההלכה היהודית בלבד. מצב זה מייצר אתגר לא פשוט עבור זוגות חד-מיניים, זוגות שאצלם יש ספק לגבי יהדותו של אחד מבני הזוג ופסולי חיתון אחרים. לפי הערכות שונות, מדובר על 10-20% מכלל האוכלוסייה בישראל, שאינם יכולים להירשם לנישואים.

בסקר ביררנו מהו המודל המתאים ליישום בנושא של נישואים אזרחיים. בדומה לסוגיית התחבורה הציבורית בשבת, גם כאן נראה שיש הסכמה גבוהה: 80% מהמשיבים מוכנים לאפשר נישואים אזרחיים, 64% סבורים שיש לאפשר זאת לכל המעוניין בכך ו-16% סבורים שיש לאפשר זאת רק כאשר אי אפשר להינשא על פי ההלכה. רק 17% סבורים שאין לאפשר נישואים אזרחיים כלל.

אינפוגרפיקה - מהו המודל המתאים בנושא נישואים אזרחיים?

עוד על סוגיית הנישואים האזרחיים ועל פתרונות נוספים למצב – תוכלו ללמוד ביחידת הלימוד המקוונת שהפקנו בנושא זה.

הר הבית, הכותל ותשעה באב

סוגיות כמו עליית יהודים להר הבית ומתווה הכותל נמצאות אף הן במחלוקת בחברה הישראלית. נתחיל בכותל: שאלנו בסקר אם יש לאפשר לכל הזרמים ביהדות להתפלל בכותל המערבי, וגילינו כי 69% סבורים שיש לאפשר זאת, לעומת 25% בלבד שאינם תומכים בכך (6% ניטרליים). בפילוח של התשובות לפי זהות אידיאולוגית עולה כי 39% מהימנים סבורים שיש לאפשר לכל הזרמים ביהדות להתפלל בכותל המערבי לעומת 97% מהמשיבים המזוהים עם השמאל אשר סבורים כך. כלומר, גם כאן אפשר לראות שלסוגיה אולי יש מישור דתי, אבל בד בבד יש לה גם מישור פוליטי-אידיאולוגי מובהק המתמקד, כך נראה, בזכויות הפרט ובהגבלתן.

אינפוגרפיקה - יש לאפשר לכל הזרמים ביהדות להתפלל בכותל המערבי

ומה לגבי עליית יהודים להר הבית? שאלנו את המשתתפים בסקר אם הם מסכימים לאמירה כי "עליית יהודים להר הבית היא זכות שיש לשמור עליה". כפי שאפשר לראות, 59% סבורים שכן, 26% שלא ו-15% ניטרליים. מפילוח הנתונים עולה כי הדתיים והמסורתיים מובילים בתפיסת חשיבות הזכות לעלות להר הבית, עם 85% ו-83% בהתאמה. אחוז ההסכמה בקרב החילונים נמוך משמעותית, ועומד על 49%, אך האחוז הנמוך ביותר הוא דווקא בקרב החרדים – 35%, בשל הפולמוס ההלכתי על האיסור לעלות להר. ושוב, סוגיה שעולה לכותרות בהקשרים של אידיאולוגיה פוליטית מתגלה ככזו שיש לה קשר חזק לנושא המסורתיות.

אינפוגרפיקה - יש לאפשר לכל הזרמים ביהדות להתפלל בכותל המערבי

זווית נוספת שבה בדקנו את דעות היהודים בישראל בנושא זה היא דרך בירור מקומו של תשעה באב, התאריך המזוהה עם חורבן בית המקדש ששכן בהר הבית. בהתאם, שאלנו את הציבור היהודי בישראל אם יש לאפשר פתיחת בתי קפה ומסעדות בתשעה באב. במבט ראשון נראה שהדעות נחלקות באופן שווה: 44% מסכימים שיש לאפשר פתיחת בתי קפה בתשעה באב, בעוד 45% מתנגדים לפתיחתם של בתי קפה ומסעדות ביום הצום (11% ניטרליים). גם כאן פילוח התשובות מגלה רובד נוסף.

פילוח התשובות לפי רמה דתית מגלה שהמסורתיים הם הקבוצה הדתית שהכי מתנגדת לפתיחת בתי קפה ומסעדות בתשעה באב – רק 11% בעד פתיחתם (לעומת 15% מהדתיים ו-21% מהחרדים). נתון מפתיע זה אולי יכול לשפוך אור על אופי המסורת בחברה הישראלית: הצביון היהודי במרחב הציבורי אינו רק עניין של דת מול חילוניות, אלא גם עניין של מסורת והאופן שבו יש לשמר אותה.

אינפוגרפיקה - יש לאפשר פתיחת בתי קפה ומסעדות בתשעה באב

"מסורתיות הולכת יד ביד עם מורכבות"

"ניתוח הנתונים מגלה כי בסוגיות רבות שנמצאת במחלוקת, כמו תחבורה ציבורית בשבת, הציבור לא תופס את המציאות בגוני שחור ולבן", מסכם את הסקר מנהל הקונגרס הישראלי, ד"ר עו"ד גלעד וינר, ומסיף: "קיימת הבנה שאפשר למצוא פתרונות מורכבים שיאפשרו לנו להמשיך לחלוק יחד את המרחב הציבורי".

פרופ' נסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, שליווה את הסקר מהפן האקדמי, מחדד: "נתוני הסקר מוכיחים שמסורתיות הולכת יד ביד עם מורכבות. נראה שהחברה הישראלית בשלה לחשיבה מורכבת בסוגיות דת ומדינה, ודת וחברה. ומה לגבי הפוליטיקאים?"

תובנה נוספת של פרופ' ליאון נוגעת לציבור החרדי: "הסקר מלמד על פער בין החשיבה של הנהגת הציבור החרדי ודובריה, לבין החשיבה המוצהרת של הציבור החרדי עצמו. כך, למשל, הסכמה להפעלה דיפרנציאלית ומורכבת של תחבורה ציבורית בשבת, גם אם היא מגיעה מקבוצת מיעוט בציבור החרדי, היא פתח לשיח ולפתרון קונפליקטים".

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו

עוד במגזין

לוגו

לקהילת "מועצת העם" כבר הצטרפת?

אם מעניין לך פה וחשוב לך שהשיח הישראלי יהפוך להיות שיח של הסכמות, אנחנו רוצים אותך במועצת העם.

איך מצטרפים לפעילויות, לסיורים ולהרצאות?

דילוג לתוכן