רקע
במחקר השתתפו 1,003 נשאלים בסך הכול, מתוכם 41% מנבדקי הגל הראשון ו-57% מנבדקי הגל השני.
המדגם מהווה מדגם מייצג מבחינת רמת דתיות ועמדה פוליטית במגזר היהודי, ומבחינת אחוזי המגזר היהודי/ערבי בחברה הישראלית.
ממצאים מרכזיים
תפיסות בנוגע לפילוג / לכידות
על פי ממצאי הגל השלישי, מרבית הציבור בישראל סבור שהחברה הישראלית מפולגת – זאת ללא שינוי משמעותי מנתוני הגל השני. ניכר רצון גבוה ללכידות, בדומה לגל השני, ובה בעת פסימיות באשר ליכולת להגיע ללכידות, אשר הינה מעט יותר אופטימית בהשוואה לגל השני. כמו בגל השני, ישנם הבדלים מובהקים בעוצמת תפיסת הפילוג, כך שהציבור תופס את החברה כמפולגת בראש ובראשונה בממד הלאומי, לאחר מכן האידיאולוגי, לאחר מכן הדתי ולבסוף העדתי. ההבדלים בין המגזרים השונים בנוגע לתפיסת הלכידות נשמרים, וכך גם בנוגע לרצון ללכידות ובפסימיות באשר ליכולת להגיע ללכידות.
יחסים בין קבוצות
גם בגל השלישי, הנתונים מראים כי תפיסות הפילוג משתקפות בפועל בעוינות גדולה בין המגזרים השונים. באופן המשקף את העוצמה הנתפסת של הפילוגים, העוינות הגדולה ביותר היא כלפי ה"אחר" הלאומי, לאחר מכן ה"אחר" האידיאולוגי, לאחר מכן ה"אחר" הדתי, ולבסוף ה"אחר" העדתי. בהשוואה לגל השני, ישנה עלייה חדה במידה שבה ה"אחר" הדתי נתפס כמאיים הן על זהותה והן על ביטחונה של המדינה, שמקורה בתפיסות החילונים כלפי הדתיים. כמו בשני הגלים הקודמים, העוינות אינה סימטרית בין המגזרים בתוך כל ממד, כך שבכל ממד ישנו מגזר שהינו עוין יותר כלפי המגזר הנגדי (כל ההבדלים המצוינים מובהקים סטטיסטית). הא-סימטריה בין המגזרים בתוך כל ממד משתנה כתלות במדד הספציפי.
הסכמות לגבי סוגיות במחלוקת
כמו בגל השני, בקרב כל המגזרים, לרוב הישראלים חשוב להגיע להסכמה רחבה בכל הסוגיות (למעט בנושא של תכנים מזרחיים במערכת החינוך). הישראלים פסימיים יותר מכול לגבי הגעה להסכמה בנושא התחבורה בשבת, שחשיבות ההגעה להסכמה בו גבוהה יחסית. בשונה משני הגלים הקודמים, בגל זה נוספו שאלות הנוגעות לסדר החשיבות של סוגיות שונות בחברה הישראלית. בדירוג תשובות הנבדקים לגבי סדר העדיפויות הרצוי עבור הממשלה לטיפול בסוגיות ציבוריות, דורגה סוגיית הטיפול במשבר הקורונה במקום הראשון (30.5%), ובמקום האחרון סוגיית העלייה להר הבית (0.5%).
זהות מוכללת
כמו בגלים הקודמים, באופן כללי אחוזים גבוהים מהאוכלוסייה מרגישים ישראלים במידה רבה (אף שיש הבדל בין המגזרים השונים). כשליש מערביי ישראל מדרגים את הזהות הישראלית כחשובה להם ביותר, לעומת הזהות העדתית, הדתית והאידיאולוגית. יותר שמאלנים מימנים מגדירים את הזהות הישראלית שלהם כחשובה עבורם ביותר, והפער נובע מהעובדה שעבור 40% מהימנים – הזהות הלאומית היא החשובה ביותר. רק חמישית מהדתיים מגדירים את הזהות הישראלית כחשובה להם ביותר (לעומת 30% מהערבים), אך רובם המכריע רואה עצמו כ"ישראלי במידה רבה".
שיתוף פעולה להשגת מטרות משותפות
כמו בגל הראשון, רוב הישראלים, ברוב המגזרים, נכונים באופן כללי לשתף פעולה עם המחנה המנוגד להם. סדר הממדים בנכונות לשיתוף פעולה משקף את סדר הממדים במדדי העוינות ובמדדי הפילוג הנתפס. עם זאת, יש פער בין המגזרים השונים בנכונות לשתף פעולה עם המחנה המנוגד להם. מפתיע במיוחד להיווכח כי ערבים מעוניינים יותר ומאמינים יותר בשת"פ בסוגיית חוק הלאום מאשר יהודים.
