מחאת בלפור

כדי לנהל דיון פרודוקטיבי בנושאים המצויים במחלוקת, על כל צד לבסס את טיעוניו שלו ולהכיר את טיעוני הצד שמנגד. אז רגע לפני שאתם יוצאים להגן על העמדה שלכם בחירוף נפש, בדקו אם חשבתם לעומק על הטיעונים השונים שיוצרים את התמונה השלמה. אספנו לכם מקבץ טיעונים ראשוני, ונשמח אם תציעו טיעונים נוספים בתחתית מסמך זה.

בחודשים האחרונים, לצד משבר הקורונה המתמשך, סוערת החברה הישראלית סביב סוגיה דמוקרטית חשובה: סוגיית המחאה. את נקודת ההתחלה המדויקת קשה לסמן, אך במהלך החודשים האחרונים הפכה המחאה לסערה מתוקשרת, שהגיעה לשיא משמעותי כאשר הרשת התמלאה בקריאה "לך" וכנגדה הקריאה "לכו אתם". בתוך בליל הקולות והמסרים הנשמעים מכל עבר, הפכה החברה הישראלית לזירת היאבקות שבה אין מפסידים ומנצחים, אלא סדרת מהלומות שאין לה סוף. הסיטואציה הזאת הופכת הן את ההקשבה לאנשים העומדים מאחורי השלטים והן את הניסיון להבין את מתנגדיהם לאתגר כמעט בלתי אפשרי, וכתוצאה מכך – היכולת של שני הצדדים לנהל דיאלוג אפקטיבי הולכת ופוחתת.

בניסיון לקדם דיון חברתי ערכי ומבוסס מחשבה, בחרנו להביא לכם בפרק השלישי של "הצד השני של המטבע" אוסף אמירות של אישים וארגונים משני צידי המחאה: אלה המעודדים אותה ואלה המתנגדים לה. בסוף כל אמירה כזאת מופיעה שאלה לדיון עבור כל אחד מהצדדים. מטרת השאלות היא לעורר מחשבה ושיח, ולא לצדד בעמדה זו או אחרת.

 

אבנר נתניהו (בנו של רה"מ בנימין נתניהו)

המילה "לך" לא תורמת בכלל לתחושת אחדות. היא מבטאת זלזול בכללי המשחק הדמוקרטיים. למחות ולא להסכים זה בסדר גמור והכרחי בדמוקרטיה, אבל יש דרך להחליף שלטון וקוראים לה קלפי. אז אולי לפחות תוסיפו אחרי המילה "לך" את המילה "לבחירות", גם אם זה אומר שהעם יחליט שהוא דווקא יישאר.

לדברים המלאים של אבנר נתניהו

שאלות לדיון:

• במידה שאתם תומכים במחאה: הקריאה "לך", המכוונת כלפי ראש הממשלה שנבחר במסגרת הליך דמוקרטי, מתפרשת אצל בוחריו כפגיעה ברצון הבוחר, ולכן גם כפגיעה בדמוקרטיה. כיצד תתמודדו עם טענה זו?

• במידה שאתם מתנגדים למחאה: האם ישנם מקרים שבהם הציבור יכול להשתמש באמצעים העומדים לרשותו, כמו חופש המחאה, כדי להגביל או למנוע את המשילות של אדם ספציפי, גם אם נבחר על ידי הרוב? אם כן – מהם אותם מקרים ומה הופך אותם ללגיטימיים בעיניכם? אם לא – כיצד הציבור כן יכול להגביל את הכוח של נבחריו ולפקח על מוסדות השלטון?

 

תם אהרון (קומיקאי ותסריטאי)

כל עוד ביבי ממשיך את הריב שלו עם כולם בזמן שהוא עומד לדין באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים – הדמוקרטיה נשחקת. בסביבתו של ביבי אין שום ערך פוליטי הקשור לרעיון שכולנו באותה סירה. המסר שלו הוא שיש מי שמשיט את הסירה, וכל השאר מנסים לחורר אותה. זה מה שמאפשר לו להמשיך לשלוט.

לדברים המלאים של תם אהרן

שאלות לדיון:

• במידה שאתם מתנגדים למחאה: האם אתם מתנגדים למחאה כיוון שאתם תומכים בהמשך שלטונו של ביבי? אם תשובתכם חיובית, מה תגידו לאלו הטוענים שרה"מ, אשר הוגש נגדו כתב אישום ומצוי תחת חקירה, אינו כשיר לכהן בתפקידו כיוון שדעתו טרודה בענייניו האישיים ולכן אינו כשיר לשמש ראש ממשלה, הן מהפן המוסרי הן מהפן המעשי?

• במידה שאתם תומכים במחאה: רה"מ נבחר לתפקידו באופן דמוקרטי. ההליך המתנהל נגדו בבית המשפט לא מונע ממנו להמשיך לכהן בתפקיד, ולכן טוענים מתנגדי המחאה כי הקריאה להתפטרותו מהווה פגיעה בעיקרון דמוקרטי חשוב אחר – עקרון המשילות, המתייחס ליכולתה של הממשלה לממש את מטרותיה. כיצד תתגברו על הסתירה בין טענה זו לבין המסר הדמוקרטי של המחאה?

 

תנועת הדגלים השחורים (ממארגני המחאה)

אנחנו יודעים שיש רגעים בחייה של אומה שהציבור מתווה למנהיגיו את הדרך, ואנחנו מבינים שזהו רגע שכזה. מה אנחנו רוצים? לוודא שישראל תהיה מדינה דמוקרטית אמיתית, כזו הנשענת על יסודות מוסריים וערכיים חזקים של צדק, חירות, שוויון וזכויות אדם.

לדברים המלאים של תנועת הדגלים השחורים

שאלות לדיון:

• במידה שאתם מתנגדים למחאה: לפי טענת תומכי המחאה המובאת בציטוט הנ"ל, הממשלה אינה מוסרית ולכן אינה יכולה למשול. בהינתן מצב שבו על כף המאזניים הדמוקרטיים עומדת מוסריות אל מול משילות, מהו הערך העליון בעיניכם? (בתשובתכם התייחסו למוסריות כערך המנותק מהטענות של תומכי המחאה)

• במידה שאתם תומכים במחאה: שיטת הממשל הדמוקרטית תומכת במגוון של ערכים ורעיונות. צדק, שוויון וחירות הם רק חלק מהרעיונות האלה, ישנם גם משילות ועקרון הכרעת הרוב, שלפי מתנגדי המחאה – נרמסים במסגרת המחאה. האם לדעתכם יכולה להתקיים היררכיה כלשהי בין הרעיונות הללו, שתהיה מקובלת על כלל הציבור?

 

אמיר לוי (כותב ועורך ראשי, "מידה")

מדובר בתנועה פוליטית מובהקת המתכסה כביכול באצטלה חברתית, אך אפילו בתור תנועה פוליטית לכאורה היא לא הצליחה לייצר מסר אחד ברור. החל מ”הפגנת העצמאים” דרך “מחאה נגד שחיתות” ועד למסיבת ריקודים בים – מפגיני בלפור לא אומרים כלום אבל רוצים את הכול. רק רשימת דרישות מעורפלת ללא שום רעיון אמיתי. למרבה האירוניה, כל המהומה הזו תויגה תחת כותרת-העל של “מאבק למען הדמוקרטיה ושלטון החוק”, אך מעבר לסיסמאות ולדגלים לא נשמעה מפי הפעילים אפילו מילה אחת על האופן שבו הם מתכוונים לקדם את מטרותיהם בדרך הדמוקרטית של פשרה, שכנוע ומשא ומתן, בזמן שהם עצמם מפירים כמעט כל חוק. המחאה “נגד המנותקים” הפכה בעצמה בתוך שבועות ספורים למנותקת.

לדברים המלאים של אמיר לוי

שאלות לדיון:

• במידה שאתם תומכים במחאה: קולות רבים, המיוצגים בציטוט זה, טוענים כי למחאה אין קול ומסר אחידים, וכי מדובר למעשה במהומה ללא תוחלת. כדי להתמודד עם טענה זו, הסבירו מהי התוצאה הרצויה מבחינתכם, או במילים אחרות: מהו הדבר שיהווה הצלחה של המחאה בעיניכם?

• במידה שאתם מתנגדים למחאה: בהנחה שהמחאה כוללת בתוכה קולות של אזרחים רבים המוחים נגד פעולות ועוולות שונות, התנגדותכם מהווה למעשה התנגדות לכלל הקולות הללו. עד כמה אתם מכירים את הקולות המגוונים המרכיבים את מחאת בלפור? האם אתם באמת מתנגדים לכל אחד מן הקולות המרכיבים אותה, או שמא יש קולות ומסרים שאיתם אתם דווקא יכולים להזדהות? האם קיומו של מסר אחיד היה מפחית מהתנגדותכם?

 

אורנה בנאי (שחקנית וקומיקאית)

במחאה הזאת הרגש הבולט מכול הוא כאב. לא הסתה. לא אלימות. אנחנו מפגינים וזועקים מעומק נשמתנו המדממת על פי זכותנו הדמוקרטית.

לדברים המלאים של אורנה בנאי

שאלות לדיון:

• במידה שאתם מתנגדים למחאה: האם ניסיתם להגיע למחאה ולנסות להבין את הכאב שעליו מדברת אורנה בנאי, כאב שהוא מנת חלקם של רבים מאזרחי המדינה?

• במידה שאתם תומכים במחאה: בהנחה שהכאב שלכם נובע מהשחיתות שלכאורה קיימת בהנהגה, ובהנחה שמרבית האזרחים במדינה אינם מעודדים שחיתות כזאת – מדוע קיים חיכוך כה גבוה עם אזרחים אחרים, וכיצד אפשר לצמצם אותו?

 

אבישי גרינצייג (כתב לענייני משפט, "גלובס")

זכות חופש ההפגנה לא גוברת על זכויות יסוד אחרות כגון חופש העיסוק, חופש הפולחן, חופש התנועה, הזכות לפרטיות ועוד. חופש הביטוי לא חייב לכלול הפגנה פיזית של 15,000 אנשים מכל הארץ באותו מקום בכל שבוע. תקופת הקורונה דורשת פגיעה בזכויות יסוד, זה מה יש.

לדברים המלאים של אבישי גרינצייג

שאלות לדיון:

במידה שאתם תומכים במחאה: בעקבות נגיף הקורונה נפגעו זכויות יסוד שונות של אזרחי ישראל, כמו במדינות דמוקרטיות נוספות. כיצד תתמודדו עם טענת מתנגדי המחאה, הטוענים כי קיום ההפגנות דווקא בתקופה הנוכחית יוצר סיכון בריאותי המצדיק את הגבלת חופש המחאה?

במידה שאתם מתנגדים למחאה: פגיעה בזכויות היסוד של אזרחי המדינה היא לא עניין של מה בכך, וקולות רבים מתוך המחאה מתייחסים לנקודה הזו. איזו אלטרנטיבה יש לציבור הישראלי כדי למחות נגד מגבלות שאותן הוא תופס כלא מידתיות ולא מוצדקות?

 

אמילי עמרוסי הולנדר (סופרת ואשת תקשורת)

ושוב פספוס. מחאה שזכתה להסכמה ציבורית גורפת נחטפה בידי קבוצת אנטי־ביבי. כאב העצמאים, שמרוח בכל רחוב בישראל, נוכס על ידי השבט של הכיכר. מצוקת הלחם הכי אוניברסלית שהייתה כאן הפכה לעוד שידור במעגל סגור.

לדברים המלאים של אמילי עמרוסי הולנדר

שאלות לדיון:

במידה שאתם תומכים במחאה: המסר הקורא להתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הופך את המחאה לפוליטית. האם אתם תומכים בזהות כזאת של המחאה? במידה שהתשובה חיובית – מה תגידו לאלו שבחרו בו, ולכן אינם מרגישים בנוח להצטרף למחאה ולמחות כנגד עוולות אחרות המיוצגות על ידה?

במידה שאתם מתנגדים למחאה: אם המפגינים לא היו קוראים להתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אלא מוחים נגד ניהול משבר הקורונה וההשלכות הכלכליות שנבעו מכך, האם הייתם מצטרפים אליה או לכל הפחות לא מתנגדים לקיומה?

 

תומר אביטל (עיתונאי ואקטיביסט, מייסד המיזמים "שקוף" ו"לובי 99")

הפגנות הן הדרך הכי לגיטימית לשכנע ברעיונות אחרים בין סבב בחירות אחד לשני, ועדיין נתניהו וחבריו מתעקשים שדמוקרטיה היא הכרעת הרוב וזהו. (4:36)

לדברים המלאים של תומר אביטל

שאלות לדיון:

במידה שאתם מתנגדים למחאה: מחאה וחופש הביטוי הם כלים העומדים לרשותו של האזרח במדינה דמוקרטית, כדי שיוכל לרסן את הכוח של נבחרי הציבור ומוסדות השלטון. לטענת תומכי המחאה, צמצום או ביטול האמצעים הללו כמוהם כצמצום הרעיון הדמוקרטי עצמו. מהי משמעות הדמוקרטיה בעיניכם, ומהו מקומו של המיעוט – זה שנציגיו אינם שולטים – בתוך המערכת הדמוקרטית?

במידה שאתם תומכים במחאה: ההליך המשפטי נגד רה"מ נתניהו עודנו בעיצומו, ועל כן עומדת לזכותו חזקת החפות. לטענת מתנגדי המחאה, הקריאה להתפטרותו של רה"מ לא רק פוגעת בעיקרון הכרעת הרוב, אלא גם בעקרון הצדק ובתפקידה של מערכת המשפט במדינה מתוקנת. כיצד תתמודדו עם טענתם, שלפיה הינכם רומסים את עקרונות הצדק והכרעת הרוב, ערכים דמוקרטיים משמעותיים?

 

פרופ' יורם יובל (פסיכיאטר, חוקר ומרצה)

אף אחד לא מחוסן בפני הסתה. גם לא אנחנו. חלק מן הדברים שנאמרו ועדיין נאמרים במחנה שלנו על נתניהו ובני משפחתו הם הסתה. אנחנו חייבים לחדול מהם.

לדברים המלאים של פרופ' יורם יובל

שאלות לדיון:

במידה שאתם מתנגדים למחאה: כמה מקום תופסת ההסתה המתוארת נגד רה"מ ובני משפחתו בהתנגדותכם למחאה, ומה היה קורה אילולא הייתה קיימת הסתה כזאת?

במידה שאתם תומכים במחאה: האם אתם מזדהים עם הציטוט המובא לעיל? אם כן – כיצד לדעתכם אפשר לנטרל את אלמנט ההסתה מתוך המחאה? אם לא – מדוע לדעתכם מרגישים אחרים, גם מן המחנה שלכם, כי אכן קיימת הסתה במסגרת המחאה?

 

חידדתם את העמדות? עלו בראשכם טיעונים נוספים? מצוין: שתפו אותנו בטיעונים הנוספים בתגובות ועזרו לקדם שיח חברתי עמוק יותר. תוכלו לשתף את המסמך עם חבר שחושב אחרת מכם, וליצור דיון משותף.

2 תגובות

  1. בבסיס הדמוקרטיה , מצוי חופש הדיבור אני בעד , להוציא הסתה.
    הסתה או כל דיבור ומחשבה חוזרים אלינו כבומרנג זה חוק קארמתי , חוק היקום .
    כל מה שאנו חושבים או עושים , טוב או רע , חוזר אלינו. כי בכל מעשה , יש אנרגיה ,כלומר כוח מניע.
    לכן אני מעדיפה לעשות טוב , שאנרגיה טובה תשרה סביביננו
    הכל אפשרי , גם שיח .

  2. גם אם מאד רוצים להפגין, יש לעשות זאת מרחוק, באופן וירטואלי. בזמן של מגיפה אסור להתקהל!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ושליחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד במגזין

מי אנחנו?

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף של אנשי אקדמיה, עסקים ופעילים בולטים בציבוריות הישראלית, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. אנו מאמינים כי המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print