Urban View. A Girl In Protective Gloves Walks Along The Street A

בחודשים האחרונים חווה הציבור הישראלי כולו טלטלה קיומית מאתגרת. סבבי הבחירות החוזרים יצרו משבר פוליטי חריף שהתיש את כולנו, ואז הגיע גם משבר הקורונה עם השלכות בריאותיות וכלכליות לא פשוטות.

בניסיון להבין את השלכותיהם של המשבר הפוליטי והמשבר הבריאותי על השיח הציבורי, וכמי שמקשיבים היטב לרחשי הלב של הציבור הישראלי כבסיס לשיח ולבניית הסכמות, החלטנו להקדיש את המשאל הפעם לאפקט הקורונה והמשבר הפוליטי בישראל ולבחון את השפעתם על החברה הישראלית.

משאל הקורונה והמשבר הפוליטי – רקע

משאל הקורונה והמשבר הפוליטי הופץ במהלך חודש אפריל 2020, ברשתות חברתיות ובמערכות גילוי תוכן. על המשאל השיבו 5,537 משיבים, והוא כלל גרסה בעברית וגרסה בערבית, וכן שאלות פילוח הכוללות הגדרה לאומית, דתית ומגדרית.

  • זהות מגדרית: 60% מסך המשיבים על המשאל הגדירו עצמן כנשים ו-40% כגברים.
  • זהות לאומית: כ-88% מסך המשיבים הגדירו עצמם כיהודים, וכ-12% מסך המשיבים הגדירו עצמם כערבים. רוב אלה שהגדירו את עצמם כערבים השיבו על השאלון בגרסתו הערבית.
  • זהות דתית: כ-58% מכלל המשיבים הגדירו את עצמם חילונים, כ-20% הגדירו עצמם מסורתיים, כ-15% הגדירו עצמם דתיים וכ-5% הגדירו את עצמם חרדים. מעטים מכלל המשיבים (כ-1.5%) לא הגדירו את עצמם מבחינה דתית.

איך יצאנו מהמשברים: מאוחדים יותר או מפולגים יותר?

השאלה המרכזית היא איך יצאה החברה הישראלית מהמשברים: מאוחדת יותר או מפולגת יותר? התמונה שהציגו בפנינו המשיבים לשאלה זו היא ברורה ומדאיגה: 77% מהמשיבים סבורים שמערכת הבחירות המתמשכת גרמה לפילוג חברתי גדול יותר, ו-41% מהמשיבים סבורים שמשבר הקורונה העמיק את השסע והפילוג החברתיים.

מעניין לציין כי בכל הנוגע למשבר הקורונה, אחוז המשיבים שסברו שהמשבר איחד את העם (40%) דומה לאלה שסבורים שהמשבר דווקא פילג אותו (41%). כאשר משווים ממצאים אלה לשאלה הנוגעת למשבר הפוליטי, מגלים תמונה אחרת לחלוטין: רק 7% מהמשיבים סבורים כי המשבר הפוליטי יצר לכידות גדולה יותר, לעומת 77% שסבורים שהמשבר הפוליטי דווקא פילג את החברה.

במובן זה, המשבר הפוליטי גרם לנזק גדול יותר ללכידות החברה הישראלית בהשוואה למשבר הקורונה.

האם משבר הקורונה השפיע על היחס למגזר החרדי?

משבר הקורונה העלה על סדר היום התקשורתי את הציבור החרדי, ובשלב מסוים התגלתה בקרבו תחלואה גדולה יותר בהשוואה למגזרים אחרים, והועלו טענות על אי-שמירת הכללים שקבע משרד הבריאות. מצב זה גרם לנו לתהות אם וכיצד שינה המשבר את תפיסת הציבור הכללי את הציבור החרדי.

נוסף על כך, ניסינו להבין אם יש פער בין האופן בו הציבור תופס את המגזר החרדי בפועל לבין האופן שבו הציבור החרדי סבור ששאר הציבור תופס אותו בעקבות משבר הקורונה.

התשובות על שאלות אלה הציפו פער עצום: המשיבים החרדים סברו כי 78% מהציבור הישראלי אוהד אותם פחות בעקבות משבר הקורונה, אך המציאות בפועל הראתה כי רק 50% מהציבור הישראלי אוהד את החברה החרדית פחות מאשר קודם.

כך גם לגבי אלו שחשים יותר אהדה לציבור החרדי: המשיבים החרדים סברו כי רק 12% מהציבור אוהדים אותם יותר, כאשר בפועל 21% מן המשיבים דיווחו כי הם אוהדים יותר את הציבור החרדי בעקבות משבר הקורונה.

הפער הבולט בין המציאות לבין מה שמגזרים חושבים שחושבים עליהם יכול להסביר הרבה מן המתח המאפיין ניסיונות לשיח בין המגזרים. היכרות ישירה בין המגזרים יכולה לרכך את התפיסה וכתוצאה מכך גם את השיח והנכונות להגיע להסכמות.

כיצד השפיעו המשברים על תפיסת המגזר הערבי?

טיבם של אירועים מטלטלים ליצור שינוי בעמדותינו כלפי סוגיות שונות, ועל כן בדקנו אם בעקבות המשבר הפוליטי והבריאותי חל שינוי באופן שבו הציבור הכללי מתייחס למגזר הערבי.

תוצאות המשאל מגלות כי לפחות בנוגע לציבור הערבי בישראל, יש מקום לאופטימיות: תוצאות הבחירות גרמו ל-32% מהישראלים לאהוד יותר את החברה הערבית (הרבה יותר מאלה שאוהדים אותה פחות בעקבות הבחירות – 22%). משבר הקורונה גרם לתוצאה דומה – 26% מהמשיבים אוהדים יותר את החברה הערבית בעקבות המשבר, לעומת 15% שדיווחו על תחושה הפוכה.

בניגוד לציבור החרדי, שלא זיהה נכונה מה מרגישים כלפיו בעקבות המשברים, כאשר שאלנו את הציבור הערבי מה הוא חושב ששאר הציבור חש כלפיו – הפער מול המציאות היה זניח (2-3%).

מה מידת אמון הציבור בעצמו בהתייחס לסוגיית הבריאות?

השיח הציבורי עוסק לא מעט בסוגיות אמון בין העם לממשלה, אך משבר הקורונה העלה סוגיה מעניינת וחשובה לא פחות: האם יש אמון בינינו כאזרחים בנוגע להתנהלותנו במשבר הקורונה?

כדי לברר סוגיה זו, שאלנו את המשיבים עד כמה הם מעריכים את השמירה שלהם עצמם על הנחיות משרד הבריאות. לצד זה, ביקשנו מהם להעריך באיזו מידה מקפיד כלל הציבור על ההנחיות. התשובות שקיבלנו היו מעניינות מאוד: 93% מהמשיבים העידו כי הם שומרים על ההוראות במידה גבוהה, אך רק 62% מהמשיבים סברו כי שאר הציבור מקפיד על ההנחיות הבריאותיות.

את הפער בין שני הנתונים אפשר להסביר חלקית, אם נייחס הגזמה לטובה של חלק מהמשיבים בנוגע למידת ההקפדה של עצמם על ההנחיות, אך מאחר שהפער גדול, נראה כי ישנה גם מידה לא מבוטלת של חשדנות ציבורית כלפי הסביבה.

לסיכום: יש תקווה, אך יש עוד עבודה

במשאל הנוכחי, שנערך בעיצומה של תקופה מאתגרת מאוד, קיבלנו תמונת מצב מורכבת.

אפשר לומר שהשיח בחברה הישראלית אכן מושפע באופן דרמטי מהמשבר הפוליטי והבריאותי, מה שגורם לפילוג ומפחית את תחושת האחדות. עם זאת, יש גם נקודות אור: נראה כי הציבור נוהג בהגינות בהערכתו זה את זה, לא נופל למלכודת של האשמות מגזריות ואף להפך – מגלה אמפתיה וסובלנות כלפי חלקים אחרים בחברה.

כל זה מוביל שוב למסקנה שהאחריות על המרחב והדיון הציבורי נמצאת בידיים שלנו: רק אם נתאמץ לדבר זה עם זה באופן בלתי אמצעי נוכל לבנות שיח של ממש שבכוחו לבנות הסכמות על אף הפערים. אנחנו בקונגרס הישראלי ממשיכים לפעול, בעזרת מפגשים בלתי אמצעיים, ביצוע מחקרים והקניית ידע לציבור הרחב, כדי להפחית את המתח בחברה הישראלית כולה וכך ליצור את התשתית לשיח של בניית הסכמות.

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד במגזין

מי אנחנו?

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף של אנשי אקדמיה, עסקים ופעילים בולטים בציבוריות הישראלית, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. אנו מאמינים כי המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print