משאלי הקונגרס – והפעם: משאל התקשורת

בישראל יש לא מעט נקודות הנמצאות במחלוקת ציבורית עזה, מה שתורם לשסעים בחברה הישראלית. כיצד מגבשים הישראלים את דעותיהם במחלוקות ציבוריות אלה? מתברר שלכלי התקשורת יש תפקיד חשוב בזירה הזו. כך, למשל, במשאל שערכנו בנוגע למחלוקות הנוגעות לנישואים אזרחיים, 68% מהמשיבים ציינו את כלי התקשורת כמקור המרכזי לגיבוש דעותיהם בנושא זה.

כיוון שלכלי התקשורת תפקיד חשוב בגיבוש הדעות העומדות בבסיס מחלוקות חברתיות בישראל, החלטנו לחקור את הנושא לעומקו בעזרת משאל המתמקד בתפיסת הציבור הישראלי את כלי התקשורת שלו, אופן צריכת החדשות של ישראלים, סוגי כלי התקשורת הנצרכים על ידי ישראלים ומידת האמינות שניתנת להם.

רקע ונתונים

המשאל נערך על ידי ביצוע סקר בו השתתפו 535 משיבים מקרב האוכלוסייה הישראלית הבוגרת (18+) הדוברת עברית ומשתמשת באינטרנט, בחודש נובמבר 2021. נציין כי הפנייה לאוכלוסייה דוברת העברית נובעת מכך שמדובר בסקר על כלי התקשורת בעברית.

במסגרת המדגם נאספו תשובות ממשיבים שמייצגים את חלקי הציבור הישראלי, בהיבטים של מגדר, גיל, רמת דתיות, ועמדות פוליטיות. לאחר איסוף הנתונים, נערך משקול מחדש של התוצאות בהתאם לייצוג היחסי של כל קבוצה באוכלוסייה הישראלית, כדי שהתוצאות ישקפו את התפלגות העמדות האמיתית בחברה הישראלית.

מרווח טעות הדגימה עומד על ±4.24% בהסתברות של 95%.

מתקפה רב חזיתית: החדשות מגיעות לכל מקום. גם לכיס שלנו

בחלקו הראשון של הסקר, בדקנו כיצד נוהגים הישראלים לצרוך חדשות.

פתחנו בשאלה מה סגנון ההתעדכנות בחדשות – ספונטני או מתוכנן?  ובכן, רק 19% מהישראלי צורכים חדשות בעיקר באופן מתוכנן ונכנסים מיוזמתם לאתרי חדשות או לחלופין צופים במהדורת החדשות באופן מתוכנן. מנגד, 29% העידו על עצמם כי הם צורכים חדשות באופן לא מתוכנן וכי הם נחשפים לחדשות במהלך גלישה ברשתות החברתיות או האזנה אגבית ברדיו/צפייה אגבית בטלוויזיה. יתר הישראלים (50%) השיבו כי הם צורכים חדשות גם באופן מתוכנן וגם לא מתוכנן (2% השיבו "אחר").

מתי אנחנו פוגשים את החדשות בפעם הראשונה במהלך היום? 38% דיווחו כי חלק משגרת הבוקר שלה כוללת התעדכנות בחדשות, 48% העידו כי צריכת החדשות נעשית במהלך היום  ובהתאם למדיה שזמינה להם ורק 6% השיבו כי הם צורכים חדשות בפעם הראשונה במהלך יום שגרתי במהדורה המרכזית בערב.

כמה זמן אנחנו צורכים חדשות? 41% מהאוכלוסייה מעריך כי הוא מעביר מעל לשעה ביום בצריכת חדשות ואקטואליה, 54% העידו כי הם מעבירים עד שעה בצריכת חדשות ואקטואליה ואילו רק 5% השיבו כי כלל לא צורכים חדשות ואקטואליה במהלך היום.

טכנית, כיצד אנחנו צורכים חדשות? תוצאות הסקר מלמדות שצריכת חדשות נעשית לרוב דרך אפליקציית חדשות או אקטואליה אשר מותקנת במכשיריהם של 60% מהציבור הישראלי (אצל 40% מותקנת יותר מאפליקציית חדשות אחת). 75% צורכים את חדשותיהם באופן ישיר מגלישה באתרי חדשות. עם זאת, יותר מחצי (54%) נחשף לחדשות באופן עקיף דרך דיונים והפניות ברשתות החברתיות. לעומתם, 28% עוקבים באופן ישיר אחר עיתונאים בטלגרם או בטוויטר.

לשאלה מהו המקור אותו הציבור מגדיר כמרכזי לצריכת החדשות,  התשובה שקיבלה את מירב הקולות היא הרשתות חברתיות (35%). לאחר מכן מגיעים אתרי החדשות עם 33%, טלוויזיה עם 19%, רדיו עם 9%, אחר 4% ועיתונאות מודפסת במקום האחרון עם אחוז בודד אחד.

אם תהיתם איזו רשת חברתית היא הפלטפורמה דרכה מירב הישראלים צורכים חדשות, 90% מהמשיבים ענו כי פייסבוק היא הרשת החברתית דרכה הם צורכים את חדשותיהם. אחרי פייסבוק מגיעה וואצאפ דרכה 40% מהציבור נחשף  לחדשות, לאחר מכן טוויטר, טלגרם, יוטיוב ולבסוף אינסטגרם.

ביקורת בונה (הסכמות): היתרונות בדעות המנוגדות לנו

אנו בקונגרס הישראלי מאמינים כי כדי להגיע להסכמות בחברה הישראלית, חייבים להכיר אותה היטב, ולעומק. לאחר שמכירים את הצדדים השונים במחלוקת, בין אם אלה אנשי ימין מול אנשי שמאל, או דתיים מול כאלה שאינם, ניתן לשבת יחד סביב אותו שולחן ולבנות הסכמות. בחלק השני של הסקר בדקנו עד כמה הישראלים נוהגים לצרוך חדשות באופן ביקורתי, כלומר צורכים חדשות ממקורות בעלי שיוך פוליטי הפוך משלהם שאולי מציג להם תמונה אחרת.

הנתונים חצויים. חלקינו אוהבים לשמוע את הדעה המנוגדת לנו: 48% מהמשיבים למשאל ציינו כי הם נוהגים לצרוך חדשות ממקורות בעלי זיהוי פוליטי הפוך משלהם במטרה לקבל פרספקטיבה טובה יותר. בפילוח לפי שיוך למחנה פוליטי עלה כי צריכת חדשות ביקורתית מאפיינת את אנשי המרכז, לאחר מכן את אנשי הימין, ולבסוף, את אנשי השמאל.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהנתון המטריד לפיו 41% מהמשיבים ענו כי הם לא נוהגים לצרוך חדשות ממקורות בעלי זיהוי פוליטי הפוך משלהם. לנתון זה עשויה להיות משמעות על גיבוש הדעות של קבוצות בעלי שיוך פוליטי מסוים, וכפי שנראה בהמשך – הדבר עשוי להשפיע על תפיסת המציאות עצמה.

לראות את המציאות מימין, לראות את המציאות משמאל

מה אתם מרגישים כשאתם פותחים את מהדורת החדשות: שהמציאות בחוץ טובה יותר ממה שאתם רואים על המסך או ההיפך?

63% מכלל הציבור סבורים שהמציאות בישראל בפועל טובה יותר מכפי שהיא משתקפת במהדורות החדשות. אולם, בפילוח המשיבים לפי הגדרה אידיאולוגית, מתגלים פערים דרמטיים: 79% ממי שהגדיר את עצמו ימני מאמין שהמציאות בישראל טובה יותר מכפי שהיא משתקפת במהדורות החדשות, זאת לעומת 37% בלבד ממי שהגדיר את עצמו שמאלני.

התובנה המתבקשת היא שהפער בין אנשי ימין לאנשי משאל אינו רק ברובד הרעיוני והאידיאולוגי, אלא בתפיסת המציאות היומיומית.  לתובנה זו משמעות כאשר יושבים יחד כדי לגבש הסכמות הקשורות לשסע האידיאולוגי. אם כל צד יבין מדוע הצד שכנגד תופס את המציאות אחרת, נוכל להבין קצת טוב יותר את נקודת המוצא של כל מחנה – וכך לסלול את הדרך להסכמות.

עוד מעניין לציין כי נמצאו הבדלים גם בפילוח המשיבים לפי רמת דתיות: 52% מהמשיבים שהגדירו את עצמם חילונים השיבו כי הם מסכימים עם ההיגד לפיו המציאות בישראל בפועל טובה יותר מכפי שהיא מצטיירת במהדורות החדשות. 66% מהמשיבים המסורתיים גם מסכימים עם היגד זה ואחוז דומה התגלה גם בקרב חרדים. אצל דתיים נמצא האחוז הגבוה ביותר: 79% מקרב המשיבים שמגדירים את עצמם דתיים מאמינים כי המציאות בישראל בפועל טובה יותר מכפי שהיא משתקפת במהדורות החדשות.

כך או אחרת, בכל ניסיון לבנות הסכמות בחברה הישראלית יש תחילה להבין שהמציאות עצמה נראית שונה מבעד לעיניהם של הצדדים לדיון.

האנשים סביב הפאנל: ייצוג אידאולוגי, דתי, עדתי ולאומי

כלי התקשורת חשובים בעיצוב סדר היום ודעת הקהל: 79% מהישראלים סבורים שכלי התקשורת הם גורם מרכזי בקביעת סדר היום הציבורי.  אם נוסיף לכך את הנתון לפיו רק כמחצית מהציבור הישראלי צורכים חדשות באופן ביקורתי, הרי שחשוב לברר האם הישראלים מרגישים שדעותיהם מיוצגות בתקשורת.

ניתוח תוצאות המשאל מאפשר להבין איזה חלקים בחברה הישראלית מרגישים ייצוג חסר בכלי התקשורת: בהסתכלות על השסע האידיאולוגי בין ימין ושמאל, 55% מהמשיבים ציינו שהיו רוצים לראות יותר עיתונאים עם אג'נדה ימנית, לעומת 10% שציינו שהיו רוצים לראות יותר עיתונאים בעלי אג'נדה שמאלית.

בהסתכלות על השסע הדתי, 49% מהמשיבים היו רוצים לראות יותר עיתונאים המשתייכים למגזר החרדי, ו-40% היו רוצים לראות יותר עיתונאים המשתייכים למגזר הדתי-לאומי.

בהסתכלות על השסע העדתי, 50% מהמשיבים חשים שיש צורך ביותר עיתונאים מעדות המזרח, 64% ציינו שהיו רוצים לראות יותר יוצאי אתיופיה, ו-37% היו רוצים לראות יותר עיתונאים דוברי רוסית.

בהסתכלות על השסע הלאומי, 37% מהמשיבים היו רוצים לראות יותר עיתונאים המשתייכים למגזר הערבי.

ניתן לראות שישנם מגזרים שמרגישים מיוצגים יותר, וישנם מגזרים שמרגישים מיוצגים פחות. כך או אחרת כל קבוצה, ללא יוצא מן הכלל, מרגישה שהיא יכולה להיות מיוצגת קצת יותר. בהתחשב בכך שיש חשיבות רבה לכלי התקשורת בעיצוב דעות וסדר יום ציבורי, ובהתחשב בכך שלא כולם צורכים חדשות מכמה מקורות חדשותיים שונים – חשוב שיהיה ייצוג הולם לכל הקבוצות בחברה הישראלית, בכל פאנל תקשורתי. כך, הדעות יהיו מגוונות יותר ולא חד-מימדיות, מה שעשוי להשפיע על השסעים בחברה הישראלית.

אני מאשים: הציבור מגיש כתב אישום חריף נגד התקשורת

אם לכלי התקשורת תפקיד כה מרכזי במציאות הישראלית, חשוב לברר מה בדיוק הוא חושב על כלי התקשורת שלו והגורמים שמניעים אותם.

באופן שחוצה מגזרים ומחנות מגלה המשאל תמונה עגומה ביחס לתפיסת הציבור הישראלי את כלי התקשורת שלו: 93% מהציבור מאמין כי מה שמניע את כלי התקשורת הוא בעיקר רייטינג גבוה, 89% מאמינים כי כלי התקשורת לא יסקרו חדשות שעלולות להזיק למפרסמים שלהם, ו-87% מאמינים כי כלי התקשורת כבולים במקרים רבים לרצונות הבעלים שלהם.

נתון מטריד למדי הוא הסכמה גורפת של 84% מהמשיבים למשאל, הסבורים כי כלי התקשורת תורמים לשסעים בחברה הישראלית. ההסבר לתפיסה זו נעוץ, בין השאר, בנתון לפיו 87% מאמינים כי כלי התקשורת מביעים עמדות יותר מאשר מדווחים על עובדות, ובנתון לפיו 80% מאמינים כי מה שמניע את כלי התקשורת הוא רצון לקדם אג'נדה פוליטית מסוימת.

קיצור המהדורות: לפעמים פחות זה יותר

בחודש דצמבר 2021 קיבלה מועצת הרשות השנייה החלטה לקצר את מהדורות החדשות, זאת לאחר מחאה שהחלה ברשתות החברתיות על אורכן המוגזם של המהדורות. החלטה זו מתכתבת עם התשובה של 71% מהמשיבים על המשאל אשר הביעו רצון לכך שיהיו מהדורות חדשות קצרות יותר.

אולם, לא די בקיצור מהדורות החדשות. כדי לסייע באיחוי השסעים בחברה הישראלית, ניתן להשתמש בחוכמה בזמן שנותר פנוי עקב הקיצוץ: 63% מהמשיבים לסקר מאמינים שהפקת תוכניות דוקו ואקטואליה על חשבון מהדורות חדשות יכולה לתרום לאיחוי השסעים בישראל. הסיבה לכך, היא ככל הנראה שמהדורות חדשות מדגישות את מה שמבדל ואילו תוכניות דוקו יכולות להתמקד דווקא במה שמחבר.

כך או אחרת, הסכמה אחת כבר יש: 76% מהציבור הישראלי סבור שעל כלי התקשורת להציג יותר חדשות חיוביות מאשר כיום.

מהצד השני של המטבע: הציבור צמא לידע

בחלק האחרון של הסקר שאלנו האם הציבור הישראלי חש שיש בישראל מקור מידע אמין ואובייקטיבי שמרכז ידע וטיעונים שונים הנוגעים לסוגיות חברתיות שנויות במחלוקת. התוצאות מצביעות על כך כי באופן שחוצה מגזרים ועמדות פוליטיות התשובה היא לא: 68% מהמשיבים ענו כי הם אינם חשים שיש מקור מידע אמין ואובייקטיבי לסוגיות השנויות במחלוקת והם ישמחו אם יהיה כזה.

זה בדיוק מה שאנחנו בקונגרס הישראלי עושים, בין השאר, במדור "מהצד השני של המטבע" [לינק]. מדור זה מעודד את הצדדים השונים במחלוקת לחשוב לעומק דווקא על הטיעונים מהצד השני של המתרס. זאת, כדי לאסוף את הנושאים ההכרחיים לדיון בסוגיה זו ולהציף את השאלות שיש לשאול באופן מעמיק כדי לגבש דעה.

סיכום

כפי שעולה מהמשאל, רוב הציבור הישראלי סבור כי כלי התקשורת תורמים לשסעים בחברה הישראלית. אם נעזוב לרגע את התפקיד של כלי התקשורת בתיקון המצב,  נוכל לשאול את עצמינו מה אנחנו, צרכני התקשורת יכולים לעשות?

אנחנו מציעים לא להסתפק בצריכה ביקורתית של חדשות, שהיא חשובה לכשעצמה, אלא להוסיף לכך היכרות מעמיקה בין הצדדים השונים בחברה הישראלית, שלא באמצעות כלי התקשורת. תוכלו להתחיל בפלטפורמת "מסכימים להכיר" או להירשם ל"מועצת העם" ולהשתתף בדיונים ואירועים הנוגעים לאיחוי השסעים בחברה הישראלית.

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו

עוד במגזין

לוגו
דילוג לתוכן