רקע

במחקר השתתפו 3,503 נשאלים, במדגם מייצג מבחינת רמת דתיות ועמדה פוליטית במגזר היהודי, ומבחינת אחוזי המגזר היהודי/ערבי בחברה הישראלית. קיים ייצוג יתר קל לנשים (55%). 

ממצאים מרכזיים

תפיסות בנוגע לפילוג / לכידות

על פי ממצאי הגל הרביעי, 64% מהמשיבים מסכימים שהחברה הישראלית מפולגת ו-72% ציינו שחשוב להם באופן אישי שהחברה תהיה מלוכדת. כמו בגלים הקודמים, ישנם הבדלים מובהקים בעוצמת תפיסת הפילוג, כך שהציבור תופס את החברה כמפולגת בראש ובראשונה בממד הלאומי (80%), לאחר מכן האידיאולוגי (71%), לאחר מכן הדתי (58%) ולבסוף העדתי (33%). ההבדלים בין המגזרים השונים נשמרים. ראוי לציין כי ברצון ללכידות ישנה עלייה בקרב ערביי ישראל ביחס לגלים הקודמים (ייתכן כי הדבר קשור לחתירה של רשימת רע"ם להצטרף לקואליציה בעת עריכת הסקר). ימנים, דתיים וערבים חשים בצורך לבדל את עצמם באופן מובהק יותר משמאלנים, חילונים ויהודים. 

יחסים בין קבוצות

גם בגל הרביעי, הנתונים מראים כי תפיסות הפילוג משתקפות בפועל בעוינות משמעותית בין המגזרים השונים. העוינות הגדולה ביותר היא כלפי ה"אחר" הלאומי, לאחר מכן ה"אחר" האידיאולוגי, לאחר מכן ה"אחר" הדתי, ולבסוף ה"אחר" העדתי. כמו בגלים הקודמים, העוינות אינה סימטרית בין המגזרים בתוך כל ממד, כך שבכל ממד ישנו מגזר שהינו עוין יותר כלפי המגזר הנגדי. עם זאת, יש גם נתונים שווים בין המגזרים השונים: כך, למשל, בעניין הבטחת זכויות אזרח מלאות, אין הבדל במידה שבה דתיים (64%) וחילונים (65%) מוכנים שיובטחו זכויות אזרח מלאות לצד השני. במדד הרגשות כלפי "האחר", המגזר השנוא על כלל המגזרים, למעט ערביי ישראל והשמאלנים, הם הפלסטינים (78%), והמגזר השנוא ביותר על ערביי ישראל הם החרדים (70%). החרדים הם גם המגזר השנוא ביותר על השמאלנים (79%). 

הסכמות לגבי סוגיות במחלוקת

סדרי העדיפויות לטיפול בסוגיות השנויות במחלוקת נבדקו בחלוקה לשסעים השונים בחברה הישראלית. הסוגיה שנמצאת בעדיפות הגבוהה ביותר בתחום השסע הדתי היא תחבורה ציבורית בשבת (28%). בשסע הלאומי, הסוגיה של מיגור הפשיעה במגזר הערבי ניצבת במקום הראשון (57%) ובכל הנוגע לשסע העדתי, הגדלת השקעה בתרבות עדות המזרח הגיעה למקום הראשון (28%). בגל זה נבדקו סוגיות נוספות הנוגעות למו"מ עם הפלסטינים, והתגלה שיש תמיכה נמוכה בציבור במו"מ עם הפלסטינים ובולטת יותר מגמת ההתבדלות והזכות להגנה עצמית בקרב הציבור בישראל. נוסף על כך, ישנה הסכמה נמוכה לקבלת פשרות וּויתורים, וייתכן שהתוצאות קשורות למבצע הצבאי שהתקיים בעזה בעת הרצת הסקר. 

זהות מוכללת

כמו בגלים הקודמים, באופן כללי אחוזים גבוהים מהאוכלוסייה היהודית מרגישים ישראלים במידה רבה, אף שיש הבדל כאשר מפלחים את התוצאות לפי מגזרים שונים (בין 84% ל-90%). לעומתם, המשיבים דוברי הערבית ציינו כי הישראליות אינה מרכיב מהותי בזהות שלהם (26% ציינו כי הם מרגישים ישראלים במידה רבה). מבחינת דירוג הזהויות, הזהות הישראלית משתקפת כמרכזית בעיקר בקרב יהודים חילונים שמאלנים אשכנזים. כך, למשל, יותר שמאלנים מימנים מגדירים את הזהות הישראלית שלהם כחשובה עבורם ביותר, והפער נובע מהעובדה שעבור 34% מהימנים – הזהות הלאומית היא החשובה ביותר, לעומת 9% בלבד בקרב השמאלנים. 

שיתוף פעולה להשגת מטרות משותפות

כמו בגלים קודמים, רוב הישראלים, ברוב המגזרים, נכונים באופן כללי לשתף פעולה עם המחנה המנוגד להם. סדר הממדים בנכונות לשיתוף פעולה משקף את סדר הממדים במדדי העוינות ובמדדי הפילוג הנתפס. עם זאת, יש פער בין המגזרים השונים בנכונות לשתף פעולה עם המחנה המנוגד להם. כך, למשל, שמאלנים (73%) מוכנים לשתף פעולה עם ימנים במידה רבה יותר מאשר ימנים עם שמאלנים (48%) ודתיים (73%) מוכנים לשתף פעולה עם חילונים יותר מאשר חילונים (62%) עם דתיים.  

דילוג לתוכן