משאלי הקונגרס – והפעם: משאל הזוגיות

כחלק מפעילות הקונגרס הישראלי ערכו חוקרים מטעם הקונגרס הישראלי מחקר ייחודי – מדד ההסכמות. במחקר השתתפו 1,783 ישראלים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, ותוצאותיו הציפו תמונה מורכבת על עומק השסע הדתי, העדתי, הלאומי והאידיאולוגי בחברה הישראלית. כדי לבחון עד כמה משפיעה העוינות בין הקבוצות והמגזרים השונים בישראל על החיים שלנו, ערכנו לקראת ט"ו באב, חג האהבה במסורת היהודית, משאל מיוחד שבו התבקשו המשיבים לסמן מה הסיכוי שהיו יוצאים או מתחתנים עם ה"אחר" הדתי, העדתי, הלאומי והאידיאולוגי.

משאל הזוגיות – רקע

משאל הזוגיות הופץ במהלך חודש יולי 2020 ברשתות חברתיות ובמערכות גילוי תוכן. על המשאל השיבו יותר מ-4,500 ישראלים, והוא מייצג את החברה הישראלית במישור הלאומי ובמישור העדתי. השאלון כלל גרסאות בשפה העברית ובשפה הערבית, ושאלות פילוח הנוגעות לזהות מגדרית, לאומית, דתית ועדתית.

• זהות מגדרית: בפילוח לפי מוצא דתי הגדירו את עצמם 63% מהמשיבים כנשים ו- 37% הגדירו עצמם כגברים.
• זהות לאומית: בפילוח לפי מוצא לאומי הגדירו את עצמם 79% מהמשיבים כיהודים, 14% כמוסלמים, 2% כנוצרים והשאר סימנו "אחר".
• זהות דתית: בפילוח לפי מוצא דתי הגדירו את עצמם 50% מהמשיבים כחילונים, 27% כדתיים, 3% כחרדים, 17% כמסורתיים והשאר סימנו "אחר".
• זהות עדתית: בפילוח לפי מוצא עדתי הגדירו את עצמם 52% מהמשיבים ממוצא אשכנזי, 32% ממוצא מזרחי, 5.5% ממדינות חבר העמים, פחות מ-1% אתיופים וכמעט 10% סימנו "אחר".

מאפייני זהות שונים משפיעים במידה שונה על פוטנציאל הנישואים לאחר

במסגרת ניתוח תוצאות המשאל, מצאנו שעוצמת החסמים בנוגע לנישואים וקשרים זוגיים משתנה בהתאם לסוג השוני המדובר. בנושא הפער העדתי הכללי, המתייחס למוצא מזרחי או אשכנזי, 90% מהמשיבים ציינו כי ישנו סיכוי גבוה שיינשאו לאחר העדתי, ובכך העידו כי הנושא כמעט ואינו מהווה חסם לנישואים. לעומת זאת, הבדלים אחרים שעליהם נשאלו המשיבים מהווים חסם משמעותי יותר: הפוטנציאל לנישואים בין ישראלים בעלי תפיסות אידיאולוגיות שונות מהווה חסם משמעותי אך נמוך יותר מהאחרים ועומד על 48%, הסיכוי לנישואים בין ישראלים בעלי אמונות דתיות שונות עומד על 36% והסיכוי לנישואים בין יהודים וערבים הוא הנמוך ביותר – 13% בלבד.

למוצא העדתי הספציפי השפעה משמעותית יותר על פוטנציאל הנישואים

לפי תוצאות המשאל, 60% מכלל המשיבים סבורים שבחברה הישראלית קיים שסע עדתי במידה רבה. הבשורות הטובות: 76% מהמשיבים למשאל השיבו שחשוב להם מאוד לאחות את השסע העדתי, מה שמעיד על רצון משותף לתיקון.
בכל הקשור לזוגיות בין-עדתית התמונה מורכבת: בעוד שכמעט 90% מהמשיבים רואים סיכוי גבוה לנישואים בין מזרחים לאשכנזים, היחס לנישואים עם בני העדה האתיופית ויוצאי מדינות חבר העמים מעט שונה: 63% מהמשיבים שהגדירו עצמם כמזרחים רואים סיכוי גבוה להינשא לאתיופים ו-70% ליוצאי חבר העמים, ובקרב המשיבים שהגדירו עצמם כאשכנזים 67% דיווחו על סיכוי גבוה להינשא לאתיופים ו-78% ליוצאי חבר העמים. כדי לברר לעומק את משמעות הנתונים הללו שאלנו את המשיבים אם קיים קושי ממשי בניהול זוגיות עם האחר העדתי. מחצית מהמשתתפים במשאל השיבו כי הם סבורים שאכן קיים קושי ממשי בניהול זוגיות עם האחר העדתי, חלקם ציינו שהקושי הוא במידה גבוהה (29%) וחלקם במידה בינונית (18%).

התמונה המתקבלת מן הנתונים הללו מראה כי בישראל של 2020 קיימות תתי-קבוצות המבוססות על מוצא עדתי, מה שמוסיף לפילוג הכללי בחברה שלנו, ומאשש את תחושת המשיבים שלפיה השסע העדתי בישראל הינו שסע משמעותי.

פוטנציאל הנישואים לאחר הלאומי מושפע במידה רבה מהדור שאליו אתם משתייכים

מרבית הסקרים והמשאלים שערכנו שיקפו שהשסע הלאומי הוא השסע החריף ביותר בחברה הישראלית. כיצד משתקפים הצדדים לשסע הלאומי בפריזמה של זוגיות? כדי לענות על השאלה הזו באופן מעמיק שאלנו גם יהודים וגם ערבים לא רק איך הם עצמם מרגישים בנוגע לנישואים עם האחר הלאומי, אלא איך הם חושבים שהוריהם היו מרגישים אילו הם היו נישאים לבני הלאום אחר וגם – מה דעתם על הרעיון שילדיהם שלהם יינשאו לבני הלאום האחר.

הנתונים שהתקבלו מהמשאל מפתיעים: גם אצל יהודים וגם אצל ערבים הפער בין הדור הקודם לדור הנוכחי לא גדול, אך הפער בין הדור הנוכחי לאופן שבו הוא רואה את הדור הבא – גדול משמעותית, וזוגיות של ילדי הנשאלים עם בני הלאום האחר הייתה מפריעה להם פחות. 82% מהמשיבים היהודים סיפרו שהיה מפריע להורים מאוד אילו היו נישאים לערבים, ו-74% מהערבים סיפרו את אותו דבר לגבי נישואים עם יהודים. אותם משיבים עצמם סיפרו כי הסיכוי שאכן היו נישאים לבני הלאום האחר נמוך – 79% סיכויים שליליים אצל המשיבים היהודים ו-74% סיכויים שליליים אצל המשיבים הערבים. עד כאן הנתונים מאוד קרובים בין הדורות; גם המשיבים וגם הוריהם היו מסתייגים מאוד מהרעיון של נישואים לבני הלאום האחר. הנתון המפתיע בחלק הזה של השאלון התקבל כאשר ביקשנו מהמשיבים לספר לנו מה דעתם שילדיהם יינשאו לבני הלאום האחר: רק 57% מהמשיבים היהודים הסתייגו מהרעיון ו-54% אחוזי הסתייגות נרשמו בקרב המשיבים הערבים.
הפער הבין דורי העולה מן הנתונים, אשר מסתכם בהפרש של 20% בקרב המשיבים הערבים ו-25% בקרב המשיבים היהודים, מצביע כנראה על מגמת שינוי משמעותית מאוד שמתרחשת בחברה הישראלית ביחסים בין הקבוצות השונות ומאפשרת מקום לאופטימיות זהירה בנוגע לשסע הלאומי.

סיכום

המורכבות החברתית בישראל אינה רק עניין לדיונים פוליטיים או להחלטות מדיניות, אלא משפיעה באופן ישיר על קבלת ההחלטות האישית של כל אחת ואחד מאיתנו ועל דורות ההמשך שיקומו במדינה. כאשר אנשים יוצרים קשרים זוגיים רק עם בעלי מאפייני זהות הדומים לשלהם, נוצרות קבוצות הומוגניות המנציחות את השסעים והפילוג החברתי, ומתאפשרת פחות היכרות עם האחר. לכן, מגמת השינוי העולה מן המשאל לגבי חלק מהשסעים (מזרחים ואשכנזים או יהודים וערבים) מעודדת, לאו דווקא בגלל קשרי הנישואים עצמם אלא בשל העדות שהיא מהווה על מגמת שינוי כללית יותר, שבמסגרתה יחידים מוכנים לצאת מאזור הנוחות שלהם ולפגוש את האחר.

אנו מעניקים חשיבות רבה לאפשרות לקיים שיח מכבד וסובלני בין קבוצות ומגזרים שונים בחברה הישראלית ומקווים שיחד איתכם נצליח לבנות הסכמות וליצור עתיד טוב יותר.

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד במגזין

מי אנחנו?

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף של אנשי אקדמיה, עסקים ופעילים בולטים בציבוריות הישראלית, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. אנו מאמינים כי המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print