flag02

חלק בלתי נפרד מפעילותו השוטפת של הקונגרס הישראלי היא הקשבה לציבור הישראלי. סדרת המשאלים שאנחנו מפיצים נועדה לעשות בדיוק את זה: להקשיב לרחשי הלב ולמגוון הדעות של ההחברה הישראלית לגווניה השונים.

הנושא שבדקנו הפעם הוא "הדתה". יצוין כי בחרנו במונח "משאל ההדתה", בשל העובדה שזהו המונח המשמש כיום לדיון ציבורי בנושא זה, בין על ידי אלה שטוענים כי קיימת הדתה ובין על ידי אלה שטוענים שלא.

משאל ההדתה – רקע

משאל ההדתה הופץ במהלך חודש אוקטובר 2019 ברשתות חברתיות ובמערכות גילוי תוכן.

על המשאל השיבו 4,667 משיבים, והוא כלל שאלות פילוח הכוללות הגדרה דתית ופוליטית:

  • הגדרה פוליטית: 41% מהמשיבים הגדירו עצמם כ"ימנים", 40% כ"מרכז" ו-19% כ"שמאל".
  • הגדרה דתית: 57% מהמשיבים הגידור עצמם כ"חילונים", 20% כ"מסורתיים" ו-23% כ"דתיים" או "חרדים".

האם יש הדתה בישראל?

מקבץ השאלות הראשון במשאל עסק בשאלת היסוד: האם יש הדתה בישראל?

פילוח התשובות לשאלה אם יש הדתה בישראל, בהתאם להגדרה פוליטית ודתית הוליד כמה תובנות מעניינות, העיקרית שבהן: השאלה הלכאורה עובדתית אם קיימת הדתה בישראל משתנה בהתאם לתפיסות עולם – פוליטיות ודתיות. לתובנה זו חשיבות בכל שיח המתקיים בין חלקי החברה הישראלית על הדתה.

באילו תחומים קיימת הדתה בישראל?

אלה שהשיבו במשאל שיש הדתה במידה כלשהי במדינת ישראל – נשאלו גם באילו תחומים מורגשת הדתה זו. מהתשובות עולה שההדתה מורגשת בראש ובראשונה במרחב הציבורי ובמערכת החינוך.

הדתה במערכת החינוך: יהדות ואבולוציה

מקבץ שאלות נוסף במשאל עסק בתחום ההדתה במערכת החינוך, בגישה מעט שונה. שאלנו את המשתתפים במשאל מה עמדתם ביחס ללימודי יהדות וללימודי אבולוציה בבתי הספר, תוך העמקה בשאלות כמו מדוע הם חושבים שחשוב ללמד נושאים אלה בבתי הספר, ומה מקור ההתנגדות שלהם ללימוד נושאים אלה.

הינה כמה תובנות שעלו מתוך הנתונים:

  • קיימת הסכמה גורפת על הצורך בלימודי יסוד ביהדות בבתי ספר.
  • ההסכמה הגורפת הזו מבוססת על היהדות כחלק מזהות לאומית ותרבותית הרבה יותר מאשר כחלק מזהות מסורתית-דתית.
  • קיים רוב שתומך בלימודי אבולוציה בכלל בתי הספר.
  • אותו רוב מעוניין בלימודי אבולוציה בבתי ספר בעיקר כידע כללי ופחות כחלק מזהות תרבותית.
  • ההתנגדות ללימודי אבולוציה שורשית יותר מההתנגדות ללימודי יהדות בבית הספר:
  • 57% מאלה שהתנגדו ללימודי יהדות בבית הספר היו משנים את דעתם לו היה נלמד הנושא מנקודת מבט ביקורתית.
  • רק 27% מאלה שהתנגדו ללימודי אבולוציה בבתי ספר היו משנים את דעתם לו היה נלמד הנושא מנקודת מבט ביקורתית.

האם ישראל דתית יותר או חילונית יותר בהשוואה לעבר?

מקבץ שאלות נוסף במשאל עסק בתחושה כללית יותר של המשיבים: האם הם חשים שישראל דתית יותר, חילונית יותר או ללא שינוי ביחס לעבר?

פילוח התשובות לפי זהות דתית (חילוני, מסורתי, דתי-חרדי) ולפי זהות אידיאולוגית (ימין, שמאל, מרכז) מציף מספר נקודות למחשבה:

  1. קיימים הבדלים דרמטיים בתפיסה של ישראל כדתית או כחילונית יותר, בהתאם לזהות הדתית ולזהות האידיאולוגית של הנשאלים.
  1. זהות אידיאולוגית של "שמאל" משפיעה יותר על התפיסה של ישראל כדתית מאשר זהות דתית של "חילוני": 71% מאלו שהגדירו עצמם כשמאל תופסים את ישראל כדתית יותר, בהשוואה ל-64% מאלה שמגדירים את עצמם "חילוני".
  1. המסורתיים הם הקבוצה הגדולה ביותר שהשיבה שישראל היא "אותו דבר", כלומר: לא דתית יותר ולא חילונית יותר: 35% מהמסורתיים השיבו תשובה זו.
  1. זהות אידיאולוגית של "מרכז" קרובה יותר ל"לשמאל" בתפיסת ההדתה מאשר לזהות של "ימין", וקרובה יותר לזהות דתית של "חילוני" מאשר לשל "מסורתי".
  1. אחד מכל חמישה חילונים סבור שישראל חילונית יותר כיום, ואחד מכל חמישה דתיים-חרדים חושב שישראל דתית יותר.

התובנה המרכזית:

המשאל מלמד כי התשובה לשאלה אם ישראל כיום דתית יותר או חילונית יותר היא סובייקטיבית ומושפעת עמוקות הן מזהות דתית והן מזהות אידיאולוגית. כדי לייצר שיח של הסכמות, כל צד חייב להבין שהצד שכנגד רואה את המציאות אחרת.

סיכום

התובנה המרכזית העולה ממשאל ההדתה היא שקיים פער תפיסתי של המציאות ושל העובדות, בהתאם לזהות האידיאולוגית או הדתית של הישראלים. בכל דיון החותר לבניית הסכמות בין הצדדים בנושא זה, יש לזכור שלא תמיד בסיס הדיון זהה, שכן המציאות עצמה נתפסת כשונה על ידי הצדדים.

המשמעות היא שבבואנו להגיע להסכמות ספציפיות הנוגעות ליהדות במרחב הציבורי או לתוכנית הלימודים בבתי הספר, עלינו לבסס קודם לכן תשתית בסיסית של תפיסת המציאות כהווייתה, תוך חידוד נקודת המבט של כל צד על תפיסת האחר את המציאות.

אלה היו גם חלק ממסקנות מועצת ההסכמות שלנו בנושא של יהדות במרחב הציבורי. במועצה עלה הצורך להגדיר באופן בסיסי "מהי זהות יהודית", בהתבסס על ערכי ליבה משותפים, ותוך מתן מרווח פרשנות לכל קבוצה בחברה, מעבר לזהות הבסיסית שהוגדרה.

 

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד במגזין

מי אנחנו?

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף של אנשי אקדמיה, עסקים ופעילים בולטים בציבוריות הישראלית, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. אנו מאמינים כי המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print