קלפיות בוועדת הבחירות המרכזית לקראת בחירות.

כדי לנהל דיון פורה בנושאים המצויים במחלוקת, על כל צד לבסס את טיעוניו שלו ולהכיר היטב גם את טיעוני הצד שמנגד. אז רגע לפני שאתם יוצאים להגן על העמדה שלכם בחירוף נפש, בדקו אם חשבתם לעומק על הטיעונים השונים שיוצרים את התמונה השלמה. הפעם במוקד הדיון: היכרות מעמיקה עם "משאל עם" ככלי להכרעות דמוקרטיות.

כדי לאסוף את הנושאים ההכרחיים לדיון בסוגיה שלפנינו נעזרנו בד"ר אורי אהרונסון, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וסגן ראש מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי.

[א] רקע והגדרות

ראשית, לפני שניכנס בעובי הקורה, בואו ניישר קו עם כמה מושגי יסוד החשובים לדיון:

משאל עם:

משאל עם הוא הליך שבו אזרחי מדינה מכריעים באמצעות הצבעה בעניין ספציפי, מרכזי וחשוב שנמצא במחלוקת.

קיימים שני סוגים של משאל עם. הראשון הוא משאל עם מחייב, אשר כשמו כן הוא: תוצאותיו מחייבות את השלטון. הסוג השני הוא משאל עם מייעץ, שמטרתו לבדוק את עמדתם של האזרחים בנושא מסוים אך תוצאותיו אינן מחייבות את השלטון.

בפועל, בישראל מעולם לא נערך משאל עם. אומנם ההצעה לשימוש בכלי עלתה מספר פעמים: בשנות ה-50 עלתה השאלה אם להסכים לקבל את הסכם השילומים מגרמניה, בשנת 2004 עלתה הצעה לקיים משאל עם על תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף, ובמהלך השנים עלו הצעות לערוך משאל עם גם על שינוי שיטת הבחירות לכנסת, אך אף אחת ממהצעות לא הבשילה לכדי מימוש משום שתמיד היו מי שהתנגדו לה והורידו אותה מהפרק.

מנחם בגין נואם נגד הסכם השילומים
בשנות ה-50 הציעו להשתמש במשאל עם כדי להכריע בעניין הסכם השילומים מגרמניה. בגין נואם נגד הסכם השילומים. צילום: הנס חיים פין

חוק יסוד: משאל עם:

בשנת 2014 חוקק חוק יסוד: משאל עם, הקובע כי כל החלטת ממשלה, בין בהסדר מדיני ובין בלעדיו, על נסיגה חד צדדית שכוללת נסיגה משטחים הנמצאים תחת ריבונות ישראלית, תובא לאישור הכנסת, ובמקרה שהאישור בכנסת יינתן ברוב של פחות מ-80 ח"כים – ההכרעה תעבור לידי האזרחים באמצעות משאל עם.

דמוקרטיה – ישירה וייצוגית:

ביוונית משמעותה המילולית של המילה היא "שלטון העם", ובעת העתיקה הביטוי של המושג היה אכן שיטת שלטון שבה האזרחים מצביעים ונוקטים עמדה בכל סוגיה שלטונית שמעמידים לפתחם, אם כי כדאי לזכור כי מי שהוגדרו כאזרחים ביוון העתיקה היו קבוצה קטנה וסלקטיבית, הגדרה שהיום הייתה נחשבת למפלה ומצמצמת הרבה יותר מתפיסת האזרחות של היום. אם ביוון העתיקה היה מדובר בדמוקרטיה ישירה, היום ברוב המדינות הדמוקרטיות מקובלת השיטה של דמוקרטיה ייצוגית, שבה העם מממש את שלטונו בבחירת נציגים שייצגו אותו במוסדות השלטון, ברשות המחוקקת וברשות המבצעת, והם אלו שמכריעים בסוגיות השונות.

קיימת מחלוקת לגבי השימוש במשאל עם ככלי לקבלת החלטות בנושאים שונים במדינה דמוקרטית. בעוד יש כאלה הסבורים כי מדובר בכלי דמוקרטי מהמעלה הראשונה לצד הבחירות לכנסת, אחרים אינם מצדדים בכלי זה, מסיבות שונות.

נאום הלוויה של פריקלס ביוון העתיקה, מודפס על דרכמה יוונית ישנה
פירושה המילולי של המילה דמוקרטיה ביוונית היא "שלטון העם". ביוון העתיקה האזרחים הצביעו ונקטו עמדה בכל סוגיה שלטונית

[ב] שאלות לדיון

רגע לפני שאתם מגבשים עמדה בנושא משאל העם, נציע לכם קודם ללבן את דעותיכם על הנושאים שעומדים בבסיס הסוגיה:

  • מבחינה מהותית, איזו שיטה משקפת באופן טוב יותר את "שלטון העם": דמוקרטיה ישירה או דמוקרטיה ייצוגית?
  • האם פרקטית, כשהמדינה גדלה, עדיין יש מקום וערך לדמוקרטיה ישירה?
  • האם הנציגים מצליחים בפועל לייצג נאמנה את בוחריהם בכל הסוגיות השונות ולשמש שליחי ציבור נאמנים? הרי אנשים לא בוחרים בנציג שחושב 100% כמוהם, תמיד יהיו פערים.
  • האם אפשר להציג לכל פרט ופרט מאזרחי המדינה את המורכבות המלאה של הנושאים שעומדים לפתחה של המדינה, וגם אם כן, האם לכל אחד ואחת יש את הזמן והפניות להתעמק בכל סוגיה שלטונית ובהשלכות האפשריות שלה?
  • האם דמוקרטיה ייצוגית מאפשרת קבלת החלטות טובות יותר, כיוון שהנציגים הופכים למומחים בתחומם וחשופים למידע איכותי ומעובד יותר מהציבור הכללי? או שמא דווקא הנגישות למידע בימינו, נוסף לחוכמת ההמונים המשתקפת בעמדת הרוב, תוביל להחלטות נכונות יותר?
  • האם היום, כשהאמצעים הטכנולוגיים מצד אחד מאפשרים זאת, ומהצד השני הציבור מוצף ללא הרף בהתרעות בכל מכשיר, יש עניין לחזור לדמוקרטיה ישירה ולא להזדקק לתיווכם של נציגים? או שמא הצבעות אזרחיות שכאלה עשויות דווקא להפוך לטרדה, ואך חמור מכך – לנצל מנגנוני הנעה פופוליסטיים של ציבור גדול?
מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית מציגה סטטיסטיקות ההצבעה לעיתונות
האם עם ישראל ייצא להצביע במשאל עם בכל פעם שיידרש לכך?

[ג] שאלון מיקוד דעה

אם אתם תומכים במשאל עם ככלי להכרעה דמוקרטית – שאלו את עצמכם:

  • האם המנגנון של משאל עם מחליש את אמון הציבור בנציגי השלטון, ובכך חותר תחת יסודות הדמוקרטיה הייצוגית?
  • האם המנגנון של משאל עם עלול להחליש את המשילות של הממשלה והכנסת?
  • האם משאל עם לא מרדד סיטואציות מורכבות, כיוון שהשאלות בו מנוסחות באופן בינארי, שמגביל את ההסתכלות על פתרונות לסוגיה, ובכך כובל את המדינה לפתרונות מוגבלים?
  • האם משאל עם המעביר את כוח ההכרעה לאזרחים שאינם מומחים בנושא, ושאין להם את הפנאי להתעמק בסוגיות השונות, עשוי להביא לבחירה בפתרונות פחות מוצלחים?
  • האם משאלי עם פרטניים, על התעמולה והמניפולציות שיהיו סביבם וסביב ניסוח השאלות בהם, לא יגבירו את השסעים בחברה הישראלית?
  • האם לממשלה יש יתרון לא הוגן בעריכת משאל עם אל מול האופוזיציה, שכן יש בכוחה לשלוט על ניסוח השאלה ובכך להשפיע על התוצאות?
  • האם העלות הכלכלית הגבוהה של עריכת משאל עם, בין אם מדובר בהצבעה פיזית בקלפי ובין אם מדובר בהקמת פלטפורמה דיגיטלית, שווה את התועלת של עריכת המשאל?
  • האם משאל עם לא עלול לעוות את רצון העם, למשל במידה שאחוז המצביעים במשאל עם יהיה נמוך משמעותית מאחוז המצביעים לכנסת?
  • האם למשאל עם מחייב יש תוקף מוחלט מדי, שכן בניגוד לחקיקה – אי אפשר לבטלו על ידי משאל עם אחר?

 

אם אתם מתנגדים למשאל עם – שאלו את עצמכם:

  • האם משאל עם אינו הדרך הטהורה והמובהקת ביותר לשקף את רצון העם בסוגיה ספציפית?
  • האם משאל עם לא יכול לחזק את אמון הציבור במוסדות השלטון, המחזירים את ההכרעה אל העם בנושאים חשובים?
  • האם מנגנון של משאל עם לא יכול להיות כלי המונע מנציגים פוליטיים להפר הבטחות בחירות, או לשנות עמדות בסוגיות מסוימות בתווך שבין בחירות לבחירות?
  • האם מנגנון של משאל עם לא יכול לחזק את השקיפות שבהחלטות הממשלה בנושאים חשובים?
  • האם משאל עם לא יכול לייצר קמפיינים שינגישו לקהל הרחב ידע נדרש לעומקן של סוגיות מפתח?
  • גם אם דמוקרטיה ייצוגית מאפשרת לאדם לבחור נציג בעל עמדות דומות, ייתכן שבסוגיות מסוימות דעת הנציגים ודעת אלה שבחרו בהם לא תהיה זהה. האם בסוגיות מפתח אין טעם לוודא שהפער הזה לא קיים?
  • האם משאל עם לא מאפשר לחוכמת ההמונים לבוא לידי ביטוי, מאחר שמודלים מראים כי יש לה בסיס?
  • האם היום, כשיש את האמצעים הטכנולוגיים לכך, משאל עם אינו דבר שמסובך או יקר מדי לבצעו מעת לעת, והוא שווה את העלות הכלכלית הזו?
  • ישנה תחושה שהשיטה המפלגתית בישראל הגיעה להסתיידות והיא מתקשה לספק את כל הטובין הדמוקרטיים שהיו אמורים להיות בה. אולי משאל עם יכול להחזיר את הדיון מפוליטיקת זהויות לפוליטיקה של עמדות ורעיונות שאינם פרסונליים?
  • בעשרות מדינות בעולם נעשה בפועל שימוש במשאלי עם שהכריעו סוגיות מפתח, אז מדוע לא בישראל?
  • בניגוד לטענה שלפיה משאל עם מערער את יציבות השלטון, האם אי אפשר לטעון שדווקא משאל עם בסוגיה שנמצאת במחלוקת עמוקה יחזק את יציבות השלטון, שכן הוא ימנע את הצורך לפרק ממשלות ולחזור לבחירות?

 

ועכשיו, אחרי שעברתם על הטיעונים השונים וחידדתם את העמדות, האם יש לכם עמדה מובהקת?

אולי לאחר מחשבה אתם דווקא בעד פיתוח פתרונות ביניים, שיאפשרו להפחית את החשש ממצב שבו הרוב יעשה שימוש בכלי של משאל עם כדי לאלץ את המיעוט לבצע דברים העומדים בניגוד לדעותיו ואמונותיו, או שיאפשרו לעשות שימוש מושכל בכלי זה מבלי להעמיק שסעים בישראל, כמו למשל לעשות בו שימוש דווקא לשאלות שלא עומדת בבסיסן מחלוקת עמוקה במיוחד?

האם עלו בראשכם טיעונים נוספים בנושא שיש לחדד או הצעות לניסוח גישת ביניים שתאפשר שימוש בכלי של משאל עם תוך הדגשת יתרונותיו והפחתת חסרונותיו?

חידדתם את העמדות? עלו בראשכם טיעונים נוספים? מצוין: שתפו אותנו בטיעונים נוספים העולים בדעתכם בתגובות ועזרו לקדם שיח חברתי עמוק יותר. תוכלו לשתף את המסמך עם חבר שחושב אחרת מכם, וליצור דיון משותף.

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

6 תגובות

  1. בציוץ הזכרתם את שוויץ. לצערי, רוב הדיון כאן מחמיץ את מטרה משום שאינו מתייחס לשימוש נכון במשאלי עם כפי שאכן מתקיים בשוויץ.
    מוזמנים להכנס לאתר עמותת אזרחים למען דמוקרטיה ישירה בישראל – ezrahim.org.il כדי להבין כיצד משאלי עם אמורים לפעול, ואיך ישפרו את הממשל והחברה בישראל. רצוי להכנס לתפריט רעיון > דמוקרטיה ישירה ומשם לקישורים בתחתית העמוד.
    לקריאת מאמר הדן ברוב הנקודות שעלו בדיון כאן מוזמנים להכנס לכאן – http://bit.ly/3EQHHXp.
    אבי כהן, אזרחים למען דמוקרטיה ישירה בישראל

  2. השמטתם את אחת הסיבות המרכזיות למשאל עם.
    אין דרך לאכוף את ההצבעה של חברי כנסת על ידי הציבור שלהם.
    אם אני מצביע למישהו, אין שום דבר שמונע ממנו לבגוד בי ולהצביע נגדי.

    זה נכון למקרה בנט. שהצבעתי לו בגלל הבטחות ואז הוא הפר את כולם ויצא להסית לרצח נגדי ונגד שאר מצביעיו.

    וזה נכון אפילו יותר בפרשיית גונן שגב, שהתחיל לקבל שוחד בכסף מהאיראנים ונכנס תמורת הכסף מאיראן לממשלה שהוא נבחר כדי להפיל.

    הדרך לעקוף את אפשרויות השוחד האישי לחברי כנסת, זה לתת את הכח לדברים מרכזיים בידי העם.
    איראן יכולים לתת כסף לחבר כנסת אחד שיצביע נגד רצון הבוחר.
    אבל לא למיליון אנשים.

  3. אני מסכים עם כל הטיעונים שניתנו לעיל במאמר. אני תומך בחשיבותו של משאל העם. אבל יש משהו חשוב. מי מחליט:
    1. אילו נושאים יישקלו במשאל העם?
    2. למי שייך התקשורת שמעוותת את האמת?
    3. אם הם מפחידים את האנשים במגפה אחרת, האם הם יאלצו את המיעוט להיכנע ולעשות טעות מוחלטת?
    משאל העם טוב, אבל הוא לא תרופת פלא לכל הטעויות.

  4. ביוון לא הייתה דמוקרטיה ישירה, רק הגברים היו יכולים להצביע וגם אז לא כולם

  5. בעד משאל עם. בעת הזאת שמידי שנה וחצי מתקיימות בחירות ואין ממש משילות ובמיוחד לאור הבחירות האחרונות האופוזיציה קטנה יש לעשות משאל בסוגית החרדים למשל העם שישא בנטל הוא אמור להחליט ולא 120 נבחרים .

  6. במשאל עם, כמו במאמר הזוףה, ניסוח השאלה יכתיב במידה רבה את התשובות.
    נראה שעל פי ניסוח השאלות, כותב המאמר נגד משאל עם.
    לטעמי אין טעם במשאל עם, במיוחד בתקופה הזו, הן מכיוון שאין לאנשים סיכוי להבין את הנושא והן עם כל הדיסאינפורמציה והפייק ניוז (ע"ע השקרים שהופצו לפני המשאל בנושא הברקזיט בבריטניה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוגו

עוד במגזין

לוגו

לקהילת "מועצת העם" כבר הצטרפת?

אם מעניין לך פה וחשוב לך שהשיח הישראלי יהפוך להיות שיח של הסכמות, אנחנו רוצים אותך במועצת העם.

איך מצטרפים לפעילויות, לסיורים ולהרצאות?

דילוג לתוכן