מתפללים בכותל המערבי

אחד הנושאים המדוברים ביותר בישראל הוא המתח בין צביונה היהודי לצביונה הדמוקרטי של המדינה. אנחנו, בקונגרס הישראלי, רואים את המתח הזה כסוגיית מפתח העומדת ביסוד חלק ניכר מהשסעים המאפיינים את החברה הישראלית. בדרך כלל נתפס המתח הזה כמתח דתי בין דתיים וחרדים מצד אחד לבין חילונים מצד שני, אך הבנת עומק של הסוגיה מחייבת הקשבה לאחת מקבוצות האוכלוסייה המשמעותיות ביותר בישראל, שלא תמיד נמצאת באור הזרקורים: המסורתיים.

כדי להבין לעומק מהי מסורתיות בישראל של היום, כיצד המסורתיים מגדירים את עצמם ביחס לשאר הקבוצות בישראל ומהן דעותיהם בסוגיות מפתח הנמצאות במחלוקת, קיימנו סקר מקיף בנושא.

הסקר נערך בליווי אקדמי של פרופ' נסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ובליווי סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים. המדגם נערך בקרב 752 משיבים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, דתיות, וזיהוי עצמי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.57% בהסתברות של 95%.

חשיבות המסורת בציבוריות הישראלית

מהי בעצם "מסורת"? ההגדרה המילונית הרחבה של המילה היא "דברים, שיטות או מנהגים שנמסרו מדור לדור". כדי לברר מהי בעצם "מסורת" בהקשר הישראלי הנוכחי, שאלנו קודם כול אילו מסורות הקשורות ליהדות מקיימים היהודים בישראל בעצמם. לאחר מכן, שאלנו מה חשוב להם להעביר לילדיהם.

שלוש המסורות שהגיעו למקומות הראשונים הן קיום ליל סדר משפחתי (84%), הדלקת נרות חנוכה (78%), וקידוש בליל שישי (58%). המאפיין המקשר בין שלושה מנהגים אלה הוא משפחתיות. שאר המנהגים והמסורות ברשימה, ברובם, הם בעלי אופי יחידני יותר, כמו כשרות ותפילה.

אינפוגרפיקה - איזו מהפעילויות הבאות אתם נוהגים לעשות?

המגמה המשפחתית חוזרת גם כאשר נשאלה השאלה בזווית הנוספת: מה חשוב להעביר לדור הבא. כך, למשל, ל-86% מהנשאלים חשוב שילדיהם יכירו את חגי ישראל, בדומה לתשובות הנשאלים בנוגע למסורות שהם מקיימים בעצמם. לאחר מכן בסדר החשיבות נמצאים הכרת התנ"ך (81%), ומייד לאחר מכן "המשך המסורת היהודית לדורות הבאים במשפחתי" (72%). גם קיום בר/בת מצווה (71%), אירוע המאופיין בטקס משפחתי, נמצא במקום גבוה. הכרת סידור התפילה (50%) והימצאותם של טלית ותפילין בבית נמצאות במקומות הבאים.

אילו תובנות אפשר לשאוב מהנתונים? למשל, שחגי ישראל מקבצים אותנו סביב מסורת משותפת רחבה מאוד, ויכולים להיות בסיס לשיח של הסכמות. נוסף על כך, יש לזכור בכל דיון על מסורת וצביון יהודי, שהרכיב המשפחתי הוא רכיב יסוד בתפיסת הציבור הישראלי, ושיש להתייחס גם אליו.

אינפוגרפיקה - חשיבות המסורת בעיני הציבור הישראלי

מסורת: האם הימין והשמאל תופסים אותה בצורה דומה?

זווית נוספת שבה בחרנו לבחון כיצד משתקפת המסורת בציבוריות הישראלית היא לבדוק כיצד תופס הציבור הישראלי פוליטיקאים בראי המסורת. לצורך כך, שאלנו את הציבור כיצד הוא תופס את מידת החיבור של שלושה אישים פוליטיים למסורת.

אינפוגרפיקה - עד כמה מחובר למסורת כל אחד מהבאים?

במבט ראשון, נראה כי יאיר לפיד נתפס כמי שהכי פחות מחובר למסורת, וכי מידת החיבור של בני גנץ ובנימין נתניהו דומה. פילוח אידיאולוגי מגלה נדבך נוסף. כך, למשל, 54% מהיהודים בישראל המזוהים עם הימין סבורים שבנימין נתניהו מחובר למסורת בעוד 10% בלבד מהיהודים המזוהים עם השמאל סבורים כן. מנגד, 87% מהמזוהים עם הימין סבורים שיאיר לפיד אינו מחובר למסורת בעוד רק 65% מהשמאל סבורים כך.

האם השוני בתפיסה הזו נובע רק מעמדות פוליטיות ה"מקילות" את ההסתכלות על האישים הרלוונטיים? אולי. אך יכולים להיות גם הסברים אחרים. למשל, ייתכן שהימין תופס את החיבור למסורת במשקפיים של תפיסות עולם, כגון סמלים המייצגים את ההיסטוריה היהודית, בעוד השמאל תופס את החיבור למסורת במשקפיים מעשיים, כגון השאלה אם האדם מקיים בעצמו מנהגים והלכות באופן פרטי. כך או אחרת, נראה שכאשר בוחנים את מהות ה"מסורת" בישראל, בזוויות הסתכלות שונות, מגלים עד כמה התמונה מורכבת.

"מסורתיים" או "בעלי זיקה למסורת"?

האם ההגדרה "מסורתיים" שבה משתמשים בתקשורת ובמחקר אכן מייצגת את האופן שבו קבוצה זו תופסת את עצמה? בדקנו בסקר את האופן שבו "מסורתיים" מגדירים את עצמם, וגילינו כי 36% מגדירים את עצמם "מסורתיים" לעומת 64% שמגדירים את עצמם כ"חילונים בעלי זיקה למסורת".

רוב אלו שמגדירים את עצמם "מסורתיים" ציינו כי הסיבה המרכזית לכך (51%) היא "כי חשוב לי לשמור תורה ומצוות גם אם לא את כל כללי ההלכה". במקום השני (31%) נמצא ההיגד "כי אני לא רואה את עצמי לא כחילוני/ת ולא כדתי/ת". לעומת זאת, אלה שהגדירו עצמם "בעלי זיקה למסורת" ציינו כי הסיבה המרכזית להגדרה זו (44%) היא כי "בפן המעשי, אני יותר חילוני/ת מאשר מסורתי/ת" וההיגד במקום השני (39%) הוא "כי אני לא שומר תורה ומצוות אלא בעיקר שומר על מסורת המשפחה שלי".

הבדלי ההגדרה העצמית באים לידי ביטוי גם בדעות על החברה הישראלית ועל סוגיות במחלוקת. כך, למשל, 42% מאלו שמגדירים את עצמם "מסורתיים" מרגישים קרובים יותר ל"דתיים" מאשר ל"חילונים" (9%), ותמונה הפוכה מתקבלת אצל אלה שמגדירים עצמם "בעלי זיקה למסורת": 48% מרגישים קרובים יותר לחילונים בהשוואה לדתיים (10%).

כיצד משפיעות זהויות אלה על הסוגיות שבמחלוקת בנושאי דת ומדינה בישראל? על כך בפרק הבא והמסכם של הסקר.

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו

עוד במגזין

לוגו

לקהילת "מועצת העם" כבר הצטרפת?

אם מעניין לך פה וחשוב לך שהשיח הישראלי יהפוך להיות שיח של הסכמות, אנחנו רוצים אותך במועצת העם.

איך מצטרפים לפעילויות, לסיורים ולהרצאות?

דילוג לתוכן