משאלי הקונגרס – והפעם: משאל הנישואים, הזוגיות והמשפחה

סוגיית הנישואים בישראל היא סוגיה מורכבת שמעלה נושאים שונים השנויים במחלוקת, ומושפעת מאוד מן המתח היהודי-דמוקרטי ומהשסעים בין המגזרים השונים בחברה הישראלית. במשאל הנוכחי, ביקשנו לבדוק מה הציבור חושב על הסוגיות והערכים הקשורים בנישואים בישראל, לרבות זוגיות, תפיסת מוסד המשפחה והורות. בעזרת סקירה מקיפה זו, אפשר למפות את מרחבי ההסכמה ואי-ההסכמה, ולקבל תמונת מצב מדויקת שתסייע בקידום פתרונות מתאימים. את המשאל ליווה פרופ' שחר ליפשיץ, ראש מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי וממייסדי הקונגרס הישראלי.

רקע ונתונים

במדגם השתתפו 1,089 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, והוא הופץ ברשתות החברתיות ובמערכות גילוי תוכן במהלך חודש יולי 2021.

במסגרת המדגם נאספו תשובות ממשיבים שמייצגים את חלקי הציבור הישראלי, בהיבטים של רמת דתיות, לאום, מגדר ועמדות פוליטיות. לאחר איסוף הנתונים, נערך משקול מחדש של התוצאות בהתאם לייצוג היחסי של כל קבוצה באוכלוסייה הישראלית, כדי שהתוצאות ישקפו את התפלגות העמדות האמיתית בחברה הישראלית.

מרווח טעות הדגימה הוא ±2.97% בהסתברות של 95%.

האם קיים קונצנזוס לגבי מוסד המשפחה?

כדי לעסוק בסוגיות הקשורות באופן שבו ישראלים בוחרים להתחייב זה לזה, יש צורך לברר תחילה את מקומו של מוסד המשפחה, שלשמו, כך יש להניח, באים מרבית הזוגות בברית הנישואים. במעגל השנה הישראלי שזורים לא מעט חגים, ימים ומאורעות שבמרכזם עומדת המשפחה, מה שמשפיע על תחומי חיים רבים בחברה שלנו. על מנת לתקף את התחושה הזו בנתונים ברורים שעימם נוכל לצאת לעבודה, ביקשנו ממשתתפי המשאל לדרג את הסכמתם עם ההיגד "מוסד המשפחה משמעותי לחברה ויש לשמור עליו מפני פגיעה".

עיון מעמיק בפילוח המסכימים עם ההיגד מאפשר לקבוע שמוסד המשפחה הוא משמעותי בחברה הישראלית: 79% מסך המשיבים הסכימו עם ההיגד, ורק 13% לא הסכימו איתו. בפילוח מגזרי של האוכלוסייה היהודית, מתגלה תובנה מעניינת: המסכימים עם ההיגד שמשתייכים למגזר החילוני הם 61%, בעוד המסכימים עם ההיגד במגזר החרדי הם 100%. בציבור הערבי אחוזי ההסכמה עם ההיגד עומדים על 86%.

היבט מעניין נוסף שעולה משאלה זו הוא המשיבים שסימנו באופן אקטיבי חוסר הסכמה עם ההיגד. בעוד במגזר החרדי אחוז הלא מסכימים עם האמירה עומד על 0, ומביע נחרצות מוחלטת לגבי קדושת מוסד המשפחה, במגזר החילוני כמעט רבע מהמשיבים (24%) לא מסכימים עם הערך הזה.

משאלי הקונגרס – והפעם: משאל הנישואים, הזוגיות והמשפחה

העמידה על דיוקם של נתונים ביחס להיגד הזה מאפשרת לנו לזהות את שורשיה המהותיים ביותר של המחלוקת היהודית-דמוקרטית בישראל, ולהבין בצורה בהירה עד כמה הקבוצות המרכיבות אותה חושבות באופן שונה לגבי עניינים חברתיים בסיסיים כמו מוסד המשפחה. ייתכן שהתפיסה של מוסד המשפחה משפיעה על מרחבי אי-ההסכמה בסוגיות רחבות יותר הנוגעות לנישואים בישראל.

נישואים אזרחיים: על מה כולם מדברים?

הבנו כי מוסד המשפחה הוא ערך משמעותי מאוד עבור מרבית החברה הישראלית, אך האם נצליח למצוא הסכמות דומות גם ביחס לסוגיות קונקרטיות יותר לגבי נישואים? הבה נצלול אל הנתונים.

כאשר בני זוג יהודים מבקשים לבוא בברית הנישואים בישראל, הם נדרשים להירשם כזוג ברבנות. כיוון שלא כל הזוגות מעוניינים או יכולים להינשא על פי הכללים של הרבנות, עולה האלטרנטיבה של נישואים אזרחיים, הנהוגה במדינות מערביות אחרות. בעת כתיבת מאמר זה, אין אפשרות חוקית להינשא באופן אזרחי בישראל, ובכל פעם שהאפשרות עולה על סדר היום – נוצר דיון מתוח שבו כל צד מתבצר בעמדתו ומגונן עליה בחירוף נפש.

האם הדיון המתוח הזה מבוסס על ידע קונקרטי הנוגע למורכבות הסוגיה? כדי לברר זאת, נשאלו משתתפי המשאל עד כמה הם בקיאים בטיעונים שבעד ונגד נישואים אזרחיים בישראל. התוצאות מעידות כי רק 33% מהציבור מכירים כראוי את טיעוני שני הצדדים בסוגיה, וכי גם אלו הבקיאים בטיעונים – שואבים את הידע שלהם בעיקר מכלי התקשורת (68%), והרבה פחות מכך ממקורות אחרים שאולי יכולים לשפוך אור רב יותר על הדיון.

האם היכרות ציבורית טובה יותר עם הטיעונים השונים בסוגיית הנישואים האזרחיים הייתה מקדמת הכרעה בנושא? לא נוכל לנבא זאת, אך בוודאי נוכל להגיד שהיכולת לבנות הסכמות מצריכה בראש ובראשונה היכרות עם המחלוקת על כלל צדדיה, וכי חוסר היכרות הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על היכולת החברתית שלנו לבנות הסכמות.

משבר זהות: מהם הערכים המכריעים עבור החברה הישראלית?

הזהות של כל אדם מורכבת מהגדרות רבות. בישראל, ישנה מורכבות זהותית מובנית הנובעת מהמורכבות הזהותית של המדינה: האם המדינה היא קודם כול יהודית או קודם דמוקרטית?

משתתפי המשאל התבקשו לדרג בסולם שבין 1 ל-7 את מידת ההסכמה לשאלות "עד כמה ערכים יהודיים מהווים חלק מהזהות שלכם" ו"עד כמה ערכים דמוקרטיים מהווים חלק מהזהות שלכם". הממצאים מראים כי עבור 95% מהמשיבים החילונים ערכים דמוקרטיים מהווים חלק משמעותי מהזהות, ואילו רק 49% מהחרדים מרגישים באופן דומה. הפער מתהפך ביחס לערכים יהודיים: 100% מהחרדים ציינו כי הערכים הללו הם חלק מהזהות שלהם, לעומת 42% בלבד מהחילונים.

משאלי הקונגרס – והפעם: משאל הנישואים, הזוגיות והמשפחה

סולם הערכים ההפוך הזה הוא ככל הנראה מה שעומד בבסיס ההשקפה הנוגעת לנישואים בין יהודים ללא יהודים בישראל. כאשר התבקשו המשיבים לדרג את מידת הסכמתם לנישואים כאלה, קיבלנו את התמונה הבאה:

  • בקרב הציבור החילוני: 86% הסכמה לעומת 10% אי-הסכמה
  • בקרב הציבור המסורתי: 38% הסכמה לעומת 50% אי-הסכמה
  • בקרב הציבור הדתי: 17% הסכמה לעומת 77% אי-הסכמה
  • בקרב הציבור החרדי: 5% הסכמה בלבד, לעומת 91% אי-הסכמה

אפשר לראות שככל שמידת הדתיות עולה, מידת ההסכמה לנישואים עם לא-יהודים פוחתת, ומידת אי-ההסכמה עולה. נראה שהפער בין ערכים יהודים לערכים דמוקרטיים הוא זה שנמצא בבסיסן של מחלוקות רבות, והוא משליך במידה ניכרת על היכולת של החברה הישראלית להגיע להסכמות.

האם יש פתרון באופק? תמיכה נרחבת בברית הזוגיות

כדי להגיע להסכמות, חייבים שהצדדים למחלוקת ירגישו את הכאבים של הצד שכנגד. במובן זה, המשאל מצביע על נקודת אור: גם בסוגיות קצה, כמו נישואי חד-מיניים, אפשר לראות שהציבור הדתי מבין את הכאב של זוגות אלה: 30% מאלה שהגדירו עצמם כדתיים הסכימו עם ההיגד שלפיו "מפריע להם" או "מפריע להם מאוד" שזוגות חד מיניים אינם יכולים להינשא.

אולם, עצם ההכרה בכאב לא מספיק כדי למצוא פתרונות ישימים. כיוון שלא נמצא פתרון שיכול להתאים לכל הזוגות המעוניינים להינשא בישראל, קמה יוזמה בשם "ברית הזוגיות" שמציעה מתווה נישואים אלטרנטיבי. על פי המתווה המוצע, זוגות שאינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא במסגרת דתית, יוכלו לערוך ביניהם הסכם, להירשם כזוג ולקבל את כל הזכויות האזרחיות של זוג נשוי בישראל.

במסגרת המשאל, הצגנו את מתווה ברית הזוגיות למשיבים וביקשנו מהם לדרג את תמיכתם ביוזמה הזו. התוצאה: 62% תמיכה. בדומה לשאלה העוסקת במוסד המשפחה, גם במקרה הזה לא הסתפקנו באחוז התמיכה הכללי, ופילחנו את המשיבים על פי הזהות המגזרית שלהם. באופן מפתיע, ראינו ייצוג של כלל המגזרים בציבור הישראלי: 86% הסכמה מקרב המשיבים החילונים, 69% מקרב המשיבים המסורתיים, 44% מקרב המשיבים הדתיים ואפילו 17% מקרב המשיבים החרדים.

משאלי הקונגרס – והפעם: משאל הנישואים, הזוגיות והמשפחה

מדובר בנתון מהפכני למדי, ואת הסיבות לכך שאפילו בקרב החרדים ישנם אחוזים לא מבוטלים של הסכמה עם המתווה אפשר לשער על בסיס ממצאי המשאל. השערה אחת קשורה בקושי הגדול של הציבור עם המצב שבו אזרחים מוגדרים כפסולי חיתון. כאשר ביקשנו מהמשיבים לדרג עד כמה מפריעים להם מצבים והגדרות שונים הפוסלים אזרחים ישראליים מלהינשא בישראל, קיבלנו אחוזי הסכמה שעולים על 50% עבור כלל המצבים שהגדרנו. ההשערה האחרת, שיכולה להחליף את האפשרות הראשונה או להתווסף אליה, היא התחושה השלילית הרווחת בקרב הציבור כלפי התנהלות המוסדות הדתיים בישראל בנוגע לנישואים ולגירושים, העומדת על 54%.

המסקנה העולה משאלת ברית הזוגיות היא כי יש קושי ניכר בציבור לקבל את המצב הקיים נכון להיום סביב סוגיית הנישואים בישראל, וישנו רצון למציאת פתרונות. נראה כי ברית הזוגיות, שמתיישרת גם עם המגבלות ההלכתיות, יכולה בהחלט להוות פתרון מתאים.

לסיכומו של משאל: נראה שיש מקום לאופטימיות

כפי שעולה שוב ושוב במשאלי הקונגרס, גם משאל הנישואים מוכיח עד כמה הפער בין ערכי היהדות לערכי הדמוקרטיה מהווה גורם חיכוך ומחלוקות בחברה הישראלית. אך לצד אי-ההסכמה על סולם הערכים הישראלי, אנחנו בהחלט מוצאים גם ערכים שכמעט כלל החברה הישראלית מסכימה לגביהם, כמו חשיבותו של מוסד המשפחה, וחשוב מכך – אנחנו מוצאים הסכמות משמעותיות על הפתרונות, כמו זו שראינו לגבי מתווה ברית הזוגיות.

"החברה הישראלית היא חברה שמרנית, משפחתית, חברה שהפרטים בה רוצים ילדים, רוצים זוגיות, ויתרה מכך — רוצים זוגיות ממוסדת", מסכם פרופ' שחר ליפשיץ את המשאל, ומוסיף: "מהמשאל עולה אווירת סובלנות אמיתית. הישראלים יודעים לעשות הבחנה בין ערכים והעדפות אישיים שלהם ובין הצורך לכבד את הבחירות של האחר".

דבריו של פרופ' ליפשיץ מחזקים את המסקנה שלנו, שלפיה כדי להגיע לפתרונות אמיתיים בשטח, עלינו לנסח נכון את שאלת הדיון. חרדים וחילונים ככל הנראה לא יגיעו ביניהם להסכמה בעניין היהודי והדמוקרטי, אך אם יתבקשו למצוא יחד פתרון, ולא יתעקשו להסכים על חשיבותו של ערך זה או אחר, הם בהחלט יכולים לצאת עם הבנות פרקטיות לפחות לגבי חלק מהמחלוקות.

הקונגרס הישראלי ממשיך לבחון דרכים וחלופות שונות למציאת פתרונות בעזרת קיומם של משאלים ופעילויות אחרות, וזאת מתוך אמונה שבעזרת הכלים הנכונים – גם החברה הישראלית המורכבת מקבוצות רבות יכולה להגיע להסכמות.

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו

עוד במגזין

לוגו
דילוג לתוכן