רקע
במחקר השתתפו 2,470 נשאלים, במדגם מייצג מבחינת רמת דתיות ועמדה פוליטית במגזר היהודי, ומבחינת אחוזי המגזר היהודי/ערבי בחברה הישראלית.
ממצאים מרכזיים
תפיסות בנוגע לפילוג / לכידות
על פי ממצאי הגל הראשון, מרבית הציבור בישראל סבור שהחברה הישראלית מפולגת. ישנו רצון גבוה להגיע ללכידות, אך קיימת פסימיות באשר ליכולת לעשות זאת. אף שהנשאלים דירגו את כל ממדי הפילוג בחברה כגבוהים מאוד, ישנם הבדלים בעוצמת תפיסת הפילוג: הציבור תופס את החברה כמפולגת בראש ובראשונה בממד הלאומי, לאחר מכן בממד האידיאולוגי, לאחר מכן בממד הדתי ולבסוף בממד העדתי. כמו כן, אפשר להבחין בהבדלים בין המגזרים השונים בנוגע לתפיסת הלכידות, בנוגע לרצון ללכידות וברמת הפסימיות באשר ליכולת של החברה הישראלית להגיע ללכידות.
יחסים בין קבוצות
הנתונים מראים כי תפיסות הפילוג משתקפות בפועל בעוינות גדולה בין המגזרים השונים. העוינות הגדולה ביותר היא כלפי האחר הלאומי, לאחר מכן האחר האידיאולוגי, לאחריו האחר הדתי, ולבסוף האחר העדתי. עם זאת, העוינות אינה סימטרית בין המגזרים בתוך כל ממד, כך שבכל ממד ישנו מגזר שהינו עוין יותר כלפי המגזר הנגדי.
הסכמות לגבי סוגיות במחלוקת
בקרב כל המגזרים, לרוב הישראלים חשוב להגיע להסכמה רחבה בכל הסוגיות, אך ברוב המקרים הישראלים די פסימיים באשר ליכולת להגיע להסכמות. באופן מעניין, הפער בפועל בין המגזרים הרלוונטיים בסוגיות השונות, למעט תחבורה בשבת, הינו קטן. לבסוף, ברוב המקרים, ניכר כי הציבור חסר את הידע הרלוונטי לסוגיות השונות.
זהות מוכללת
על אף שיש הבדל בין המגזרים השונים, אחוזים גבוהים מהאוכלוסייה מרגישים ישראלים במידה רבה. בכל המגזרים, למעט הדתיים והערבים, אחוז גבוה יותר של הנשאלים דירגו את הזהות הישראלית במקום הראשון בסדר החשיבות לעומת הזהות העדתית, הדתית והאידיאולוגית.
שיתוף פעולה להשגת מטרות משותפות
רוב הישראלים, ברוב המגזרים, נכונים לשתף פעולה עם המחנה המנוגד להם. עם זאת, יש פער בין המגזרים השונים בנכונות לשתף פעולה עם המחנה המנוגד להם, באופן שמשקף את הפערים בין המגזרים בעוינות כלפי המחנה המנוגד.