המציאות, כידוע, יכולה לעלות על כל דמיון, וזו הסיבה שלפעמים סאטירה חריפה, כזו שלוקחת את הדברים אל הקצה, יכולה להתגשם במציאות. אחד המערכונים המדוברים ביותר של "ארץ נהדרת" הוא זה שבו הדמות של שאולי מתארת את הצורך הדחוף במלחמת אזרחים, ש"מה שיפה בה" זה שהיא תתחיל "פה מתחת לבית. אתה יורד למלחמה עם טרנינג וכפכפים". המחקרים שלנו, בקונגרס הישראלי, חושבים ששאולי יודע על מה הוא מדבר.
מתחים חברתיים: הם מתחיל לחלחל לחיים עצמם
המתחים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית הם לא דבר חדש. חרדים וחילונים, יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים, שמאל וימין – נדמה שהזהויות הקבוצתיות בחברה הישראלית מוגדרות היום בראש ובראשונה על ידי יריבות עם חברי קבוצה אחרת.
אך משהו אחר ומאיים קורה לנו בזמן האחרון. היריבויות שבאו לידי ביטוי בשיח קשה ברשתות החברתיות, בתקשורת ובכנסת, מתחילות לחלחל אל החיים עצמם. קבוצות חברים מתפרקות, בני משפחה מתרחקים אלה מאלה, פורשים מקבוצות ווטסאפ משותפות, וקשרים חדשים לא מתפתחים בין אנשים שפשוט יש להם דעות שונות.
אם בעבר שונות פוליטית, עדתית או מגזרית לא הייתה מפריעה ליחסי שכנות ורעות טובים, אנחנו רואים שהיום פערים אלה מקשים על החיים המשותפים בפועל.
נכונות לאלימות: המישור המקומי משמעותי
רבים מהקונפליקטים המאיימים על עתידה של החברה הישראלית מדוברים ברמה הארצית, בעוד הציבור עצמו פוגש אותם דווקא ברמה המקומית. כך, למשל, אירועי "שומר חומות" במאי 2021, שהיו נקודת שבר ביחסי יהודים וערבים בישראל, התחילו, בעיקר, בערים מעורבות כמו ירושלים, לוד ועכו. כך גם בנוגע למלחמות השבת בתחום דת ומדינה, המתפרצות בדרך כלל סביב מחלוקת מקומית וספציפית. דוגמה מוכרת היא המהומות סביב העבודות בגשר יהודית (כיום: גשר יצחק נבון) ב-2018, או המחלוקות סביב פתיחת פארקים עירוניים לחרדים מיישובים סמוכים. סקירת מקומונים בערים רבות מציפה גם סוגיות הנוגעות לפתיחת מרכזי קניות, אירועים נפרדים לגברים ולנשים והקצאות תקציבים וקרקעות. מצב זה משפיע על ערים רבות בישראל, שהופכות להיות מאופיינות על בסיס המחלוקות המגדירות אותן, מה שמעצב את ההתפתחות שלהן, את היחסים בין תושביהן ואת האווירה ברחוב.
כגוף החוקר את החברה הישראלית, הן במישור הארצי והן במישור המקומי, וכמי שמפעיל מיזמים שונים יחד עם עיריות ומועצות מקומיות, אנו מעריכים שהסכנה להתפרצות אלימה הקשורה לנושא שבמחלוקת גדולה יותר במישור המקומי. ההפגנה שעלולה להפוך לאלימה עשויה להתקיים ברחבת העירייה ולא מול הכנסת.
משמר השלום העירוני: הסכמות בנעלי בית
הבשורות הטובות הן שהמישור העירוני הוא לא רק אתגר, אלא גם הזדמנות. בעוד ויכוחים ברמה הארצית על אופייה של המדינה מקבלים טון אידיאולוגי ופוליטי, שמייצר מחלוקות גדולות ומבוססות זהות על "היהודי" ו"הדמוקרטי", במישור המקומי והקהילתי הדיון הגדול הופך לקונקרטי יותר, כזה שאפשר לפרוט לפרטים ספציפיים. נוסף על כך, לצדדים במישור המקומי יש רצון ברור לחתור לפתרון המחלוקת, תוך הדגשת האינטרסים המשותפים, מה שמאפשר לצלוח שונות זהותית משמעותית.
אנחנו רואים את זה בשטח. מועצות ההסכמה מקומיות שאנחנו מפעילים בערים שונות בישראל, המורכבות מנציגי תושבים ומובילים המיישמים כלי גישור ויישוב הסכמות, מצליחות לייצר תוצאות מרגשות בשטח. אלה יכולות להיות הסכמות קונקרטיות הקשורות לשעות נפרדות בבריכה השכונתית, או הסכמות לצאת למיזם משותף של חרדים וחילונים להתמודדות עירונית עם מגפת הקורונה. אם, כפי שטוען שאולי, אל מלחמת אזרחים אפשר להגיע בטרנינג וכפכפים, גם הסכמות אפשר לקדם בנעלי בית.
המודל של הסכמות במישור העירוני, בידי נציגים שעברו הכשרה מתאימה ומייצגים את כלל האוכלוסיות בעיר, הוכיח את עצמו כיעיל. הגיע הזמן לאמץ את המודל המקומי במיפוי כלל ארצי, ולייסד את "משמר השלום העירוני" שיפעל בכל הערים הגדולות והמועצות האזוריות בישראל. יהיה זה כוח משימה חיובי שיוכל להיכנס לפעולה ברגע שמחלוקת מקומית עולה לפני השטח, ולמצוא לה פתרונות מוסכמים, שיוצפו מהשטח אל מקבלי ההחלטות העירוניים.
התשתית להקמת משמר השלום העירוני כבר קיימת בשטח. יש לנו כבר היום קהילה שבה פעילים 15,000 ישראלים הפזורים ברחבי ישראל ומאות יזמים חברתיים שעברו הכשרות בתחומי הגישור ויישוב הסכסוכים. בעזרתם, אפשר לבנות את משמר השלום העירוני, שיאפשר לחברה הישראלית לזהות מתיחות גוברת ברמה העירונית, ואף השכונתית, לנטרל אותה בזמן ובהסכמה, וליצור קשת פתרונות עירוניים.
אין לנו זמן מיותר. דווקא כעת, נוכח המשבר הפוליטי החריף שבו מצויה החברה הישראלית, בשלה השעה לבניית הסכמות בחברה הישראלית, מלמטה, מהשטח. שאולי, אתה ואירנה מוזמנים להצטרף.
