גרף משאל חנוכה

חלק בלתי נפרד מפעילותו השוטפת של הקונגרס הישראלי היא הקשבה לציבור הישראלי.

סדרת המשאלים שאנחנו מפיצים ומנתחים נועדה לעשות בדיוק את זה: להקשיב לרחשי הלב ולמגוון הדעות של החברה הישראלית לגווניה השונים, וזאת בנושאים שונים.

הנושא שבדקנו הפעם הוא חגי דצמבר: חנוכה, סילבסטר ונובי-גוד.

משאל חנוכה וחגי דצמבר – רקע

המשאל הופץ בתחילת חודש דצמבר 2019 ברשתות חברתיות ובמערכות גילוי תוכן. על המשאל השיבו כ-800 משיבים, והוא כלל שאלות פילוח הכוללות הגדרה דתית.

הפילוח מלמד כי 49% מהמשיבים למשאל הגדירו עצמם כחילונים, 28% כדתיים או חרדים ו-23% כמסורתיים.

חנוכה: חג ההסכמות הישראלי?

הנתון הבולט ביותר במשאל הוא הזדהות גורפת עם חנוכה כחג ישראלי. כך, למשל, 85% מהמשיבים חשים שהוא "חג ישראלי לכל דבר", 12% חשים שהוא חג "עבור חלק מהישראלים", ורק 3% חשים אדישות או התנגדות לחנוכה.

המכנה המשותף רחב גם בכל הנוגע למנהגי חג החנוכה: כ-90% מהמשיבים מדליקים נרות חנוכה (כשני שליש מהם – מדליקים נרות מדי ערב), 83% אוכלים סופגניות ו-70% נפגשים עם המשפחה.

גם אכילת לביבות (66%) חלוקת דמי חנוכה (47%) ומשחק בסביבונים (40%) הם מנהגים נפוצים.

גרף משאל חנוכה

מעניין לציין שכאשר שאלנו האם חנוכה הוא חג דתי או חג ישראלי, התקבלו התשובות הבאות: 42% מהמשיבים רואים בו חג דתי וישראלי במידה שווה, 36% רואים בו חג דתי יותר מישראלי ו-18% רואים בו חג שהוא יותר ישראלי מדתי (4% – לא נקטו עמדה).

עוד נתון מעניין שמצביע על המרכזיות של חנוכה בחברה הישראלית הוא שרוב מוחץ של המשיבים טוען כי הוא מכיר את הסיפור ההיסטורי של החג, או לפחות את עיקריו.

למעשה, רק 2% מהמשיבים למשאל השיבו שאינם מכירים את הסיפור ההיסטורי של החג.

גרף משאל חנוכה 

חנוכה, סילבסטר ונובי גוד

המשאל בדק את היחס של המשיבים לסממנים של חנוכה במרחב הציבורי, תוך השוואה לסממנים הנוגעים למוטיבים של חגי סוף השנה האזרחית.

כך, למשל, שאלנו מה יחושו המשיבים כאשר יפגשו חנוכייה גדולה במרכז קניון או מרכז קניות, ומה הם יחושו אם יפגשו באותו מקום עץ אשוח.

גרף משאל חנוכה

התוצאות הראו ש- 88% מהמשיבים חשים הזדהות למראה החנוכייה (מתוכם: 77% הזדהות מלאה ו-11% הזדהות חלקית), בעוד 36% חשים הזדהות עם עץ האשוח (12% הזדהות מלאה ו-24% הזדהות חלקית).

לגבי תחושת התנגדות: רק 1% מהמשיבים חשים התנגדות לסממן הציבורי של חנוכייה, בעוד 30% חשים התנגדות לסממן של עץ אשוח.

עוד נושא שנבדק במשאל הוא היחס של המשיבים לאופנים השונים בו מצוינת תחילת השנה האזרחית. שאלנו, למשל, מה מרגישים המשיבים כלפי "סילבסטר" וכלפי "נובי גוד".

ניכר כי קיים פער משמעותי ביחס של המשיבים לשני מופעים אלה של חגיגות השנה האזרחית החדשה. 48% מהמשיבים חשים ש"נובי גוד" הוא "חג עבור חלק מהישראלים", לעומת 36% שחשים זאת כלפי "סילבסטר". גם בצד השני של מנעד התחושות – תחושת התנגדות – ניכר פער משמעותי: 35% חשים התנגדות ל"סילבסטר" לעומת 17% בלבד שחשים התנגדות ל"נובי גוד".

גרף משאל חנוכה

סיכום

תוצאות המשאל מלמדות כי חג החנוכה מייצר סביבו קונצנזוס ישראלי: הן בתחושות ההזדהות אתו, הן בהיכרות עם שורשיו והן בכל הנוגע למנהגים הקשורים בו.

לגבי "סילבסטר" ו"נובי גוד", ניכר כי היחס אליהם שונה: נובי גוד מעורר יותר הזדהות ופחות התנגדות בהשוואה לסילבסטר. עם זאת, ניכרת הכרה משמעותית בכך שגם מועדים אלה הם חג עבור חלקים באוכלוסייה הישראלית.

 

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד במגזין

מי אנחנו?

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף של אנשי אקדמיה, עסקים ופעילים בולטים בציבוריות הישראלית, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. אנו מאמינים כי המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השסע האידאולוגי

הזווית המחקרית: ד"ר יוליה שטנגר אלעד, המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן.

תמר אסרף : דוברות מועצה אזורית בנימין, חברת מועצת ההסכמות השניה.

סא"ל (במיל') ספואן מריח: מנהל תכניות בקרן לידידות, חבר מועצת ההסכמות השניה.

הרב ד"ר דניאל רוט: מנהל מוזאיקה, היוזמה הדתית לשלום, חבר מועצת ההסכמות השניה.

פרופ' אסא כשר: חתן פרס ישראל לפילוסופיה וחבר פורום מייעץ של הקונגרס הישראלי.

מנחה: עו"ד בל יוסף, המנהלת האקדמית של המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן.