את מועצת ההסכמות העירונית של לוד העסיקו שני מתחים מרכזיים. ראשית, היחס בין האוכלוסיות הצעירות (ובעיקר הגרעינים הדתיים-לאומיים) לאוכלוסיות הוותיקות יותר בעיר, ונוסף על כך, האתגר החדש שהביאו איתן שתי השכונות החרדיות הראשונות שהוקמו בעיר לאחרונה ובראשן הגדרת קריטריונים לחלוקת מבני ציבור. מועצת הסכמות זו פעלה עם שלושה ראשים, שייצגו את שלוש האוכלוסיות שבמרכזן עומד המתח: ותיקים, דתיים לאומיים וחרדים.