רקע

במחקר השתתפו 1,783 נשאלים, מתוכם 72% מנבדקי הגל הראשון. המדגם מייצג מבחינת רמת דתיות ועמדה פוליטית במגזר היהודי, ומבחינת אחוזי המגזר היהודי/ערבי בחברה הישראלית.

ממצאים מרכזיים

תפיסות בנוגע לפילוג / לכידות

על פי ממצאי הגל השני, מרבית הציבור בישראל סבור שהחברה הישראלית מפולגת, וזאת במידה רבה יותר מאשר בגל הראשון. העלייה מתבטאת רק בקרב האוכלוסייה היהודית ובקרב ימנים, ולא בקרב אנשי שמאל. כמו כן, אפשר לזהות ירידה מובהקת בתפיסת הפילוג בממד הלאומי, בקרב יהודים בלבד. אין שינוי ביתר הממדים. בדומה לגל הראשון, ישנו רצון גבוה ללכידות (נמוך יותר בגל השני לעומת הגל הראשון, בכל המגזרים) ובה בעת פסימיות באשר ליכולת להגיע ללכידות. כמו בגל הראשון, ישנם הבדלים מובהקים בעוצמת תפיסת הפילוג, כך שהציבור תופס את החברה כמפולגת בראש ובראשונה בממד הלאומי, לאחר מכן האידיאולוגי, לאחר מכן הדתי ולבסוף העדתי. ההבדלים בין המגזרים השונים בנוגע לתפיסת הלכידות נשמרים, וכך גם ההבדלים בנוגע לרצון ללכידות ובפסימיות באשר ליכולת להגיע ללכידות.

יחסים בין קבוצות

גם בגל השני, הנתונים מראים כי תפיסות הפילוג משתקפות בפועל בעוינות גדולה בין המגזרים השונים. העוינות הגדולה ביותר היא כלפי האחר הלאומי, לאחר מכן האחר האידיאולוגי (בחלק מהמדדים, במידה זהה לאחר הלאומי – תופעה שלא נצפתה בגל הראשון), לאחריו האחר הדתי, ולבסוף האחר העדתי. כמו בגל הראשון, העוינות אינה סימטרית בין המגזרים בתוך כל ממד, כך שבכל ממד ישנו מגזר שהינו עוין יותר כלפי המגזר הנגדי. מדדים חדשים לעוינות אשר נוספו בגל השני מראים כי הא-סימטריה בין המגזרים בתוך כל ממד משתנה כתלות במדד הספציפי. בגל זה נמדדו גם הפערים בין הסטריאוטיפים והרגשות של כל מגזר כלפי המגזר הנגדי בפועל, לבין הסטריאוטיפים והרגשות שכל מגזר חושבים שמופנים כלפיו. כמו כן, נוסף מדד אשר בוחן את התפיסות של הרוב/המיעוט בקרב כל מגזר – וגם שם נתגלו פערים בין חברי המגזרים השונים.

הסכמות לגבי סוגיות במחלוקת

בקרב כל המגזרים, לרוב הישראלים חשוב להגיע להסכמה רחבה בכל הסוגיות, אך ברוב המקרים הישראלים די פסימיים באשר ליכולת להגיע להסכמות (עם שיפור קל לעומת הגל הראשון). באופן מעניין, הפער בפועל בין המגזרים הרלוונטיים בסוגיות השונות הינו קטן, כולל לגבי תחבורה בשבת (בשונה מנתוני הגל הראשון). בנוגע לכל הסוגיות (למעט סוגיית הפליטים/ מבקשי המקלט/ מסתננים בישראל), הישראלים מעריכים נכונה את הקרבה בין המגזרים הרלוונטיים מבחינת הפתרון המועדף עליהם בסוגיה, מה שהופך את הפסימיות לגבי הגעה להסכמה למעניינת.

זהות מוכללת

כמו בגל הראשון, באופן כללי אחוזים גבוהים מהאוכלוסייה מרגישים ישראלים במידה רבה (אף שיש הבדל בין המגזרים השונים). ניכרת עלייה חדה בקרב שמאלנים, וירידה חדה בקרב ערבים, לעומת הגל הראשון. בכל המגזרים בחברה היהודית, למעט הדתיים והערבים, אחוז גבוה יותר של הנשאלים דירגו את הזהות הישראלית במקום הראשון בסדר החשיבות, לעומת הזהות העדתית, הדתית והאידיאולוגית. בניגוד לגל הראשון, ניכר שגם הזדהות עם חילוניות הינה אנטגוניסטית לישראליות, כלומר, כל זהות דתית חזקה היא אנטגוניסטית להזדהות עם הישראליות.

שיתוף פעולה להשגת מטרות משותפות

כמו בגל הראשון, רוב הישראלים, ברוב המגזרים, נכונים באופן כללי לשתף פעולה עם המחנה המנוגד להם. סדר הממדים בנכונות לשיתוף פעולה משקף את סדר הממדים במדדי העוינות ובמדדי הפילוג הנתפס. עם זאת, יש פער בין המגזרים השונים בנכונות לשתף פעולה עם המחנה המנוגד להם, באופן שמשקף את הפערים בין המגזרים בעוינות כלפי המחנה המנוגד. בגל השני אנו רואים שרוב הישראלים נכונים גם לשתף פעולה עם המחנה המנוגד להם בסוגיות שבמחלוקת. בכל הסוגיות, למעט "תכנים מזרחיים", אנו רואים כי האמונה ביכולת לשתף פעולה בין המגזרים נמוכה באופן משמעותי ביחס לרצון לשתף פעולה.