בפרק השני של פודקאסט ההסכמות שוחח ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי, עם ד"ר יוליה אלעד שטרנגר על הלכידות בעם: איך מודדים אותה מחקרית, האם היא אפשרית, וכיצד אפשר לנסות לייצר אותה?
אחד מעמודי התווך של הקונגרס הישראלי הוא מדד ההסכמות: מחקר שמודד את לכידות החברה הישראלית לאורך זמן. מי שמובילה את המחקר, שמאחוריו עומדים כמה וכמה חוקרים, היא ד"ר יוליה אלעד שטרנגר. יוליה, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, מתמחה בפסיכולוגיה פוליטית. בשיחה עם ד"ר גלעד וינר, מנהל הקונגרס, סיפרה ד"ר אלעד שטרנגר על מדד ההסכמות, על המסקנות שאפשר להסיק ממנו, ועל ההשפעה שלהן על הקונגרס הישראלי ועל החברה כולה.
"מדד ההסכמות בוחן את הלכידות הישראלית בארבעה ממדים: הסכמות בין קבוצות שונות על נושאים במחלוקת; היחסים בין המגזרים השונים; מידת שיתוף הפעולה שלהם להשגת מטרות משותפות; והמידה שיש ביניהם זהות משותפת", הסבירה אלעד שטרנגר. ארבעת הממדים האלה וההבדלים ביניהם, לטענתה, משפיעים גם על השאלה אם הלכידות בחברה בכלל אפשרית: "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו – מה האידיאל? מה זו לכידות? האם לכידות היא שבסופו של דבר נוכל לחיות זה עם זה בצורה הרמונית או להגיע להסכמות על סוגיות במחלוקת? או אולי להרגיש שכולנו אחד?"
נושא מעניין שעלה בפרק הוא "זליגת שסעים". החברה הישראלית מחולקת לארבעה שסעים מרכזיים: השסע העדתי (אשכנזים-מזרחים, עולים ועדות נוספות), האידיאולוגי (ימנים-שמאלנים), הדתי (דתיים-חילונים) והלאומי (יהודים וערבים בישראל). אבל מלבד השסע הלאומי, שמכיל מורכבויות משלו, יתר השסעים זולגים זה לתוך זה, משפיעים זה על זה ומטשטשים זה את זה.
על רקע סבך השסעים, נחלקת החברה הישראלית לארבעה שבטים: המגזר הערבי מחד גיסא, ושלושה שבטים בתוך הציבור היהודי מאידך גיסא. זיהוי והגדרת שלושת השבטים האלה נעשה, בין השאר, בעזרת למידת מכונה על הנתונים של מדד ההסכמות.
שלושת השבטים הם השבט היהודי, אשר רואה את עצמו כיותר ימני משמאלני, יותר דתי מחילוני, ויותר מזרחי מאשכנזי; השבט הישראלי, שרואה עצמו יותר שמאלני מימני, יותר חילוני מדתי, ויותר אשכנזי ממזרחי; ובאמצע, ביניהם, יש את אנשי השבט היהודי-הישראלי, שמזהים את עצמם בזהות אמצע של כל אחת מהחלוקות האלה: בין ימנים לשמאלנים, בין חילונים לדתיים. שבט זה, שהוא כשליש מהציבור היהודי, יכול לשמש מפתח לבניית הסכמות מישראל, כיוון שבכל מחלוקת הוא נוטה לצד המתון.
לסיום, התייחסה ד"ר אלעד שטרנגר לאפשרות להגיע להסכמות בכל זאת: "מכאן אנחנו יכולים ללמוד שאם אנחנו רוצים לגשר על השסעים בחברה הישראלית, צריך להביא את הזהויות האלה לשולחן, כפי שהן. המטרה היא לא להגיד לאנשים תתעלמו מהזהות שלכם ותנסו לראות במה אתם דומים, אלא, איך אנחנו יכולים לחיות עם השוני הזה".
